שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קלז

סימן קלז

להרב המאה"ג החריף ובקי וכו' מו"ה אברהם תאומים נ"י אבד"ק זאלישטשיק יע"א:

שאלה אחד ששמו מרדכי ובפ"כ נקרא מאטיא בן אברהם דמתקרי אבלי והאשה פעסיא בת שעי' האיך לכתוב בגט:

תשובה בגלילותינו הדבר פשוט לכתוב בגט מרדכי המכונה מאטא אך בגלילות פאדאליא נראה שקורין מאטיא בהברת יו"ד ולכן אם כן קורין בעירו מאטיא יכתוב המכונה מאטיא בן אברהם:

ואבלי א"צ לכתוב כמבואר בב"ש [בש"א אות א' בשם אבא] אך ביש מקומות כותבין אבלי וכן נראה מהתשובות שהביא בט"ג [שם סקל"ו] אך כותבין המכונה אבלא ומ"ש השואל לספק דלמא שמו בפ"א לא ידעתי שום משמעות אות פ"א לאבלי אולי במקומם נקרא כן אפלי בפ"א לא אוכל לכוין שפת הלשון בזה כי לא שמעתי מעולם אפלי בפ"א גם מ"ש השואל אבליא אני לא שמעתי בשום מקום אפילו בגלילות פאדאליא לקרא שם אבלי ביו"ד קודם האל"ף אך לפי המבואר בט"ג ובב"ש שם אבלי ביו"ד לבסוף לחוד לא באל"ף וכן נוהגין העולם בכתבי שטרות לכתוב אבלי ולכן לדעתי נכון לכתוב אבלי כמו שכותבין בשטרות הגם שיו"ד בא במקום דגש שמדגישין היו"ד אבל באם אין מדגישין כותבין באל"ף מ"מ כיון שכן כותבין בכל השטרות ואם חותם המגרש בוודאי חותם אבלי ביו"ד בודאי צריך לכתוב אבלי ביו"ד ולכן טוב שלא לכתוב כלל אבלי דהוא באמת קיצור השם ואם ספק בכתיבתו האיך נכתב טוב שלא לכותבו כמבואר בב"ש ז"ל [בכללים אות ו'] אולם אפליא בפ"א וביו"ד אל"ף לא שמעתי אך אין להחליט דבר ואם אולי נקרא במקומו אפליא בודאי צריך לכתוב כן הכינוי דשם כזה לא נגזר כלל מאברהם ומזה לא דיבר הט"ז והב"ש ז"ל אך אם נקרא אבלי טוב שלא לכתוב כלל אבלי רק אברהם לחוד:

ושם אבי האשה א"צ לכתוב המכונה הגם דהוא כינוי לשני שמות ישעי' בוא"ו וישעי' בלא וא"ו מ"מ כיון שכותב שניהם א"צ שוב הקיצור דהטעם באם יש לכינוי שני שמות לה"ק שצריך לכותבו הוא שלא יבא לטעות דבעל האשה נקרא בשם אחר בלה"ק וזה לא שייך באם כותבין שני גיטין ולכן א"צ כלל לכתוב דמתקרי שעי' אך בכ"ז לא מצאתי דבר מעכב בדיעבד דקיי"ל אם כתב דמתקרי במקום המכונה כשר בדיעבד ושם אבלי הנם שא"צ לכותבו בדיעבד כשר אם כתב קיצור שא"צ לכתבו אך אם כתב בגט אבליא ובמקומם נקרא אבלי נראה דהוי שינוי כמבואר בכל האחרונים ובט"ג ויותר אין להאריך בזה ומה שמאריך בדברי הט"ג לפע"ד גם בט"ג כתב כדברי הנ"ל ואם אולי יש בדבריו איפכא אין כעת בכחי לפלפל בדברי האחרונים אך מ"ש נ"ל ברור ומעכ"ת יעשה כרצונו אם יש בט"ג נגד דברי:

אחר כותבי זאת הגיד לי המעתיק כתבי כי טעיתי במה שדמיתי ששמו אבליא כי מעכ"ת כותב ששמו אבציא ובאמת מחמת תשות כחי כהו קצת מאור עיני ודמיתי שכותב אפליא ולכן לא ידעתי כוונתו אך כעת שהגיד לי ששמו אבציא הנה זה השם ידעתי שבגליל לבוב יקראו כן ושכיח שם זה וזכרתי כי בעיר מולדתי הי' כמה נקראים אפציא ובאמת ההברה הוא בפ"א וצריך לכתוב המכונה אפציא אך כיון שאין שינוי גדול במכתב וגם אינו חותם עצמו בפ"א כשר בדיעבד כשכתב אבציא ואם חתם עצמו בפ"א פסול כמבואר בב"ש [באות ז' ומ"ם] וכן פסקו הרבה אחרונים הגם שבס"ש נראה שאין מחלק בזה וכן בהרבה תשובות מ"מ שלא במקום עיגון חיישינן לדברי הב"ש ז"ל ולפסול הגט בשינה מחתימתו וגם בשם אפציא כותבין המכונה אפציא:

עוד להודיע כי זכרתי שבמקום מולדתי הנ"ל הי' נקרא שם אפטשא לא בפ"א לחוד רק בטי"ת ושי"ן ולכן ידקדק האיך קורין במדינתו כה יכתוב ומ"ש לחוש לשם אבצן והביא ראי' מט"ג [ש"א אות ד' סק"ה] גבי דעניל באמת בקונטרס אשר לי דחיתי דבריו בטעם וראי' [ע"ש בד"ח סק"ג] אך בנ"ד נם הוא מודה דאין לחוש לאבצן דהתם גבי דעניל מדניאל נהי דהכינוי של דעניל אינו שכיח לשם דניאל מ"מ השם הקודש דניאל שכיח מש"ה מצא הט"ג ז"ל לחוש אבל הכא דגם שם הקודש אבצן לא שכיח ולא חיישינן לשם דאינו מצוי בינינו אפי' הוא מהמקרא או שמות תנאים לא חיישינן להו וכמבואר בת"ה [סי' רל"ג] גבי יחזקי' וישי' וגבי שייא וכן במהרי"ק גבי בילא [ע' בד"ח בש"א אות טי] ובס"ש לרוב דל"ח לשם שא"מ בינינו [וע' ב"ש בש"א אות י' ישעי'] וא"כ לא שייך לגבי אבצן כלל וגם מה"ת ניחוש למי ששמו אפציא נימא דהכוונה אבצי' והוא קיצור מאבצן דזה הוא זרות מאד לחשוב כן ולכן צריך לכתוב אברהם המכונה אפציא ומעתה יראה להיות מתון בסידור הגט ובהמתקת סוד עם לומדי העיר כי גדול עונש בזה מבואר בהקדמת ס"ש דאפילו אם בדיעבד כשר העונש גדול רח"ל יעו"ש והי' שלום. ו' שלח תרכ"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף