שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/צג

סימן צג

רב שלום לידידי הרב המאה"ג החסיד המפורסם החריף ובקי המושלם כש"ת מו"ה משה יעקב נ"י ראבד"ק אושפצין והגליל יע"א.

הגיעני מכתבו אודות השאלה וז"ל נדרשתי מחכם אחד לשאול פי קדשו ותמכתי על קדושת ענותנותו שישיב דבר לשואליו והוא ע"ד גט שנמסר מיד בעל ליד האשה לפניו בצירוף שני דיינים ואחר שנתקרע הגט נודע לו שע"א מע"ח ומסירה הי' קרוב שני בשני מצד האם לא' מהדייניה עכ"ל השאלה:

ידידי אתפלא האיך לא שם לבו לדברי הא"ז המועתק בג"פ [סי' קכ"ג] ס"ק י"א בד"ה שוב ראיתי דאלו ראה דבריו שם יראה דכל דברי הנ"ב ז"ל [מה"ת סי' קי"ד] אינם ואין חילוק כלל בין ארוסה דעיקר הטעם של הא"ז דכיון דבעי לעקור איסור ערוה החמורה צריך ב"ד וגם בקדושין שאינו בא לעקור רק להחמיר מ"מ מסופק אולי ילפינן הוי' מיציאה וגם גבי קדושין צריך ב"ד יעו"ש וא"כ נסתר כל פלפולו של הנ"ב ז"ל וגם פלפול של מעכ"ת אין לו מקום דבהדיא מקשה בעצמו הא"ז דלמה לא צריך תלתא ומתרץ דאוקמי' אדאוריי' דבחד סגי כר' אחא [סנהדרין ג'] ועד נעשה דיין וא"כ נסתר כל הפלפול מה שמפלפל הנ"ב וגם מה שמעכ"ת האריך ואני בעניי הבאתי ראי' לא"ז מהא דבמשנה בביצה [ל"ו ב'] לא חשיב גירושין בהדי לא מקדשין כמו שחשבו בתוספתא והתוס' כתבו [שם] משום דלדבר מצוה שרי גירושין מש"ה לא תני' לי' במתני' דלא פסיקו לאיסור כיון דלדבר מצוה שרי ולכאורה עדיין קשה לדברי ר"ת דס"ל דבאמת גם קדושין שרי במקום מצוה א"כ ליתני נמי (קדושין) [מגרשין] א"ו מוכח כהא"ז דגיטין הוי דין והוא בכלל לא דנין ותני חליצה לאפוקי מרבנן דחליצה אינו דין ומה דבתוספתא מחשבו י"ל משום דתוספתא ס"ל כרבנן דגם גבי חליצה כשרה בלילה דהוי כגמר דין ומש"ה מחשבין לי' בפ"ע לא כן מגרשין והרבה הארכתי פ"א בתשובה בזה [עי' לעיל סי' מ'] והעליתי דבודאי לא חיישינן לדברי הא"ז כי הוא נגד כל הפוסקים דלפמ"ש להא"ז צריך ב"ד דוקא בין בארוסה בין בנשואה וא"כ הוא נגד כל הפוסקים וא"כ בודאי במקום עיגון אין לחוש וכאשר העלה הג"פ ז"ל וגם בנ"ד בלא"ה כשר כיון שבתרי סגי [גם להא"ז גופא כמבואר בדברי'] וא"כ הוי רק נמצא אחד קרוב או פסול דהרבה סוברים שבדיינים כשר כמבואר בתשו' ריב"ש תי"ג [מובא בחו"מ סי' מ"ו בהגה"ה ס' למ"ד] וגם קשה מי נתן להם כח ב"ד כדי שע"י יפסלו הגט הלא כתב דסגי בעדי מסירה שהם יהיו דיינים והמה לא נצטרפו כלל עם הדיינים דהמה נצטרפו לעדות ורק הא"ז ס"ל דעד שהוזמן יוכל לעשות דיין א"כ הוא עד הוא הדיין ומה איכפת לי' שהי' ג"כ ב"ד פסול שנעשו ב"ד כיון שלא נצטרפו מעולם יחד לדין וא"ל כיון שהוזמנו לעדות א"י להיות דיינים ז"א דהא הא"ז גופא כתב דיוכל להיות ב"ד גם כשהזמין להעיד ואומר אני אדרבה דהדיינים הפסולים לפני חתימה בטעות נעשו דיינים ולא יוכלו לחוב לבטל הגט ואין בדיינתם כלום והעדים נעשו דיינים ולכן נ"ל דא"ל עיגון רק בשעת הדחק כשר בדיעבד אפילו לא"ז וגם יפה כתב מעכ"ת דהב"ד לחוד סגי בראייתם ומה שהוזמנו הקרובים לעדות לא יבטל ראיית הדיינים מעשיהם ואי משום מזוייף מתוכו לא שייך כאן כלל ולכן נלע"ד בשעת הדחק כשר הגט. יום ה' ז' מנחם תר"כ לפ"ק צאנז. [עי' לקמן סי' שאח"ז]:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף