שו"ת הב"ח (הישנות)/מא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בדין שתוי אם רשאי לידון דיני ממונות:
תשובה בס"פ היו בודקין תנן ולא היו שותים יין כל היום ובגמרא יין מ"ט לא א"ר אחא בר חנינא אמר קרא ולרוזנים אי שכר העוסקים ברזי של עולם אל ישתכרו ונראה דמדקאמר קרא אי שכר דמשמע שכרות לפיכך דרשו אל ישתכרו. ואע"ג דבמשנה קאמר ולא היו שותין יין כל היום דאלמא אפי' אינו שכור אלא שתוי נמי לא אין זה אלא איסורא דרבנן והיינו טעמא דכיון דאיכא איסורא מדברי קבלה בשכרות ודברי קבלה כדברי תורה לפיכך החמירו רבנן אף בשתוי. והתו' כתבו וז"ל העוסקים ברזי של עולם היינו דיני נפשות אבל לא דיני ממונות והא דקאמר שתוי אל יורה היינו הוראה דאיסור והיתר עכ"ל נראה דהתו' דקדקו מדקאמר לשון רזה שהוא מלשון וישלח רזון בנפשם שפירושיו מות המתאוים במדבר כמו שפי' המפרשים וכל לשון רזה הוא מות ואבד וכאן פירושו אבוד נפש ומשמע דליכא איסורא מדברי קבלה בשכרות אלא בדיני נפשות אבל לא בדיני ממונות וממילא שמעינין דליכא אפילו איסור מדרבנן בד"מ בשתייה בעלמא בלי שכרות והא דקאמר שתה רביעית יין אל יורה דאלמא דבשיכרות איכא איסורא דאורייתא היינו דוקא הוראה דאיסור והיתר כדקאמר קרא יין ושכר אל תשת וגו' ולהורות וגו' דהשתא ודאי כיון דיין דרך שכרותו אסור בהוראה דבר תורה א"כ אף בשתייה בעלמא בלא שכרות איכא איסורא דרבנן משא"כ בדיני ממונות דליכא איסורא בשכרות מדאורייתא אלא מדרבנן הלכך בשתוי ליכא איסורא אפילו מדרבנן והא דהוצרכו התו' לדייק מדדריש בגמרא העוסקים ברזי של עולם וכו' ולא מפשוטה של משנתינו דמיירי בדיני נפשות נראה דהיינו טעמייהו דבמשנתינו אפשר לפרש דלא מחמרינין שיהא אסור לשתות יין כל היום אלא בדיני נפשות אבל בשעה שיינו עליו שמא אסור אף בדיני ממונות אפילו אינו שכור אלא שתוי בלבד אבל מסוגיא דתלמודא משמע דליכא איסורא בדיני ממונות אפילו בשעה שיהא שתוי כדפרישית כך נראה דעת התו' מיהו במדבר רבה פרשה עשירי איתא על פסוק ולרוזנים אי שיכר וישנה דין כל בני עוני תזכה את החייב ותתחייב את הזכאי מכאן אמרו דיין ששתה רביעית יין אל ידין וכן חכם ששתה רביעית יין אל יורה לפי זה קרא לא זו אף זו קאמר והכי קאמר לא מיבעיא העוסקים ברזי של עולם אל ישתכרו דזה פשיטא דאסור דנוגע ברצוחת נפש שלא במשפט אלא גם שאר דיני ממונות נמי איסור דישנה דין כל בני עוני תזכה את החייב ותתחייב את הזכאי והכי נקטינין דאסור לדון ד"מ אפי' אינו אלא שתוי בלבד ודלא כדברי התוס' ואולי אם היו התו' משימין על לבם ההיא דבמדבר רבה לא היו כותבין היתר אד"מ הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי את שמי אנכי הקטן יואל. שוב ראיתי כך להדיא בספר היראה להר"ר יונה וז"ל אסור לעשות שום הוראה בין בדין ובין באיסור ובין בהיתר אחר שאכל ושתה כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |