שיירי קרבן/ביצה/ד/ג

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשאין עליהן תואר כלי אבל יש עליהן תואר כלי ואפי' שנשברו בי"ט מותר. כתב המג"א סי' תק"א ונ"ל דאפילו היתה הקורה רעועה מקרי נולד דמעיקרא כלי והשתא שבר כלי וכ"כ הרב"י בשם הירוש' אפי' כלי שנשבר מעי"ט ויש בו תואר כלי ונשבר בי"ט אסור ומיהו בירוש' ד"ק הגי' אם יש עליו תואר כלי אפילו נשבר ביום טוב מותר להסיקו וכ"כ הב"י עצמו סי' זה ומיירי שעושין עדיין מעין מלאכתן הראשונה וכו' ע"כ וגם הד"מ כתב אהא דכתב הב"י בשם הירוש' בקורה אבל אם יש עליה תואר כלי אפילו נשברה מעי"ט אסור ונראה שמאתמול היה עליו עדיין תואר כלי ואח"כ נשבר בי"ט ולכן אסור דאל"כ אף שנשאר בו תואר כלי שרי כמש"ל סוף סי' זה עכ"ל נראה דסברו שהרב"י שהעתיק דברי הירוש' דסתרו אהדדי לכך דחק הד"מ לפרשו בשנשבר בי"ט וכו' והמג"א סבר שהעתיק שני גירסאות ומן התימא עליו שלא ראה שאף בירוש' ד"ק הגירסא כמ"ש הב"י ושניהם אמת דבקורה אם נשאר עלי' תואר כלי לקורה אסור שהרי הקורה מוקצה היא לכ"ע ואסורה בטלטול ולענין הסקה בכלים המותרים בטלטול שיש עליהן תואר כלי שרי להסיק בהם והדברים ברורים:

מ"ד מבקעין במגל של יד וכו'. וצ"ע למה השמיטו הפוסקים חילוק זה וביותר יש לתמוה אמ"ש התי"ט מגל פי' הערוך מגל יד עשוי לשבר עצמות ועצים ע"כ וזה מפורש דלא כירוש' ואם נדחוק ונאמר דהירוש' לשיטתו אזיל דפסק דמבקעין בקרדום ואנן לא קי"ל הכי אף אנו נאמר דיש לנו לפסוק כירו' גם בזה כיון דשמואל אמר הלכה כמתיר ואע"ג דסתם מתני' תנן ולא בקרדום י"ל דאתיא כב"ש וכה"ג משני הבבלי ארישא מביאין עצים מן השדה וכו' ע"ש וצ"ע:

מ"ד ממתקין בשנתנו ע"ג הגחלת וכו'. בבבלי בשבת דף קל"ד גרסי' אין ממתקין בגחלת והתניא ממתקין בגחלת ל"ק כאן בגחלת של מתכת כאן בגחלת של עץ א"ל אביי לר"י ומ"ש מבשרא אגומרי א"ל הא איכא כיבוי והא ליכא כיבוי כן היא גי' הרי"ף בפ"ב דמכלתין והשיג עליו הרז"ה ע"ש ובספ' מלחמות ונ"ל דה"פ הא איכא כיבוי שדרך להניח הגחלת ע"ג החרדל ואיכא כיבוי משא"כ בבשר שמניח אגומרי אין הכיבוי ניכר בו ואינו מכבה כל כך ולכך לא מחלק בסוגיין בין גחלת של עץ לשל מתכת אבל הבבלי דמחלק בין עץ למתכת אורחא דמלתא נקט דדרך למתק הגחלת ע"ג החרדל לפ"ז אם נותן החרדל ע"ג גחלת אף הבבלי מודה דאפי' של עץ מותר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף