שו"ת מהרי"ט/א/קכה

שו"ת מהרי"ט ‏ א קכה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה ראובן עשה סחורה עם סוחר גוי וקנה כמנהג הסוחרים ומנהג המדינה סחורה גדולה מסחורות ויניזייאה והיה ממינים מתחלפים טרם בא הסחורה פה קושטאנדינה בעודה בתוך האניה בלב ים כי כן דרך אותה סחורה לבא משם במינים מתחלפי' ודרך הסוחרים לעשות הסחורה על פי הפ"טורה וכן עשה ראובן וגמ' מקח הסחורה ביניהם על ידי שני אנשים עברים סרסורים בדרך שאין מציל הסחורה מיד הקונה בשום צד וגם א"א להשמט המוכר לבלתי תת אותה לקונה באופן שכקונה כמוכר א"א לחזור בהם כפי דרך הסוחרים ומנהג המדינה ונתן ראובן לסוחר הנז' עד בואי"ן קואינט"ו חלק מדמי הסחורה ויהי כאשר באה האניה פה קושטאנדינה אמר ראובן לגוי מסור בידי מה שקניתי ממך ומסר בידו חלק רב הסחורות ומין א' מהסחורה והיא היותר חשובה עמד שמעון הוא אחד מהעומדים על המכס ונתן עיניו בסחורה החשובה הזאת. וכי ירא מעשות יומם ויעש לילה והוציא את מין הסחורה התשובה הזאת מהאניה בטענה שקרית שאמר שהסחורה ההיא צריכה למלכות יר"ה וראובן תבע את הגוי לפני הבאייל"י והשיב הגוי כי בעל האני' הוא שפשע ושלח בעד בעל האניה ועמדו שלשתן לפני הבאיי"לן השיב בעל האני' שע"כ הוציא שמעון את הסחורה ההיא מהאניה בטענה שהמלך צריך לאותה הסחורה ופסק הבאיי"לי בין בעל האניה ובין הסוחר הנז' שיביאו הסחורה ההיא למסרה לקונה הנז' עודם מדברים עם הבאיילי והנה שמעון בא שם על עסקיו ושאל לו הבאיי"לי האת' לקח' הסחורה הזו. וענה ואמר אמת הדבר אני לקחתיה מפני שהמלכות צריכה לה וכשמוע הבאיי"לי את דברי שמעון פסק על פי תשובת שמעון שאין לראובן טענה על הסוחר ולא הסוחר על בעל האניה הנז' עתה טוען ראובן משמעון למה גנבת או גזלת את נכסי השיבה אתהן בשלום כי מה שאתה אומר שבעד המלכות לקחתם שקר אתה דובר והרי נכסי שהיא הסחורה הנז' מכרת או נתת לאחרים והרי היא נמכרת בשוקי' וברחובות שורי טבוח לעיני ואני בקנותי הסחורה הנז' היו עיני ולבי על מין הסחורה הנז' כי המין ההוא הוא היותר חשוב וממנה קויתי להרויח יורנו מורה צדק אם חייב שמעון לשלם כל מה שהסחורה הנז' נמכרת כיום ושכרו כפול ומכופל מן השמים וכסא כבוד תורתו ירום ויגבה מאד אוי"ר.

תשובה אין ספק שסחורה זו קנויה היתה לראובן ואפילו אם קנאם מישראל היה אפשר לומר דקנה משום דדמי לסיטומת' דאמרו בפרק איזהו נשך דבאתרא דנהיגי למקניה בה קני וכתבו כל הפוסקים וכל בעלי הוראה דה"ה לכל דבר שנוהגים התגרים לקנות בו. ורבינו חננאל כתב כגון במקום שנהגו שנותן הלוקח מטבע א' למוכר ובזה נגמר המקח. ובנדון דידן כיון שעשה הסחורה כדרך שעושין התגרין ופסקו הדמים ונתן לו חלק מהמעות עד בואי"ן קואינ"טו הרי ודאי היתה קנויה לראובן אלא שלא נקבע מנהג זה בישראל בין איש ובין אחיו דכל שלא קנה באחד מדרכי ההקנאה שעל פי התורה לא נהגו להיות המקח נגמר לגמרי אבל בנדון דידן שראובן זה קנה מהגוי שהדבר פשוט שהקונה מהם כדרך שקנה ראובן הרי המקח קיים למקנה גמורה גם כי עמד ראובן עם הגוי בדיניהם וזכה הרי ודאי לית דינא ולית דיינא שהדין עם ראובן. ושמעון זה גזלן הוא בלי ספק ומוציאין מידו כל מה שהזיק את ראובן. כך נראה לע"ד חיים אגוזי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף