שו"ת מבי"ט/ב/קסח
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן שהיו מפצירים בו אנשי העיר ההיא להרגיל סעודתו אצלם והיה לו שלום בעולם וקטטה בינו לבין אשתו ולזה נשבע נזירות שמשון בכל תנאיו שבמקום שיש שני אנשים אוכלים שלא יהיה הוא השלישי אם לא יהיה בביתו:
ועתה ילמדנו רבי' אם אמת הוא מה שפשיטא לי כי הנזירות לא חל רק במדינה ההיא אמנם אם הלך לו מהמדינה ההיא אם כשהוא הולך בדרך ואם כשהוא מתאכסן בבי' איזה איש ואם עקר דירתו מהמדינה ההיא למדינה אחרת וקבע שם ביתו בכל אלו האופנים לא חל עליו הנזירות מידי דהוי אטעין משא של צמר כו' ואם האמת אתי בזה מיבעיא לי במדינה ההיא בחצרו כשעושים סוכה משותפת לכל בני החצר אם תקרא ביתו הסוכה ההיא או אם יצטרך לעשות סוכה לעצמו:
גם במדינה ההיא אם יצא חוץ לעיר לגן או פרדס או כפר אם שיצא לטייל או לאיזו סבה מוכרחת האם חל עליו הנזירות כי הנה כוונתו לא היתה רק במדינה ההיא וכמה הוא השיעור ליציאת חוץ לעיר. גם אם עקר דירתו מהמדינה ההיא וחזר לה או עם ביתו או אכסנאי האם עדיין הנזירות במקומו עומד גם אם קדם הוא לאכול עם איש אחד לבד ואח"כ באו אחרים וישבו עמהם אם חל עליו הנזירות גם אם הוא עומד בשלחן לבדו עם בעל הבית האם יוכל לאכול אעפ"י שיש אחרים אוכלים שם בשולחנות אחרות בפני עצמן:
גם אם פירות ויין לבדם בלא לחם אם הוא בכלל הנזירות גם בכולל אשאל אם נלך אחר דיבור הנשבע ומה שהוציא בשפתיו אעפ"י שלא היתה כוונתו לכך כי כוונתו לא היתה רק במדינה ההיא ואם נלך אחרי מה שהוציא בשפתיו וסגר לו הדלת הן במדינה ההיא הן באיזה מקום שיהיה או אם נלך אחר כוונתו גם אם נאמר שלא הוציא בשפתיו מה שהיה בלבו ע"כ:. ועתה יורינו מורינו מורה צדק ותשובתו על כל הפרטים ועליו להאיר עינינו בתורתו ושכרו כפול ומכופל מאת ה' מן השמים:
תשובה ראובן זה רצה לעשות גדר לעצמו שלא יאכל חוץ מביתו עם שני אנשים או יותר על מה שהיה מורגל (עצמו) בסעודו' של רשות חוץ מביתו ולכן נראה כי גם שילך לדור בעיר אחרת הנדר במקומו עומד שלא לאכול חוץ מביתו עם רבי' כי הטעם שיש בעיר זאת יש ג"כ בעיר אחרת שלא להרגיל סעודתו עם רבים ובזה יש קטטה בינו לבין אשתו בין בעיר זאת בין בעיר אחרת אבל כשהוא בדרך הרגל כל אדם הוא שהם מתחברים לאכול יחד והוא דבר של עראי ואינו בכלל הנדר ובסוכה שבחצרו יכול להתחבר עם שכיניו כל ז' ימי סוכות הסוכה היא במקום ביתו לאלו הז' ימים כמו שדר בביתו הוא דר בסוכה כל שבעה והרי זה כמו שהיו לו אורחים בביתו שיכול לאכול עמהם או אם היו דרים ג' או ד' בבית א' שיכול לאכול עמהם:
ואם יצא חוץ לעיר לגן או לפרדס ג"כ זה נכנס בכלל הנדר וזה הענין צריך גדר יותר מסעודת העיר גם אם עקר דירתו מן המדינה למדינה אחרת וחזר כבר כתבתי כי גם בעיר אחרת חל הנדר כ"ש אם חזר כי מעולם לא נפטר מן הנדר:
גם אם קדם הוא לאכול עם איש אחד בביתו של אחר ואח"כ באו אחרים וישבו לאכול חייב להסתלק מן הסעודה שהרי הוא שלישי כי אע"פ שאמר שבמקום שיש שני אוכלים שלא יהיה הוא שלישי והרי אחר שבאו שנים הוא שלישי גם אם הוא עמד לבדו עם בעל הבית ויש אחרים אוכלים שם בשלחן בפני עצמן אינו בכלל הנדר יפריש עצמו משום לך אמרין נזירא סחור וכו' שלא יבוא לאכול עם האטרים כיון שהם בבית אחד:
גם פירות ויין בלא לחם לאכול דרך עראי יכול אבל לישב בהיסבה לשתות אפי' על פירות אינו יכול כי עיקר הנדר הוא על שכרות ועל התחברות עם אנשים שעושים כל ימיהם כחגים:
ולענין מה שכתוב בשאלה שאם נלך אחר כונתו לא היתה אלא באותה המדינה ולא במדינה אחרת זה אינו כי:
מה שהולכים אחר כוונת הנודר הוא במה שיש בו שתי משמעיות בלשונו כמו חרם או תרומה שיש חרם ותרומ' של איסור ושל היתר אבל מי שנודר על איזה דבר אינו נאמן לומר לא נתכוונתי לאסור עצמי בדבר זה אלא בעיר זה ולא בעיר אחרת כי סתם נדר שבגופו הוא בכל מקו' והיה לו לפרש כי במקום ההוא לבד היה נודר שהרי נדר זה הוא חובת הגוף ואינו תלוי בשום מקום כמו מצו' עשה או לא תעשה של תורה שהם חובת הגוף שנוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ ואותם שמזכי' בהם כי תבואו אל הארץ וכיוצא בזה הם דוקא בא"י ולא בח"ל וכן בנדר שנודר על עצמו בגופו שיעשה כך הוא עצמו או לא יעשה כך הוא חייב לקיים בכל מקום שיהיה הגע עצמך שאסר עצמו מלאכול בשר או מין אחד לחודש ימים או שנה או שתים הנאמר שילך למקום אחר ויפטר או אמ' הריני נזיר הוא נזיר במקומו והוא חייב לעלות לארץ ישראל וכן נדר זה שלא יצטרף עם ג' אנשים לאכול הוא חובת גופו ואינו נאמן לומר לא נתכוונו אלא בעיר הזאת כי כיון שבסת' נדר הוא חובת הגוף בכל המקומות והיה לו לפרש וכיון שלא פירש לאו כל כמיניה נאם המבי"ט:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |