שיירי קרבן/יבמות/יא/ו

שיירי קרבן יבמות יא ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובכורו יהא רועה וכו'. עיי' פירושי בקונט' וכ"פ רש"י. משמע לעולם הוא רועה עד שיפול בו מום ותימא הא חייב להקריב בכור תוך שנתו כדכתיב תאכלנו שנה בשנה. ואל תשיבני מכל הני דתנן בבכורות פ"ב ירעו עד שיסתאבו דהתם איירי בספק בכור ואי אפשר להקריבו שמא מביא חולין לעזרה אבל הכא דודאי בכור הוא וכי בשביל הנאתן יעברו על מצות ל"ת. ולא ראיתי להרמב"ם שהעתיק דין זה וצ"ע:

היה טמא ובעל מום וכו'. בבבלי ב"ק דף ק"י גרסי' היה בעל מום נותנו לאנשי משמר ועבודתו ועורו שלו. וכ' רש"י ל"א גרסי' עבודה ועורה לאנשי משמר כיון דהם הקריבוהו. ומסוגיין מבואר דגירסת רש"י עיקר דאין לפרש ועורן עליהן היינו לטמא ובעל מום דקשיא בשלמא בעל מום הוא שלו כיון דראוי לאכול וכפירש"י שם אבל טמא ודאי אינו שלו דהא אינו ראוי לאכול ולא להקריב. וא"ת לפי גירסת רש"י למה לא תנא גם טמא בברייתא י"ל דכ"ש הוא מבעל מום. וכגיר' רש"י כן היא גירס' הרמב"ם פ"ד מה' כלי המקדש:

ומתניתא עבדא לון כזקן וכחולה. כ' תוס' בפרקין דף צט ע"ב בד"ה ואין מוציאין פי' בקונט' בל"ק אם היו חייבים עולה או חטאת וכו' כדפירשתי במתני' והקשו ע"ז בקונט' הא אמרי' בהגוזל קמא היכא דלא מצי עביד עבודה אף שליח לא מצי משוי ונראה לר"י דשאני הכא אם יבא אליהו ויאמר שהוא כהן ראוי לעבוד עבודה כמו חולה וזקן שנותן לאיזה משמר שירצה וכו' וכן מצא ר"א בהדיא בירושלמי היה זקן או חולה נותנה לכל משמר שירצה היה טמא או בעל מום נותנה לאותו משמר ותערובות עבדי להו כזקן וחולה ע"כ. הנה קושית רש"י ודאי קושיא נכונה היא לפי פירושו דעיקר מה שאין מוציאין מידו היינו שהעור והבשר שלהן ליתן לכל מי שירצו כמפורש בדבריו ולא יהיו אלא כזקן וחולה הא מפורש בבבלי ב"ק דף קי אם היה זקן וחולה נותנה לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר. ומהירושלמי אין ראיה דס"ל בזקן וחולה עבודתה ועורו שלו כמפורש בסוגיין. וא"ל דתוס' מפרשי' ואין מוציאין מידו היינו לענין זה שנותנין לכל כהן שירצה וה"ל דומיא דזקן וחולה וה"ק אין כופין אותם לתתם לאנשי משמר וכפרש"י אבל לא שיתנו העור והבשר לכל מי שירצה דלשון אין מוציאין מידן משמע דבר שיש בו הפסד וריוח וע"ק הא ודאי מקמי דאתי לידי בל תאחר אפילו כל אדם נמי אין כופין והרשות בידו להשהותו ליתנו לכל משמר שירצה ולא שייך הכא אין מוציאין מידם. דודאי לאו ברשיעי איירי דעבר בבל תאחר וכ"כ תוס' פ"ק דר"ה דף ו' וי"ל קסברי תוס' דמטעם שאם יבא אליהו וכו' עדיפי התערובות מזקן וחולה דאם כהן הוה בהאי שעתא דאקריבי' הוא ראוי לאכול משא"כ זקן וחולה בהאי שעתא אינן ראויים לאכול:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף