שיירי קרבן/נזיר/ב/ו

שיירי קרבן נזיר ב ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וזה מגלח נזיר שלם. כאשר פירשתי בקונט' כ"כ הר"ב. וקשיא מנ"ל דקסבר ר"מ אדם תפוס לשון ראשון. ונראה ר"מ לטעמיה דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה כדתנן בערכין ומביאו הבבלי ריש פרקין. וכ"כ רש"י במתני'. וא"ת בכל התורה קיי"ל תוך כדי דיבור כדיבור דמי ולמה לא תהני ליה אמירתו בשלמא לב"ש ריש פירקין ניחא דס"ל אין באלה להקדש סברי נמי דה"ה חזרה נמי לא מהני אפי' תוך כדי דיבור אבל לר"מ קשה וי"ל כיון דאין אדם מוציא דבריו לבטלה לא משגחינן במאי דאמר אח"כ. אך קשה כיון דפירש דחצי נזיר קאמר א"כ לא הוציא דבריו לבטלה ואפשר לקיים דבריו הראשונים והאחרונים. ואף מאי דפליגי ר' יודה ור' יוסי אי תפוס לשון ראשון או אחרון היינו בשסותרים זה את זה אבל אם אפשר לקיים שניהם מודים דשניהם קיימים. ולסוגיין לק"מ דלא פליגי אלא במשמעות הלשון. אבל לבבלי קשיא. וע"ק דבבלי ר"פ משני דב"ש כר"מ ואפ"ה צריך לאוקמי ב"ש לטעמייהו דסברי אין שאלה בהקדש אבל בלאו הכי אינו נזיר כ"ש כאן דאפשר לקיים שניהם וכמ"ש וע"ק הא כשאומר הרי עלי אע"ג דהוי יד לקרבן כדאמר לעיל ה"א מ"מ לא ידעינן איזה קרבן קיבל על עצמו על כרחך לומר ממה שאמר בסוף נגלח חצי נזיר שמעינן דקרבן נזיר קאמר א"כ איך נאמר דאין סיפא פירושא דרישא וצ"ע:

אשכח אמר קלת וחומרת. עיין בקונטרס. מיהו קשה דלשון זה משמע בכל מקום קולא וחומרא לזה ולזה. ונראה שהוא קולא וחומרא משום דפעמים שאין נזיר מצוי שרוצה לזווג עם זה ופעמים שאינו חפץ בקרבן אחד ודוחק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף