שיירי קרבן/סוטה/ט/יג

שיירי קרבן סוטה ט יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זה שמואל ודוד. מכאן שמעי' דוד ושלמה נקראים נביאים. וכן א"ר הונא וזה דלא כמ"ש הרמב"ם בס' המורה פ' מ"ה חלק שני דדוד ושלמה לא היו נביאים אלא בעלי רוח הקדש ע"ש:

תלמידו של עזרא. נראה שאין זה הלל חבירו של שמאי הזקן שהרי הלל זה היה בן מ' שנה כשעלה מבבל ללמוד תורה משמעיה ואבטלין ולא ראה עזרא מעולם ואיך אמרו עליו שהוא תלמידו של עזרא אלא דהלל הזקן אין זה הלל חבירו של שמאי ודלא כמ"ש בס' היוחסין אות ה':

ובו בנה שלמה בית העולמים הה"ד והבית בהבנותו אבן שלמה וכו'. כתבו תו' במס' סוכה דף מט בד"ה שכל וכו' הא דאמרי בפר"י אבני מזבח ששקצום מלכי יון גנזו דהיכי נעביד נתברינהו אבנים שלמות אמר רחמנא ניסרינהו לא תניף עליהן ברזל כתיכ וא"ת ליעבדו ע"י שמיר דהא בבית שני הוה שמיר וא"ל דהשמיר עושה פגימו' האר"י דבה"מ דכתיב גביה אבן שלמה נבנה ע"י שמיר והניחו הדבר בקושיא ולענ"ד י"ל דודאי טורח גדול להביא השמיר כדאיתא בגיטין במעשה דשלמה הלכך טוב להם לגנוז האבנים מלעשות כל הטורח הזה אבל אי הוה תקנה לנסרם ע"י ברזל היו עושים הואיל ואתעביד בהו מצוה ונכון הוא וראיתי לבמ"ל בפ"ט מה' כלי המקדש תמה למה השמיע הרמב"ם הא דתני' בבבלי בפרקין אבנים הללו אין מסרטין עליהם באזמל שנא' במלואתם ע"ש ונראה דקסבר הרמב"ם דהך ברייתא לא אתיא אלא כר' נחמיה אבל ר"י פליג עליה ודריש במלואותם כדדרשי לעיל פ' אלו נאמרי' דף כ"ב במלואותם שיהו כ"ה אותיות מכאן וכ"ה מכאן וע"כ לומר דפליג ר"י וקסבר דאבני אפוד א"צ שמיר דאל"כ קשיא קושית תו' הנ"ל ולית ליה תירוצא דילן. אך בפ"ק דהלכות בית הבחירה פסק הרמב"ם כר"נ ודלא כר"י כמ"ש במ"ל שם בפ"ק מהלכות בית הבחירה בד"ה ומ"ש דאבני היכל וכו' נראה דעלה בדעת הרב וכו' ע"ש נראה דנעלם ממנו שהן דברי תו' בסוכה דף הנ"ל גם מ"ש שם בהג"ה בכ"מ בד"ה כל אבן וכו' וז"ל לא ירדתי לסוף קושיא זו שהרי בבית שני לא היה שמיר ע"ש גם ממנו נעלם דברי תו' דסוכה ודע"ז וצ"ע ומ"ש הרב בס' מים חיים שם דס"ל להרמב"ם דאין פגימה כל דהו פוסלת אלא במזבח אבל לא באבני היכל והעזרות אע"ג דבעינן שלמות ע"ש ואינו מחוור חדא דבתוש' דסוכה לא משמע הכי ועוד מ"ט תפסול פגימה כל דהו במזבח משום דכתיב שלמות א"כ אף באבני ההיכל תפסול פגימה כל דהו דבהו נמי כתיב אבן שלמה וצ"ע:

זה דבש וכו'. בבבלי מאי נופת צופים גרסי' אמר רב סולת שצפה ע"ג נפה ודומה לעיסה שנילושה בדבש ושמן וריב"ל אמר זה דבש הבא מן הצופים כלומר מן ההרים הגבוהים שצופים משם למרחוק ונראה מזה שר' אלעזר סובר כריב"ל וריב"ח כרב וה"ק דומה כאלו לושה בדבש וחמאה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף