שו"ת הב"ח החדשות/מז

שו"ת הב"ח החדשותTriangleArrow-Left.png מז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלכות תלמוד תורה

ומה שחלקת בין בן בנו לבן בתו דלבן בנו חייב לשכור מלמד אבל לא לבן בתו דמאחר שאינו חייב ללמד לבתו תורה א"כ כל הבאים ממנה נמי פטורים לענ"ד דאין זה אמת אלא הדבר דאם אתה אומר דלבן בנו חייב לשכור מלמד ה"ה לבן בתו דתלמוד ערוך הוא בפרק הבע"י בהיו לו בנים ומתו דהיכי דיש לו בני בנים הרי הם כבנים ואפילו ברא לברתא וברתא לברא וקאמרינין מנא הא מילתא דאמר רבנן בני בנים ה"ה כבנים ואפילו ברא לברתא ואסיקנא מהכא ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד ותלד לו אבי שגוב וכתיב מני מכיר ירדו מחוקקים וכתיב יהודה מחוקקים ופרש"י לא מצינו למימר מבני בניו אלא מבני בתו דהא כתיב קרא אחרינא יהודא מחוקקי ולא משכחת לה דליתי מתרווייהו אלא הכי דנפקי מחוקקים מחצרון מבתו של מכיר אלמא בני בתו כבניו ומשמע להדיא דלפי שמכיר הי' לומד עם בן בתו תורה עד שהגיע למדריגות מחוקק' ע"כ אמר מני מכיר ירדו מחוקקים איך שיהיה שמעינין דבני בתו נמי הוי כבנים ואין חילוק בין בן בנו לבן בתו אלא דמה שתפסת בפשיטות דחייב להשכיר מלמד לבן בנו לא משמע הכי בדברי הרמב"ם פ"א מהל' ת"ת דאע"פ שכת' כשם שחייב אדם ללמוד את בנו כך חייב ללמוד את בן בנו כו' אינו אלא לומר שחייב ללמדו בחנם כי המצו' מוטלת עליו וזהו שסיים ולא בנו ובן בנו בלבד אלא מצוה ללמד את כל התלמידים ופשיטא דאינו חייב לשכור מלמד לתלמידים אלא ללמד בחנם קאמר שחייב ללמד את כל ישראל אעפ"י שאינו בניו אלא שבנו קודם לבן בנו ובן בנו קודם לתלמידים אבל לשכור מלמד אינו חייב אלא לבנו בלבד וזהו שכתב אח"כ וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו ואינו חייב ללמד בן חבירו אלא בחנם וכן פסק בטור י"ד סי' רמ"ב וכן הוא בש"ע לשם והכי משמע ממה שפסק מהר"מ בהגהות מיימוני דכופין את האב להשכיר מלמדים לבניו כי היכי דכייפינין לי' למולם ולפדותם ומאי שנא האי חיוב מהני חיובים והא דאמר בפ"ק דקידושין עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה אמר רב יהודא אמר שמואל כגון זבולן בן דן שלמדו אבי אביו מקרא כו' אינו אלא למצוה אבל לא לשכור מלמד ואף ההיא דירושלמי פ"ק דקידושין ומביאו המרדכי לשם בעובדא דר"י ב"ל שהלך למרחץ ושכח שלא הי' חוזר הפרשה עם בן בנו ונזכר ויצא מן המרחץ ולא רחץ ומתוכו פסק שחייב לבן בנו להוליכו לבית הספר אינו אלא שמחויב לטרוח בגופו בכל מה שאפשר לו להוליכו לבית הספר אבל לשכור לו מלמד אין לנו ולא קשה אמאי קאמר הרמב"ם ואינו חייב ללמוד בן חבירו אלא בחנם דעדיפא מיני' הל"ל דאפי' לבן בנו אינו חייב ללמוד אלא בחנם דלפי דלא כתב תחלה אלא דמצוה הוא על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים כו' והי' אפשר לפרש דאינו אלא מצוה מן המובחר לכך חזר וכתב ואינו חייב ללמד בן חבירו אלא בחנם כלומר אכן בחנם חיובא נמי איכא ומ"מ איצטרך לאשמעינין נמי דמצוה קעביד וק"ל ולעולם אין חילוק בין בנו לבן בתו אידי ואידי הרי הם כבנים הק' והצעיר יואל. (נכתב שם הגה ונ"ל דאין מההיא דמכיר ראי' דאע"פ שיש לומר לפי שהי' לומד עם בן בתו עד שהגיע למדריגת מחקקים דאכתי מי יימר דאיכא חיובא ואף אם תמצא לומר דאיכא חיובא הלא השאלה הי' אם מחויב לשכור לו מלמד ובזה יש חילוק בין לשכור מלמד בין ללמוד כמ"ש בעצמו אח"כ ואפשר לומר דלא מביא ראי' רק שבני בתו הם כבני בנים דכאן לענין תורה שאני כמ"ש הטעם בשאלה משום דלבתו עצמו אינו חייב ללמוד תורה עכ"ה).

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף