שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קסח

סימן קסח

להרבנים דיינים מו"ש דק' טארנא יע"א:

שאלה באשה שנהרג בעלה ולא הי' לו שום בן ולא בת ואביו הי' דר באותו העיר וידעו כולם שלא הי' לו שום בן זולת זה הנהרג ואך זה כמה שנים שהלך אבי הנהרג הנ"ל למדה"י ומסופקין אנו אולי נשא אשה שם והוליד בן ואשת הנהרג זקוקה ליבום ע"כ השאלה:

תשובה מכתבם הגיעני ומחמת נחיצת הפנאי באתי בקצרה ותכתבו לחיים טובים. והנה ממה דאיתא בריש פרק האשה בתרא דהלכה בעלה וצרתה חיישינן ולא חולצת ולא מתיבמת משמע דאם בעלה לחוד הלך למדה"י אין חוששין לכלום ומותרת להתייבם ומטעם דאין חוששין שמא נשא אשה ורוב נשים יולדות ולד דזה תלי' במעשה ורק התוס' שם כתבו לתרץ דאם הלכה אשתו עמו לא הוי רוב דתלי' במעשה וז"ל התוס' (יבמות קי"ט ע"א ד"ה ר"מ היא) א"נ אין חשוב תלוי במעשה אלא ממילא הוא בא שאדם נזקק לאשתו עכ"ל הרי להדיא דאם הלך הבעל לבדו אין חוששין לרוב דתלי' במעשה. והנ"ב ז"ל במ"ת סי'... [קמ"ה] כתב דאין מכאן ראי' יעי"ש אך עכ"ז התיר להדיא ומסיק דאין חוששין מספיקא דאשה בחזקת היתר לשוק קיימא ואפילו המהרי"ט ז"ל שמחמיר בח"א סי', פ"ב הוא דוקא בהי' קול וכה"ג ובגווני שהאיש הי' ממדה"י ולא הוחזק לנו מעולם אם יש לו אחים או לא בכה"ג החמיר מהרי"ט ז"ל אבל בהחזיק לפנינו שאין לו אחים בודאי כה"ג אפילו אם בא ע"א לומר שיש לו אחים א"נ וע"כ לא כתב הב"ש [סי' קנ"ז סק"ז] להחמיר בע"א שאמר יש לו אחים רק באם לא הוחזק באחי בכה"ג כתב הב"ש ז"ל דלדעת הנ"י ז"ל לא מקרי חזקה כיון שלא הוחזק שאין לו אחים ורק לא החזיק באחי מש"ה לא מקרי חזקת היתר אליבא דנ"י וע"א נאמן לומר שיש לו אחים כיון שלא החזיק איפכא (שיש) [שאין] לו אחים רק שלא ידענו מאחי ואולי אית לו אבל היכא שנתחזק מעודו בקהלתו שלא הי' לו אחים בחזקת היתר עומדת ואפילו ע"א אינו נאמן נגד החזקה לד"ה ואולם האמת שלא הי' ספר הריטב"א לקדושין אז ביד מהרי"ט כי לא נדפס ולכן כתב מש"כ אולם בריטב"א קדושין בסוגי' האומר יש לי בנים כתב וז"ל (דף ס"ז ע"ב) ד"ה ר' סבר וכו' ותו דמסתמא כל אתתא בחזקת היתר קיימא לשוק במיתת בעלה עד שתאסר בזיקת יבם לפנינו עכ"ל הרי דכל כמה דלא אתברר לן בעדים באחי בחזקת היתר לשוק עומדת ולפ"ז גם מ"ש הב"ש לדמות אחים לבנים דלדברי הנ"י ז"ל נאמן ע"א בלא הוחזק באחי כיון דלא הוחזק איפכא וכמ"ש הנ"י לענין בנים ולפמ"ש הריטב"א ז"ל יש לחלק דבבנים אם לא הוחזק בבנים עכ"פ אינה עומדת בבירור בחזקת איסור לשוק וכיון שלא נתברר איפכא [נאמן] אבל באחי אם אין לפנינו אחים עומדת בחזקת היתר והיינו כסברת הנב"י [מה"ת סי' קמ"ה] דבעודה פנוי' היתה בחזקת היתר וכיון שפקעה איסור א"א כ"ז שאין אחין לפנינו בחזקת ההיתר עומדת ובלא"ה הלא משנה שלימה שנינו **(א"ה נראה דג". היה לה חמות.)** (יצאה חמותה) [שם הי' לה חמות] היינו עם בעלה וכן משמע שם מדברי רש"י ז"ל ובהדיא דאין חוששין דהוי מיעוטא דמיעוטא ולכן נ"ל דפשיטא דאשה זו מותרת כן נלע"ד והי' שלום דברי ידידם דו"ש וכו'. ג' נצבים תר"כ לפ"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף