שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קמ

סימן קמ

להרב המאה"ג כו' מו"ה שמואל ראב"ד ומ"צ דק' מעזריטש יע"א בפולין.

שאלה עובדא הוה בפה זה כחמשה שנים עבר דרך פה איש א' מבילגרייא שולח ביד פשעו מטעם הממשלה לארץ גזירה ובא לב"ד דפה וביקש שיסדרו גט לאשתו וכן עשו ומסר הבעל את הגט ליד שליח להולכה שעשה פה וכבוא הגט למקום המתגרשת ראו כי נכתב שם אבי האשה בשינוי גמור לשם אחר כי שמה הי' חנה בת אלעזר ובגט נכתב חנה בת יצחק ושלחו את הגט בחזרה לפה כי הטעות הי' עפ"י הבעל כי הוא צוה לכתוב כן כו' וגמר הנתינה הי' בזה האופן מתחלה נתן השליח הגט ליד האשה עם השינוי ואח"כ לקחו הרב מידה ומחק את שני תיבות בת יצחק ונתן שוב לידה שוב צוה לסופר כי יכתוב גט שני מחדש כתיקון ונתנו שוב לידה ע"כ ת"ד השאלה:

תשובה הנה רוב הראשונים ואחרונים העלו לפסול בשינוי שם אבי' ואם כי מצאנו להגאון בעל ישועת יעקב רצה פ"א להקל כמבואר בספר אנשי שם ואולי שע"ז רמז הגאון מהרי"ש מלבוב אך באמת שם לא הי' השינוי רק בשם הכינוי וגם כמעט לא הי' שינוי מש"ה הקילו אבל בשינוי שם אבי' מיעוטא דמיעוטא המכשירים עיין ג"פ [סי' קכ"ט סקמ"ג וסקנ"ד]. והנה בהביטי בס' אנ"ש הנ"ל שרצה להוכיח מש"ס גיטין (כ"ד ע"ב) וזל"ה כתב לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה קטנה היא דלא מצי מגרש בי' הא גדולה מצי מגרש בי' א"ר ז"א שני יב"ש הדרין בעיר א' מוציאין שט"ח על אחרים כו' עכל"ה והקשה דלמא איירי באינם שוים בשמות אביהם א"כ לא הוי שני יב"ש דניכרה האחת מחברתה וכתב לגרש הגדולה פב"פ וא"כ הוי היכר ומש"ה גדולה מצי לגרש אבל קטנה נתן הגט לקטנה פסול משום שלא לשמה ואי [דבלא"ה] דשינוי שם אבי' הא כשר בשינה שם אבי' להנך פוסקים א"ו ש"מ מש"ס שפסול בשינו שם אבי' וא"כ לא אפשר לאוקמי בהכי דא"ה הוי פסול בלאו פסול דשלא לשמה ולכאורה הייתי רוצה לתרץ עפ"י דברי התוס' שכ' בכתובות [כ"ד ע"ב ד"ה אמנה] דכשיש שני יב"ש לא אמרינן ע"ז לא חתמנו א"כ בשתי נשים לאיש אחד ג"כ מדקדקין ולא אמרינן ע"ז לא חתמנו וא"כ פסולים העדים ולא שייך לומר ע"ז ל"ח [ומש"ה שפיר דפסול בשינו שם אבי' אבל בעלמא שפיר כשר בשינוי שם אבי'] וזה בעצמו נכון. אך בהתיישב בטוב הקו' מעיקרא ליתא דהנה הגמ' רוצה לפשוט ממתני' דלא יגרש הקטנה הא גדולה מצי מגרש הא בשמותיהן שוים אין מוציאין שט"ח אלא ש"מ ששני יב"ש מוציאים שט"ח על אחרים והנה אם לא כתבו רק שמותם בלחוד כגון הגדולה שמה שרה בת ראובן והקטנה שרה בת שמעון אם כתב שמותם בלא שמות אביהם בודאי הגט כשר אך הי' נפשט דמוציאין שני יב"ש שטר על אחרים דמאי דנחלקו בשמות אביהם לא מהני כיון דלא נזכרו שמות אביהם בגט וא"כ באם כתב בגט שם הגדולה שרה בת ראובן וכתב לקטנה שרה בת שמעון נהי דהגט כשר היינו מטעם כיון דל"צ שם האב שינוי נמי אינו פוסל דע"ז לא חתמו כמבואר בתוס' גיטין והוי כמו שלא כתב שמה כלל וא"כ ש"מ ששני יב"ש מוציאין שט"ח דאי אין מוציאין א"כ הא כאן שתי נשים ששמן שרה דשמות דבת ראובן כאלו אינו דע"ז לא חתמו ומש"ה לא פסל השינוי א"כ הוי כאלו כתב שרה סתם והאיך תוכל להוציא השטר אם הדין הוא דשני יב"ש א"מ שט"ח על אחרים וכי בשביל שכתב אבי האחרת תוכל השני' להוציא שטר אדרבה אפילו בלא ניכר א"י להוציא שטר מטעם נפילה או טעם אחר מכ"ש בשכתב שם האב של חבירתה דאז מוכח שמאחריני נפל ואיך תוציא להגט וז"ב **(אמר המגיה נראה כוונתו הקדושה דלפי"ז שוב א"א להגמ' לתרץ כדברי הס' אנ"ש הנ"ל כגון דשמות אביהם אינם שוים וכתב בשם הגדולה שרה בת ראובן ולכן לא הוי שני יב"ש ואפי"ה לקטנה מצי לגרש אי לאו משום לשמה ז"א דעכ"פ מוכח דשני יב"ש מוציאין שטר דאל"כ בלאו לשמה לא מצי לגרש לקטנה משום שני יב"ש. ודו"ק:)** והנה הרב אנ"ש נראה מספרו שמקיל בשינו שם אבי' אך לא מפיו אנו חיין שזה נגד רוב קדמאי ובתראי. וביותר מזה ראיתי בספר דברי חיים הנדפס מחדש שכתב בסוף שער שינוי השמות] שעתה שהמסדרים שואלים כתבת גט בשביל אשה פב"פ וחתמת על הגט פב"פ והם מגידין כן בפני הב"ד לא שייך לומר עזל"ח דהטעם דעזל"ח מבואר ברשב"א [גיטין כ"ו ע"ב ד"ה אלא ארוסה ע"ש] דלא דקדקנו לראות מש"כ בדבר שאינו צורך ועי"ש בגיטין גבי גט ארוסה והש"ך ז"ל [בסי' מ"ט סקט"ו] כתב הטעם דמוחזק לכהן אבל לא שידע ממש שהוא כהן א"כ בגט שאומר בפני ב"ד בת ראובן היא מתגרשת וכתב הגט בשבילה ואבי' לא החזיק בשם אחר מעולם א"כ בודאי העדים פסולים שהעידו שקר וא"כ בזמננו לכ"ע הגט פסול בשינוי שם אבי' דלא שייך לומר עזל"ח והוא דבר נכון א"כ בודאי פסול בשינוי שם אב וא"ל בנ"ד אין העדים פסולים שכתבו רק מפי הבעל דבמקום הסכנה כותבים עפ"י לחוד [כמבואר בסוף יבמות] והוי העדים נאמנים שטעו דהוי עבידי למטעי וא"כ העדים כשרים מ"מ הוי מזוייף מתוכו כיון שידעינן שהאידנא מדקדקים העדים בזה והגט ודאי פסול ועיין בח"ס מ"ג. שוב י"ל מקום לפסול כיון דהבעל [יוכל להיות] מערער שצוה לכותבו כדי שיפסול הגט ומ"ש בתשו' הריב"ש ז"ל דבאמת יכול לערער ורק אין לנו עכשיו בזה והאשה תחוש לעצמה ע"ז הקשו האחרונים דלמה לא ניחוש וא"ל משום דבעצמו בא הבעל ליתן הגט מסתמא הי' ברצון הטוב הא גם שם בתשו' הריב"ש הי' המעשה שגירש ברצון טוב ואולי באמת מטעם זה לא חש הריב"ש לביאת הבעל לערער כיון שהוא מרצונו הטוב אך הנ"ב [בקמא סי' פ"ה ות' סי' קי"ג] חש לזה כמבואר בדבריו הגם שגם בנ"ב [תנינא הנ"ל] אם הי' הגט ע"י פעולות משא"כ בנ"ד שבא מעצמו לגרש מ"מ ריעותא אחרת בגט שבנ"ד דהאיך שייך שבזמן מיעט ישכח שם חמיו שחי ומסתמא לאיזה ערמה נתכוין וגם יש לחוש דלמא קידש איזה אשה ששם אבי' ככתוב בגט. ס"ד דאין שום מקום להקל בשינו שם אבי' בזה"ז ע"י שליח ובפרט שכן פסק גדול האחרון מרן הנו"ב [שם בסי' קי"ג]. ומה שהתחכם המורה למחוק שם האב וזה ודאי לא נכון כיון שכבר נכתב בפסול ול"ד לדביקות האותיות שהורה הרא"ש ז"ל [בפ"ב דגיטין וע' בש"ע סי' קכ"ה ס"ו ובח"מ] למחוק הוא משום שאינו פסול גמור אבל בפסול גמור פסול משום שנכתב בפסול ובאמת גוף סברת הרא"ש ז"ל [בתשו' מובא בטור ס"ס קכ"ו] נפלא מאד מ"ש דהבעל ניחא לי' התיקון דס"ס קשה ע"ז וכי אפי' במידי דזכי' נוכל לעשות שליח לכתוב גט בלא דעת הבעל א"כ נימא במקום דהוי זכי' דידי' נכתוב גט בלא דעתו וזה דבר שלא ניתן להאמר כלל והראי' פשוטה מאומר אמרו דפסול וגם בטל אם לא עשה לסופר שליח וזכי' לא מהני בזה א"ו דהרא"ש ז"ל לא כתבו רק לסניף דמילתא ועיין בריב"ש [סי' שס"ו] ובג"פ [סי' קכ"ו סקס"ו] ואולי הגיע המורה לטעם המחיקה משום הספק שמבואר בג"פ [סי' קכ"ה סקכ"ו] למחוק וכתב שם הג"פ ולתקן בשם איש ואשה צ"ע וסבר המורה דכוונתו אם שינו שמם אם מותר לתקנם אך זה טעות גמור דהג"פ מיירי אם הי' הדבוקים או הווי"ן קצרים בשם של איש ואשה דכה"ג מסופק דנהי דדיבוק אותיות הוי רק חומרא מ"מ בשם איש ואשה יש להחמיר אבל לענין שינוי שם האיש לא מהני מחיקה וכי בחנם נתחבטו הגאונים מהרא"ם ומהרי"ט ומהרח"ש לפסול במקום עיגון גם שינה שם אביו או שם העיר הלא בקל הי' לתקן ע"י מחיקה א"ו זה ליתא כלל וישתקע ולא יאמר ההיתר הזה ח"ו ואסור למחוק לאחר חתימת העדים ואין לומר דהא הפסול לא הוי רק מדרבנן כמבואר בכל הפוסקים ובש"ס [ע' בג"פ סי' קכ"ח סקמ"ט] ומבואר בתשו' רדב"ז ח"ד כת"י מביאו ג"פ [סי' קכ"ה סקכ"ו] דבדבר דרבנן מתקנין המעיין בג"פ וגט מקושר יראה שכוונתו אחומרא בעלמא לא על שינוי ממש אפילו שהוא מדרבנן מ"מ פסול ממש הוא ואסור לתקנו ע"י מחיקה גם כתבו שיש כאן חשש דאורייתא מחמת ערעור הבעל וגם דלמא כוונתו על אשה אחרת שקידש ולכן ח"ו אסור למחוק. וגם מה שהורה לכתוב גט אחר וליתן לשליח א"צ להשיב דהוא נגד כל האחרונים וכן הרב מהרמ"א ז"ל בהגהות [ס"ס קכ"ב] דאם מסרו לשליח שוב לא מהני ליתן גט אחר לידו לכן אשה זו אסורה להנשא. והי' שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף