שו"ת דברי חיים/א/חושן משפט/כא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א חושן משפט כא

סימן כא

שלום רב לידידיי הרבנים דייני צדק ב"ד רבא י"ש חריפים ובקיאים בד"צ הקבועים בק' ווישניצא:

מכתבם הגיעני והנה בעניני האוראנדעס מבואר בשו"ת רש"ל ומ"ב ז"ל שעפ"י הדין אין שום איסור בזה ובפרט להוציא משוכר השני אולם ברור הדבר שחסור להשיג גבול מהאוראנדי ומוציאין מהשוכר השני מחמת התקנה כמו שמבואר בתשו' מהר"ם לובלין סי' ס"ב וז"ל מ"מ מאחר שכבר נתפשט מנהג זה במדינות אלו שכל מי שהוא מוחזק באיזו אוראנדא אסור לשום בר ישראל לשוכרה להשיג בה גבול המחזיק בה א"כ ש"מ דכל חזקת אוראנדי חשבינן להו כממונו גמור של המחזיק ולכך אין אנו צריכין להאריך בזה כו' עד ומצד התקנה דמדינתינו דברתי כו' והשיב דכמדומה לו דלפי התקנה כל מי שישכור אותה יצטרך ליתן במחירי' איזה סך להמחזיק הראשון כו' ובפרט שלפי הנשמע המחזיק הראשון עודנו מהדר לחזור לחזקתו הראשונה והלך בהשתדלות זה ומי יודע איך יפול דבר עכ"ל. אך לפי הנראה שאין כאן תקנה כוללת בשוה לכל ישראל בזה ומנהגים חלוקים כמו שמבואר בכנסת הגדולה הרבה חילוקים בעיירות שונות ממדינת ספרד שחלוקים במנהגם וגם בב"ח ז"ל מבואר התקנה דמדינת ליטא ואולם אנשי מדינתו הי' להם תקנות אחרות עפ"י מנהיגי דארבעה ארצות כידוע לכל ואין אנו גרורים בתר מדינת ליטא בתקנותיהם ובאמת התקנה שתקנו הד' ארצות במדינת פולין לא נודע לנו ולא שמענום וכפי הנראה ממהרש"ל ומ"ב ז"ל גדולי מדינת פולין שלא הי' שום תיקון ע"ז במדינת פולין אך נראה מדברי המהר"מ לובלין שנתפשט איזה מנהג אך לא כתב שנעשה מפי הרבנים ואיפכא נראה מלשונו שלא ניתקן בקביעות על כל המדינה גזירה כוללת ולכן כל מקום וגליל לפי מנהגו ולזה מחמת שראיתי שאין כל המקומות שוים בעניני חזקה לכן מעודי אני נוהג תמיד לחקור בגליל ההוא איך נהגו מקודם ולא ללמוד ממקום למקום ובפרט מבעל כנסת הגדולה או מאיזה תשו' אחרונים כי כ"א דיבר לפי מקומו ובאמת כן ראוי ונכון כי אפי' בספק תקנה אין מוציאין מיד המוחזק כמבואר בכמה מקומות ולכן לא דנתי מעולם רק מה שברור לי שנהגו במקום ההוא מאז ומקדם כי מסתמא כן נתייסד המנהג עפ"י חכמי הגליל ההוא שהי' אז ובבואי להגליל הזה שאלתי להבד"צ ז"ל שהי' אז האיך מנהגם ואמרו לי שמנהגם מאז אם יהי' לאיש שום חזקה על איזה זמן שיהי' אסור להשיג גבולו ומוציאין מהשוכר השני ורק אם הפסיק י"ב חודש שוב אין איסור לשוכרו זולת אם הי' עדיין מרדף אחריו ומצפה לחזור למקומו לפי ראות הבד"צ וכן נהגתי גם אני בגליל שלנו אבל אם נשאלתי בכיוצא בזה מגליל אחר השבתי לעשות כמנהגם מאז:

ובנידון שהי' שענקר אצל הפריץ נלע"ד כיון שלא יצא מהמקום לא אבד חזקתו דמצפה עדיין שיחזור למקומו וכן נראה מדברי מהר"ם ז"ל הנ"ל והנה בגלילותיכם לפי דבריכם נראה דמנהג החזקה הוא בג' שנים ונסתפקתם מחמת שלא הי' שלמים הנה בעיני בודאי בעינן שלמים ממש דלא פליג וכל ספק תקנה להקל כנ"ל. אך באמת לפי מה דמבואר בתשו' ב"ח סי' ס"ב דעיקר הוא השכירות האיך הי' אם הי' לו שטר על ג' שנים או ששכרו בע"פ על ג' שנים גם שלא החזיק בו עדיין הוי חזקה שלו א"כ ה"נ כיון שמסתמא שכרו על ג' שנים שלמים בשביל שיצא בתוך הזמן לא אבד חזקתו כל זמן שלא הפסיק ג' שנים שלמים לפי מנהג מקומכם אשר כתבתם. אך בנידון הפסק דבד"צ שלנו נראה שלא לבטלו בשום ענין כי בדבר שאינו מצד הדין ורק מצד החזקה כנ"ל ולפי ראות הבד"צ מסתמא נעשה הפסק כפי הראוי וכפי הנראה אז לדעתינו מה שאין כעת עתה לחקור כי נשכח הדבר כמעט ממני ובכיוצא בזה אם בא לפני פסק כזה בדבר התלוי בראות [עיני] הדיינים ובהוכחות ובאומדנת הדעת אינני חוקר ומדייק אחריו רק הוא בתוקפו כי מסתמא נעשה כדין ואם כעת נראה שלא כן הוא מ"מ אולי הי' איזה אומדנא או ראיי' או איזה צורך לפסוק כן וב"ד בתר ב"ד לא דייקי בדבר שתלוי רק בתקנה ובראיית עיני הדיין והי' זה שלום כנפש חפץ שלומם וטובתם יום ב' מ"ו למב"י תרי"א לפ"ק צאנז הק' חיים הלברשטאם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף