שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/ק

סימן ק

רב שלום להרב המאה"ג המפורסם מו"ה יעקב נ"י במדינת אונגארין ב"ק.. בגליל מארמאריש.

הגיעני מכתבו ויאמין לי כ"ת כי אין הפנאי אתי כעת להעמיד הדבר על מקומו בהחלט להלכה למעשה כי מוטרד אני טובא כאשר יעידו לו מוכ"ז אולם לאשר ידעתי שעניני שמות המה בעיני הלומדים לדבר קל מאד בסברם שכל הענין רק בשיקול הדעת לפי מה שמבטאים לפי דמיונם ובאמת לא כן הוא כי הוא דבר חמור מאד ולא לחנם עשו גדולים הקדמונים כמו מהרש"ל והד"מ ומהרי"ט ובעל דמש"א ז"ל וכדומה קונטרסים וכמה דיות נשפכו ולפי הבנת הלומדים כל הטורח הוא למותר רק כ"א יכתוב כפי לשון עירו והנה באמת ראיתי לכמה גדולים שבמחכ"ת שגו ברואה לפי שלא הי' להם ספרי הקדמונים שחקרו לאין שיעור בעניני השמות ויעוין בהריב"ל ז"ל ובר"מ ובמהראנ"ח ז"ל והנה יראה נא מעכ"ת שפשוט בעינו לכתוב שם היהודים קודם ולפי מה שמבואר במהרש"ל ז"ל בפ' השולח שאם המדינה נתיסדה מעם אונגארין כמו בודין ואובין כותבין בודין לעיקר יע"ש שהאריך הרבה ומביאו הנ"ב מה"ת [סי' קי"ח] והסכים עמו שהולכין אחר לשון התיסדות המדינה הן אמת שבמהרי"ק ז"ל חלק ע"ז אך הרמ"א ז"ל לא פסק כוותי' כאשר יראה המעיין [בסי' קכ"ח ס"ג] ובטעות נרשם שם מהרי"ק ובספר מכתב אלי' נראה מדבריו שם דהולכין אחר עיקר מה שנקרא בין ההמון והנה כ"ז צ"ע היטב. גם מ"ש לפשוט שלא לדקדק בהצע שנכתב בלשונם גם זה אינו פשוט כ"כ כמו שמבואר במהרי"ט ומהראנ"ח כמה פעמים וצריך לחקור בזה היטב אצל סופריהם וכן עשו הגאונים מהרי"ט ומהראנ"ח ז"ל והג"פ כמבואר בספרו כ"פ גם לפי מה ששמעתי השם מאיזה אנשים נ"ל דאינו נבטא בטי"ת לחוד רק בטי"ת שבורה אשר צריך שיקול הדעת יפה האיך לכתוב גם מה שפשוט בעיניו לכתוב על לשון אשכנז וא"ו בסופו לא דקדק יפה כי לא מצאנו וא"ו בסופו בשום שם לעז רק אם נדגש היטב אבל שם הזה כפי ששמעתי וכפי שנראה מלשון מעכ"ת שאינו נרגש היטב רק בלשון ממוצע ע"ז אנו כותבין אלף כי אלף היא ממוצע בין יו"ד וא"ו דגישה ובין אינו דגושה ויעוין נ"ב מה"ת קכ"ד עם כי השגתי עליו שם בקונטרס אשר כתבתי בעזהי"ת [ע' ד"ח בשמות נשים או' א' סק"ז] מ"מ כן האמת שבכה"ג כותבין אלף בסופו:

גם מ"ש לכתוב טהייז בשני יודין טעה במחכ"ת כי זה הנהר שמעתי קריאותו הרבה פעמים במדינתנו ובמדינת אונגארין ואינו נרגש כלל יוד ולכן מהיכן בא לכאן יוד ובודאי אם יכתוב ביוד יהי' שינוי בשם נהר ואולי טעה בדמיונו כי בספר ב"ש [בשמות א' אות ט' וע' ד"ח שער הנקודות בפתח חריף] ואיזה אחרונים כתבו פתח חריף כותבין בשני יודין ודימה מעכ"ת שגם זה נקרא פתח חריף אך שלא כן הוא דעיקר דין זה נובע ממהרי"א בתשו' אחת כת"י מביאו בס"ש והוא בארוכה [ע' לקמן סי' ק"ז] אך שורש הדבר דאם נרגש היוד כותבין בשני יודין כמו דייסא בלשון תלמוד ולא תלוי כלל בחריפות ורק האחרונים ז"ל כנוהו לזה פתח חריף אך באמת לא תלוי רק בהרגש היוד ולכן בודאי אין כותבין יוד בנהר טאז רק לפי מנהגי של הגריגוש ורומני' שאנו במדינת פולין ואונגארין נמשכים אחריהם בזה אין כותבין אלף במקום פתח וכמבואר במהריב"ל ז"ל (ומ"ש) [וב"ש בש"א] גבי וולק ועוד כמה דוכתי טובא ולכן הי' מהראוי לכתוב (טוז) [נ"ל דצ"ל טז] אך להרחבת המבטא יותר נכון לכתוב אלף אחר הטית ולכתוב טאז ולא חיישינן שיקראו בקמץ כי מאין יבוא לטעות בשם המורגל וכן מבואר כ"פ בסד"ש שלהרחבת הלשון כותבין אלף במקום פתח וכתנא תוספאה להורות על מבטא ולא חיישינן שיקרא בקמץ וצ"ע קצת במקום אחד מדבריו באות וא"ו ואם אולי מרחיבין במקומכם שם טהאז אזי יכתוב כן כמו שכותבין השם אלגהאר משום שנקרא בפתח רחבה ויעוין בזה בס"ש ובג"פ [סי' קכ"ט ס"ק ל"ז] אך לכתוב (טהיז) [טהייז] זה אינו נכון כלל אך באמת שם זה יוכלו לברר מכמה מקומות האיך כותבין והאיך נכתב בספרי הערכי וכ"ז כתבתי להלכה ולא למעשה. כי דבר זה אינו אצלי דבר פשוט כ"כ כאשר בעיני מעכ"ת כי אנכי דל ויראתי לנפשי ומאד מאד החמיר בזה בספר הקנה הקדוש ואמר כי כמה עולמות תלויין בניקוד קל וחומר א"א אין לשער לכן אינני מחליט דעתי בזה ורק לאחר החקירה היטב ויציע הדבר לפני שלשה גדולים אמתים אז כן יעשה:

אחר כותבי זה שאלתי לאחד ממדינתכם ואמר שבלשון אשכנז קורין טייז ואולם עכ"פ לפי מה שבארתי בשם מהרש"ל ונ"ב ז"ל דהולכין אחר מקור יסוד העיר ובאונגארין כמו בודין ואובין ובאנהד אין הולכין אחר לשון אשכנז ולפי הנראה והנשמע שגם מקומכם הוא נתייסד מעם אונגארין לא מיונים ואשכנזים ולכן עיקר כתיבת השם שם של יהודים או שם התייסדות אחר היינו אחד יהי' לעיקר והשני למתקרי כמבואר לעיל השיטות למהרי"ק ולמהרש"ל בזה דיעות חלוקות אבל שם של אשכנזים ישמיט לגמרי וכנראה מדברי הנ"ב ז"ל שם וגם נכון לכתוב דמתקרי כי טאז לשון נקבה שאומרים דיא טאז והגם שהנ"ב [מה"ת סי' ק"ה] חלק על האומר כן מ"מ לפ"ד כן הסכימו גאונים אחרונים לכתוב דמתקרייא וכן המנהג באונגארין יעויין בטיב גיטין [בליקוטי שמות עיירות בעיר פרעשבורג]. והי' שלום כדברי ידידו דו"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >מעבר לתחילת הדף