שו"ת הרא"ש/סז/ב

שו"ת הרא"ש ‏ סז ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סז - סימן ב

שאלה שמעון הוציא כתב ידו של ראובן על יורשי ראובן וכתוב בו שראובן היה חייב לשמעון מעות והיורשים אומרים שאינן יודעין מזה החוב כלום אעפ"י שכתב אביהם בידו שמא פרעו אביהם.

תשובה יראה שטענת היורשים טענה היא כי פסיק רי"ף המוציא כתב ידו של הלוה על המלוה יכול הלוה לומר פרעתי ולא מצי היאך למימר כתב ידך בידי מאי בעי לפי שאין אדם נזכר כל כך אם נתן כתב ידו לחברו כמו שהיה נזכר אם מסר שטר לידו כי שטר נעשה בעדים ואית ליה קלא וזוכר ממנו אבל אינו זוכר כל כך אם מסר לו כתב ידו וכן כתב הרמב"ם ז"ל בחיבורו שיכול לומר פרעתי ואינו גובה מן היורשין ואעפ"י שכתב רשב"ם ז"ל בפרק גט פשוט (קע"ו) שאינו נאמן לומר פרעתי ראיתי רבותי דנין כדברי רי"ף דאין להוציא ממון כיון דאיפליגו רבוותא ואם היה אביהם קיים היה נשבע שפרע והיורשים פטורים בלא שבועה שלא נתקנה שבועת היסת אלא בין טוען לנטען אבל לא על היורשים והא דנשבעין יורשים שבועת יורשים שלא פקדנו אבא היינו כשבאים יורשים לגבות בשטר שהניח להם אביהם דאלו היה אביהם קיים היה אומר לו הלוה אשתבע לי דלא פרעתיך ועתה היורשים צריכים לישבע שאין יודעים ששטר זה פרוע מאחר שבאין להוציא ממון אבל להחזיק מה שבידיהם אפילו שבועה לא בעי אבל מחרימין סתם במעמד היורשין שכל מי שיודע בממון זה אם פרוע הוא שיודה ואם אינו פרוע שיעיד וגם היורשים יאמרו אם יודעים שאינו פרוע.

וגם השאלה השנייה שראובן הוציא פסק דין על יורשי שמעון כי אביהם נתחייב לו שבועה בבית דין על עסק תביעת ממון ואומר שלא נשבע והם אומרים שמא נשבע או פרע לך היא בכלל תשובה זו כיון שאביהם לא היה חייב אלא שבועה הן פטורין אף בלא שבועה אלא יחרימו במעמד היורשים כדמפורש למעלה, אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף