שו"ת דברי חיים/א/חושן משפט/כז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א חושן משפט כז

סימן כז

בנדון השאלה שראובן ושמעון עשו שותפות לסחור בדברים שיש עליהם ערעור שהוא גנוב ושכל אשר יקנה יהי' בשותפות ומונח בבית שמעון עד אשר ימכרו ויהי' ריוח ויחלקו ביניהם ולקח ראובן לערך ששה מדות ונתנו לבית שמעון וקיבל ממנו מעות משמעון ושמעון קנה לערך י"ט מדות והנה נשמע קול אומר ששר א' נתוודע לו מזה השותפות והדבר נגנב ממנו ולכן בא ראובן ואמר לאשת שמעון כי שמעון לא הי' בביתו ואמר לאשה הנ"ל שאינו חפץ בשותפות עוד במקח כזה. והנה בזמן קרוב בא השר וחפש בבית שמעון ומצא את אשר נגנב ממנו בזמן קרוב ועלה לערך חמשה מאות ר"כ והנה ראובן אינו רוצה ליתן לזה כלל כי אמר שהוא פטור ע"כ תורף דברי השאלה:

תשובה הנה לא נתבאר בדברי השואל אם מצא השר אותה הסחורה שלקחו בשותפות או שאותה הסחורה כבר נמכר ורק לאח"כ לקחה אשת שמעון לעצמה לאחר שנתפרד ראובן מהשותפות בדיבורו להאשה ואותה שנלקח מחדש הוא שמצא השר או שהכחשה ביניהם בזה בברי או בשמא כ"ז לא נתבאר בדברי השאלה וזה הוא עיקר גדול בזה כאשר יבואר בעזהי"ת אך למען השיב דבר ברור אמרתי להציע מקור הדין וממילא יתבארו כל החילוקים. הנה הרמ"א ז"ל בסי' קע"ו סעיף י"ב כתב וז"ל וכן אם גנב או גזל השותף צריך לחלוק עם חבירו ואם הפסיד ההפסד לעצמו ודוקא אם הפסיד קודם שנודע לחבירו אבל אם חלק הגניבה עם השותף ואח"כ בא עלילה עליו וכן אם קנה גניבה וחלק עם חבירו ובא אח"כ עלילה ההפסד ג"כ לאמצע מאחר שנתרצה למעשיו ואין הדברים צריכים קנין כמו שנתבאר אבל אם חלקו שאר רווחים ובא עלילה על א' מן השותפין שלא כדין אין חבירו חייב לסייעו בהפסד עכ"ל ודבר זה היא מירושלמי לפי מה שפירשו הר"ש ז"ל מביאו הגה' מיימוני והגה' מרדכי דאם אמר לשותף גנוב יש לו חלק בריוח וכן להפסד [ע"ש בש"ך סקכ"ז] והרשב"א ז"ל פליג אזה ופי' דברי הירושלמי באופן אחר כמבואר בב"י ומביאו בש"ע דברי הרשב"א ז"ל לפסק הלכה בס"ס קע"ז וכתב שם בסמ"ע דאם לקח חלק בריוח גם להרשב"א ז"ל צריך לשלם בהפסד שנצמח אח"כ וכן מביאו הנה"מ ונמצא דדין של רמ"א בסי' קע"ו כ"ע מודו דאם לקח חלק בריוח צריך לשלם חלק בהפסד אך בשו"ת מהרשד"ם סי' ק"ס כתב לחלק ולומר דכיון דכבר חלקו השותפות ע"כ אחריות כ"א לעצמו כמו באם הי' נשרף הסחורה חלק של אחד אין חבירו חייב באחריותו לאחר שחלקו ופטרו זא"ז כמו כן אינו מחוייב לשלם מה שנצמח הפסד עלילה לאחר שחלקו דכבר פטרו זא"ז והוי כמו אחריות דעלמא א"כ לכאורה פליג אדברי רמ"א ז"ל בסי' קע"ו הנ"ל אך באמת המעיין יראה דגם הוא מודה לדין דהרמ"א הנ"ל דשותף חייב לשלם לחבירו הפסד המגיע לו מחמת השותפות אפילו לאחר חלוקה דהנה בעצמו כתב בתשובות מהרשד"ם ז"ל סי' קנ"א וז"ל ראובן ושמעון ולוי היו חברים ולקחו ונתנו מו"מ וזה ימים שנתפרדה החבילה איש ואיש לאהלו ומעלילים עליהם כו' ושם מ"מ נראה לומר דבהא ל"פ וכ"ע מודו שהם חייבים בהפסד וטעמא דמלתא דשאני הכא דכיון שראובן נהנה מאותם המשכונות שמכר שותפו אין מן הדין שיאכל הוא וחדי והלה שמעון שותפו ילקה אלא שכבולעו כך פולטו עכ"ל הרי שחייב לשלם אפי' ההפסד המגיע לאחר החלוקה מכמה שנים אך באמת לק"מ דאם שההפסד הוא על עסק השותפות שהעלילו עליהם ע"י הסחורה והעסק שעשו ביניהם אפי' לאחר החלוקה חל על שניהם כי לא פטרו זא"ז כלל ומש"ה מחייב בסי' קנ"א לשלם הפסד אפילו מה שהעלילו עליהם מכמה שנים לאחר החלוקה אך בסי' ק"ס לא הי' העלילה רק על שמן זה שהוא גנוב שפיר כתב דלאחר החלוקה האחריות הוא לכ"ע על עצמו כי פטרו זא"ז מאחריות דלהבא ומש"ה פטר שם את השותף מלשלם ההפסד שהעלילו רק על השמן של השותף לחוד וא"כ בגווני דנ"ד שהעלילה הי' על מה שקנו סחורה כל מה שגנב מהשר והעלילה על כל העסק בודאי חייב השותף הב' לשלם חצי ההפסד בלא שום חולק כלל ודבר פשוט דהאיך יאכל הלה וחדי במה שהרויח וחבירו יפסיד כמ"ש בתשו' מהרשד"ם סי' קנ"א לדבר פשוט וגם בתשו' בנימין זאב שממנו מקור דינו של רמ"א ז"ל כמו שנרשם בהג"ה ובד"מ ושם בב"ז מבואר שחייב מטעם כיון שלקח חלקו בריוח ועוד האריך בב"ז למצוא טעם לחייב השותף בהפסד מטעם שמציל גם חבירו שאלמלא נתפשר עם המעליל יהי' חבירו ג"כ נתפס ומש"ה דמי לשיירא שעמד עליהם נחשול בים לטבעם והשליך אחד מהם סחורתו להקל משאו חייבים כל אנשי הספינה לתת חלקם ואפי' השליך בלא שאלת פיהם והאריך הרבה בזה ומחמת שאינו מצוי הספר אעתיק בקצרה מה שהסכים עמו עמיתו הגאון וז"ל ב"ז סי' ש"צ ע"ד שותפין שהיו בעלי אומנות אחת ולימים קנה א' מהם סחורה ונתחלקה ביניהם ולימים קרה מקרה וערערו על אותה סחורה שגנובה היא מבית שר אחד ובשביל שלא להסתכן ההוא שותף אמר לחבירו שיתנו לידו חלק הראוי להם לפייס אותו השר שלא יוליכנו בערכאות ויבא לידי סכנות נפש ח"ו והם אמרו לו שיפייס השר מממונו ואח"כ יושיבו דיינים ומי שיזכה יזכה ומי שיחייב יחייב וכן עשה ושאלת אם שאר השותפין חייבים לפרוע חלקם ממה שהוציא בפשר לשר ההוא שותף או לא כו' ושם בסי' שצ"א ז"ל הנה על מה שנשאלה לעיל לפני האלוף עמיתי מ' בנימין ע"ד השותפין ופסק דמחייבי כולהו לפרוע כנ"ל כן נ"ל נמי דכולהו חייבים לפרוע כיון שהי' כולן שותפין וכולן הם בין לריוח ובין להפסד וכ"ש שלא בא להם תקלת נפשות ח"ו ראוי ומחויב להם לפרוע וזה א"צ פנים רבות ויספיקו הראיות שהביא האלוף דלעיל עכ"ל אלמא דדבר פשוט שגם חבירו חייב לסייעו וא"כ בנ"ד ממש האי דינא דב"ז דאם לא נתפשרו והי' בא בערכאות בלי ספק שגם ראובן הי' נתפס שמחמת אימה ופחד ורוב תחבולות הערכאות הי' נתפס גם ראובן ושמעון הצילו ודאי חייב לשלם וא"כ אם ידוע בבירור שהי' אז עדיין בבית שמעון מעסק השותפות בעת שמצאו השר ודאי ראובן חייב בהחציו ורק אם אפילו הי' ודאי שלא הי' כלל ממה שקנו בשותפות וא"כ הרי ראובן זה כאיש אחר מהשוק ומה לו לזה שקנה שמעון גניבה ופטור מלתת החצי הפסד אך עכ"פ ידוע שהגיע טובה גם לראובן מהפשר דאם הי' מגיע הדבר לערכאות גם ראובן לא יצא נקי ובודאי מחויב (למנוע) [לסייע] בהפסד זה כפי מה שישומו הבד"צ וכן מבואר כעין זה בש"ע ח"מ סי' רס"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף