שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קצט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר א קצט

סימן (קצח) [קצט]

לידידי חתני הרב רבי פישל נ"י מלובלין

מה שהקשה לי חתני נ"י בסנהדרין (דף מ"א ע"א) א"ר חנן עידי נערה המאורסה שהוזמו א"נ דיכולים לומר לאסרה על בעלה באנו, הא ע"כ מיירי שהעידו שראו כאחד, דבלא"ה היא אינה נהרגת, דהא לנפשות לכ"ע בעי' שיראו כא'. כמ"ש הכ"מ (פ"ד ה"א מהל' עדות), וממילא פשיטא דאין העדים המוזמין נהרגין, וכיון שכן איך יכולים לומר לאסרה על בעלה באנו הא לזה לא היו צריכים להעיד דראו כאחד, דהא הרמ"א חוה"מ (סי' ל' ס"ו) כתב דבעידי איסור לא בעי' שיראו כא', ובכלל זה עידי טומאה לאסרה על בעלה וכמ"ש הח"מ (סי' י"א סק"ט):

יפה הקשה, וגם אנכי כבר עמדתי בזה, והוספתי להקשות ביותר כסגנון זה. דבאמת קושיא הנ"ל אינה חזקה כ"כ. די"ל דרב חנן ס"ל כת"ק דריב"ק דאפילו בממון צריך שיראו כא'. ומכ"ש באיסורא. והרי הסמ"ג הובא בב"י (סי' ל') כתב דרב אשי ס"ל כת"ק מדאמרינן בפר' השולח ה"נ מסתברא וכו' ואי בעידי כתיבה הא אמר מר אין עדותן מצטרפות עד שיראו כא'. מדפריך מדברי ת"ק משמע דס"ל דההלכה כן. ואף דהב"י דחה זה די"ל דהנ"מ לאו מדברי ר"א הוא אלא דסתמא דתלמודא אמר לה. מ"מ י"ל דר"ח ס"ל כת"ק ובפרט דהא בלא"ה אין דברי ר"ח להלכ' דהא קיי"ל דחבר צריך התראה. אלא צ"ל דאליבא דריב"י קאמר. ה"נ י"ל דאליבא דת"ק דריב"ק קאמר ומה דאמרי' אלא דמקטלה היכי משכחת לה, היינו הכל דאם לתרווייהו כדברי ריב"י וכדברי ת"ק דריב"ק היכי משכחת לה דמקטלה:

ואולם מה דקשה לי יותר הא מבואר ביבמות (דף כ"ד) גבי פלוגתא דרבי ורבנן בכיעור דס"ל לרבי תצא. ומסקינן שם דהלכה כן בצירוף קלא דלא פסיק. א"כ במה דאר"ח דיכולים לומר לאסרה על בעלה באו. אף דע"כ העידו שראו כדרך המנאפים כדאיתא סוף פ"ק דמכות דפירש"י ששכבו זה ע"ז בקירוב בשר ונהגו כדרך המנאפים. ואם איתא דלאסרה על בעלה באו למאי הוצרכו להעיד על קירוב בשר והנהגתם כדרך המנאפים הא בלאו ק"ב אלא ששכבו בבגדיהם יחד. ג"כ עכ"פ מקרי כיעור [וכדאיתא בב"ש סי' י"א ס"ק י"א בשם רש"ל] וסגי לאסרה על בעלה. וצ"ל דמיירי דלא היה קדל"פ ולא מתסרא בכיעור לחוד. וא"כ לפ"ז מאי פרכינן דמקטלה המ"ל. הא משכחת לה ביש קדל"פ ובזה במה שהעידו דראו קירוב בשר והנהגה כנואפים מוכח דלהרגה באו, דלאסרה בהעידו על השכיבה יחד לחוד ג"כ מתסרה:

ואף לפי' ר"ת ביבמות דמיירי הכל דתצא מהרוכל ולא מבעלה מכל מקום מאי פרכינן ודלמא לאסרה על הבועל השני. הא לגבי בועל סגי בכיעור לאסרה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף