שו"ת הב"ח (הישנות)/סח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
משכנתא בבית התחתון ומכר הלוה בית העליון לאחר אם יכול המלוה להוציא מיד הלוקח:
תשובה הח"מ כתב אשדה הסמוכה למשכנתא שנמכר וז"ל אבל אם אין לוה חפץ לקנותה ודאי לא גרע כח המלוה בה מכח שאר מצרנים ואם קדם וקנה זכה וכ"כ הר"י אברצלוני עכ"ל ולכאורה לא היה צריך לומר כלל ואם קדם וקנה זכה אלא בע"כ דתחילה כתב דלא גרע כח המלוה בה מכח שאר מצרנים דכי היכא דהמצרן מוציא מיד הלוקח ה"נ המלוה מוציא מיד הלוקח ואחר כך הוסיף ואמר דאם קדם וקנה זכה אף כנגד המצרן שאין המצרן יכול להוציא מידו וכך מבואר מדברי ב"י שכתב ע"ז דהרמב"ם חולק בשניהן וס"ל דאין המלוה מוציא מיד הלוקח וגם אם קדם המלוה וקנה המצרן מוציא מידו ולפ"ז מ"ש הרב בהגהותיו ש"ע וי"א דמלוה דין המצרן וכן נראה עיקר עכ"ל היינו לומר דלכל דבר יש לו דין מצרן דאם קנאו אחר המלוה מוציא מידו ואם קדם המלוה וקנה אין המצרן מוציא מידו והיינו כח"מ ומ"ש בח"מ תחילה דהרא"ש כתב כדברי הרמב"ם אין דעתו לומר שכתב כדבריו בשדה הנמכר סמוך למשכנתא דהמצרן מוציא מיד המלוה והמלוה אין מוציא מיד הלוקח שהרי מבואר דלא נתכוין הח"מ לזה כי לא בא לשם לבאר דין משכנתא אלא לבאר דין דהיכא דטען הלוקח כך וכך והמצרן טען לא כי אלא כך וכך על מי להביא ראייה והביא דברי הרמב"ם שכתב לגבי מס ומשכנתא ושכירות שעל המצרן להביא ראייה ושהרמ"ה חולק וס"ל שעל הלוקח להביא ראייה ושהרא"ש כתב בדברי הרמב"ם והוא שהרא"ש פסק ג"כ שעל המצרן להביא ראייה כי הלוקח הוא שנקרא מוחזק כמ"ש להדיא אצל זבין במאה ושוה מאתן ומביאו ב"י בסעיף י"ד וע"ש אבל בדין משכנתא אם למלוה דין מצרן להוציא מיד הלוקח או שיוציא המצרן מיד המלוה בזה לא דיבר הרא"ש כל עיקר לא בפסקיו ולא בתשובותיו ולכן בסי' צ' וצ"א לא הזכיר בח"מ דעת הרא"ש בזה כל עיקר כי אם מה שנראה לו ושכ"כ הר"י אברצלוני וסובר הרב בהג"ה שכן עיקר דהמלוה מוציא מיד הלוקח וכן אין המצרן מוציא מיד המלוה והיא ג"כ דעת הרשב"א וכמ"ש ב"י בשם ה"ה ע"ש:
ומיהו צ"ע במ"ש הרב בהג"ה דפסק בנ"י דמהלוה על הבית ולא הלוה על המרתף שתחתיו אין לו שייכות במרתף ואם קנה המרתף המצרן מסלקו עכ"ל ולכאורה משמע דאין חילוק בין מרתף שתחת הבית לשדה הסמוכה למשכונה או בית עליון ותחתון והכי משמע בנ"י גופי' דכתב להדיא וז"ל ותחת הבית יש מרתף או בית שאינו ממושכן אינו יכול לעכב על בעליו למוכרה למי שירצה וכו' וא"כ קשה דנראה שפסקו במרתף הוא סותר מה שפסק בשדה הסמוכה למשכנתא דהעיקר דיש למלוה דין מצרן ואין לפרש דס"ל להרב דלגבי משכנת יש לחלק בדד"מ בין בתים לשדות שהרי בנ"י כתב להדיא האי דינא דבית ומרתף למאן דאית לי' דד"מ לגבי בתים ע"ש ונראה לפע"ד דס"ל להרב בהגהותיו דכי היכא דבשדה הסמוכה למשכנתא המלוה מוציא מיד הלוקח וכן אין המצרן מוציא מיד המלוה ה"ה בשני בתים זה על זה המלוה מוציא מיד הלוקח ואין המצרן מוציא מיד המלוה אלא דמ"מ ראה הרב דברי נ"י בבית ומרתף ולא ראה דבריו בב' בתים זה על זה וה"ט דכיון דחזינן דפסק בח"מ בב' שדות זה אצל זה דלא גרע כח המלוה בה מכח שאר המצרנים וכו' א"כ לדידן דס"ל דבבתים נמי אית בהו דד"מ אף בב' בתים זה אצל זה או זה תחת זה לא גרע כח המלוה בה מכח שאר המצרנים כו' וכדין ב' שדות דמאי שנא זה או זה לדידן:
אבל בית ומרתף כיון דאין תשמיש של בית כתשמישו של מרתף אין למלוה שום שייכות ושום זכות במרתף וגרע כח המלוה בה מכח המצרן זה נ"ל בדעת הרב בהגהותיו ולכן לא העתיק לשון הנ"י כתבניתם כי הנ"י כתב ותחת הבית יש מרתף או בית כו' והרב ז"ל לא כתב אלא מרתף לחודי' אלמא להדיא דלא ראה דברי נ"י אלא לגבי בית ומרתף והשתא התבאר שאילתינו דיכול המלוה להוציא מיד הלוקח הבית העליון שקנה הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי שמי אנכי הקטן והצעיר יואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |