שו"ת חתם סופר/ו/פה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ו פה
|
< הקודם · הבא > |
שלום אלף לשר האלף במעט קלף לי"נ גאון ישראל רכבו ופרשיו עומד לנס עמינו נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מוהר"ר משה נר"ו מינץ אב"ד ור"מ דק"ק אובן ישן יע"א:
יקרתו ע"י מכתב תלמידי הרבני מוהר"ץ לביאס קבלתי לנכון החייני ונחמני והבטיחני כי לא יעשו תושיה כל פועלי עון ואהרן מה הוא הנה הקימו כושל מיליו יאשרו כוחותיו וחיליו אמנם זה כמשלש שבועים הגיעני אגרת בת מחלת מק"ק ה"ב חתום בח"י הראב"ד מו"ה ברוך דשם איך בעו"ה שם בצעו אשר זממו ופריצי בני עמינו העמידו חזיון להכשיל רבים בספר נוגה צדק של ר' ליברמאן ועיקר צוויחתם וסמיכתם על תשובת סטרא חורינא המובא בספר ההוא עד ששרי העיר הפקידו לנו מנהלי עם ה' שם לברר דבריהם נגד הס' הנ"ל ולקבץ דעו' שארי רבני ישראל והאריכו באגרת הנ"ל ויען כי לדעתי כבר דברו על ארזי לבנון טרם בא הדבר על אזוב מקיר כמוני א"כ מסתמא גם לפר"מ הגאון הגיע מכתב כזה ע"כ אקצר. והנה שלשה דברים עשה משה מדעתו בענין זה א' שהסתרתי הדבר ולא גליתיו לשום אדם אפי' לרבני דיינא קרתא דילי ומלבי לפומי לא גליתי כ"א להמעתיק שלי אשר מצווה ועומד שמפיו לא יצא דבר חוצה, וטעמי בזה כי כל זמן אשר אנחנו יושבים פה בשלוה נוכל ללחום מלחמת ה' במעוז להורות חציו למרחוק לעזרת ה' בגבורים בה"ב משא"כ אם יפורסם הדבר הנה בעו"ה בעתי' הללו אין כרם בלא קוצים ונעורר עלינו מדני' בגלילותינו וגבולינו ויהי' המלחמה פנים ואחור ואע"פי שבכ"ז לא נירא ולא נחת כי מלחמת ד' אנו נלחמים ואלף כיוצא באלו יאבדו ועוקץ א' ממנהגי ישראל לא יזוזו ממקומו מ"מ מה דאפשר למעט בניסא עביד ונחמיה בן חכלי' יוכיח ואקום לילה ואנשים מעט עמי ולאדם לא הגדתי וגם היום בדרשי דרוש הספד על שכיבת הגאון מו"ה דוד זצ"ל אבדק"ק דרעזין לא עשיתי שום מזכרת שבא אלי שום אגרת וכן דעתי נוטה אולי ה' יתן ותשקע האש במקומו ולא יצא החוצה זאת שנית חשתי ולא התמהמתי להשיב מיד ביומו כאשר זרזוני באגרותם הנ"ל לבל יאוחר תשוב' שלא לשרות הצדיקי' בצרה זמן מה אפי' מעוכב בן יומא כי אפילו אם דברי לא יועילו כי מה מני יהלוך עכ"פ יהי' להצדיקים הנ"ל למשיב נפש שעכ"פ יראו שנשמעו דבריהם והרבני' עומדי' למשען להם ויבואו גדולי' אחרי וימלאו דברי ואורחא דמלתא גוליירין מתגרין והגבורים מנצחין ומ"מ אפשר שגם דברי יהי' לתועלת מעט ויכנסו באזני שרי העיר ההיא ויאמרו קטן שבהם נצחום וסמכתי ראשי ורובי על פי' המשנה להרמב"ם פ"ה מאבות בשבעה דברים בחכם וכו' אינו נבהל להשיב שרצונו שממהר להשיב ואינו נבהל ורועד מפני שאלת וקושי' המטעה כי מיד ירגיש מקום טעותו וישיבהו לאלתר בלי התבוננת וכו' והענין בזה כי פלפולים אין להן קץ וכל אדם יכול להשיב על טענת חבירו ויבוא גם זה וישיב על תשובותיו של זה לאהבת הניצוח ואמרו הקדמונים אנו כאצבע בקירא לסברא ר"ל קירא שעוה ר"פ במה מדליקין וכמו האצבע בשעוה לכל אשר יחפוץ יטנו ה"נ סברת אחרונים אינם חזקות וקיימות כי כל איש יטה סברתו לאשר לבו חפץ אך אם מיד ולאלתר בלי שום התבוננות אדם מוצא תשובה לסברת המטעה זה מראה לנו שכן עלה במחשבה לפנינו מאז ומעולם טרם נחלק עלינו שום בריה ואינני אומר אלא האמת כאשר הוא ולא בדיתי מלבי דברי שקר לאהבת הניצוח והענין קרוב למסיח לפ"ת אשר נאמן יותר כי לא בתחבולה עשה מלחמתו כ"א לפי תומו ועכ"פ לא עשיתי שום הפסד והיזק שאם יבואו הגבורים אחרי יחזקו דברי יותר ויהי' כמסמרות נטועים ובשגם יותר יאמנו בעיני שרי העמים כי יבואו דברי כמה רבנים בסגנון א' בלתי נועדו יחד כ"א איש איש ממקומו כעצת תלמי המלך עם הזקנים מעתיקי התורה:
ועוד בה שלישי' בתשובתי גם כי הארכתי קצת בדברים פשוטים רק לדחות האפיקורוס ואמנם נזהרתי מאוד שלא ללחום עם שום אדם ולא נזכר שום אדם באגרות שלי כלל ולא יראה החוצה שום התגרות אדם באדם כ"א האמת לוחם עם השקר והעיקר בזה כי נזכרתי דפח"ח פר"מ כבוד ידידי הגאון נר"ו במכתבו אלי שמתחרט על שהטעהו החורינא"ר שהסכים על ספרו, והנה לא נמצא בגבולי ומסתמא אז בעת ההטעה מסתמא כ' עליו כדרכו דפר"מ ע"פ דרך מוסר החכמי' והלבישו מחלצות ואדר יקר ולא זאת אלא גם עתה יצא לאור ספרו של הגאון בית אפרים מהגאון מו"ה אפרים זלמן מרגליות מבראד אשר בפתחי ספרי' מצאתי תשובה ראשונה בענין תפילין הדבוקים הידועים השיב אל החורי נא"ר כמשיב אל רב מופלא וירא וחרד הרוצה לעמוד על האמת א"כ איפוא איך אבוא אני במכתבו להרוס את אשר בנו גאוני הדור וצריכי' אנו לחוש שיבוא דברינו לפני מלך ושרים ואהי' נשאל ע"ז מה אשיב ואומר גאונים הללו טעו או אומר קלקל מעשיו אח"כ וכיוצא בו, הכלל החכם עיניו בראשו ושב ואל תעשה עדיף אלה הדברים אשר דבר משה מאשר עשיתי עצו' בנפשי אמנם תמול הגיעני מכתב פיתוחי קדש מגאון ישראל מוהר"מ אבדק"ק נ"ש והמדינה וראיתי שכוונתי האמת כי גם לו הגיע מכתב כזה אות באות ממש אלא שבסוף אגרותם אליו הוסיפו ובקשו ממני שאראה להצטרף עם מו"ח הגאון בק"ק פוזנא ני' ולחבר איזה ספר המתנגד לדברי ס' נוגה צדק ולא חשתי להשיב ע"ז כי ידענא דאנא לא חזי לאיצטרופי לחלק ברבים ולהפיץ מעיינו' החוצה ובפרט עם מו"ח הגאון נ"י וצל ההורים המה רואים כאנשים ובשגם בלאה"נ אין דעתי נוטה כלל להדפיס בזה שום ס' כי גם המה ידפיסו כהנה וכהנה ופשתה המספחת יותר וילעיגו על ד' ועל משיחו ויהי' המכריעים בין ב' הספרים יושבי שערי בתי משתאות הקאפ"ע ונגינות שותי שכר אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם. ועוד אולי נזכה שיתבטל הדבר וימחה מן הארץ ולמה נקבענו בדפוס ונעשה ממנו קיום לדורות האחרונים וגם כי עי"ז יתערבו חנפים הרבה אשר אין לבם שלם לא עם המיימיני' ולא עם המשמאילי' רק להחניף ידפיסו ספרים כאלו עומדים למשען לצד א' מהצדדים וירדוף שכנגדו כאשר ירדוף הקורא הנכנס בעובי הקורה ובאמת אין כוונתו אלא להחניף או לעשות לו שם וכל מחלוקת שאינה לש"ש יבא גם השטן בתוכם וזה הי' כל פרי צמיחת ספר נוגה צדק של ר' ליברמאן הנ"ל שמעיקרא לא אתי' אלא על שהי' נרדף ממו"ח הגאון ני' התחבר לכת ההוא וחבר להם ס' כרצונם להחניף לא מלבו ענה. ואנחנו לא כן עמנו אל יתערב זר בתוכינו כי קדושי עליונים בענוה ויראת חטא ילחמו ולבם שלם על התורה ועל העבודה ואז ה' עמנו:
נחזור לדברי הגאון הנ"ל כי כתב אלי ב' דברים הוא פקד עלי לעיין בספר ראש אמונה שחיבר חורי נא"ר מדף ל"ב עד ל"ד ודף ל"ט ד"ה וראה נפלאות ובדף מ"ב ע"ב ד"ה ואל הטוענין וכו' עד ולמחשבי קיצין וכו' עכ"ל הגאון הנ"ל ואני לא אוכל לקיים מצותו של הגאון כזה כי הספר לא נמצא בביתי ולא בגבולי ואם אולי ימצא א' בעיר יסתירוהו ממני וגם אני לא אחקר עליו כי יהיה לפלא בעיני העולם כי יודעים המה שספרי האיש ומעשיו מתועבים ושנואי' בעיני מיום שראיתי ספר אחד מהנ"ל בהיותי רב בק"ק מ"ד וסוחרי עירי יודעים משנים קדמונים אם לוקחים דבר של פסח מסביבות גלילותיו אינני מקבל כתב הכשר אשר חתום עליו ע"כ א"א לי לעיין בס' הנ"ל:
והוא ציווה עלי עוד וז"ל ותחלה נאמר כי יש לכוף כאגמון ראש הרר"א חארינר אם בתוכחת דברים אם לכתוב לקהל אראד שלא יקחו תורה מפיו ושהוראתו אסורה עד יתקן את אשר עיוות ישוב וניחם על מעשיו לאמר דברי' אשר נאמר בכתב הנדפס על שמו טעות הן או כי שקר ענה בו עכ"ל בענין זה:
והאמנם דעת הגאון ני' נוטה קצת מדברי הנ"ל הנה בכ"ז דברי ועצתי בטילי' ומבוטלי' נגד גדולי ישראל אשר דבריהם כאשר ישאל איש בדבר אלקים והי' דברי כלא היה ומכ"ש כי עכ"פ לכתוב לו דברי תוכחות ופיוסי' בלי צווחה צעקה וריב עצה זו אינה מתנגדת לדברי כלל ושיכול לומר שקר ענה על שמו הרי פר"מ ידידי הגאון ני' כ' לי באגרתו הראשונה שהחור"י נא"ר מכחיש הכל ושהוא לא השיב לר' ליברמאן כלל לסייעו ידיו בענינים אלו וא"כ הרי כבר הכחיש ע"כ בא' מאגרותיו והא' אמת והא' שקר וד"ל. ואמרתי אלכה לי אל פר"מ ידידי הגאון נ"י אראה מה בדעתו בענין ואם נראי' הדברים בעיניו הבדולחי' יתחיל במצוה ויוגמר על ידו ואם אולי יראה שאצטרף עמו להעדפה בעלמא הריני כמצותו ופקודתו תשמור רוחי לכבוד ה' ותורתו ועדתו הוא ירחם עמו ונחלתו ויערה עליהם רוח מבינתו לשובב ישראל לתשובתו הוא יבנה עירו ויקבץ גלותו ותחז בציון עיני פר"מ כנפשו היפה ונפש א"נ הכ"ד. פ"ב יום ג' ה' טבת קעט"ל, משה"ק סופר מפפ"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |