שו"ת דברי חיים/א/אבן העזר/פא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א אבן העזר פא

סימן פא

שאלה מאת הרב המאוה"ג מו"ה משה ועקב נ"י מק"ק אושמבי בכפיפת קומה הנני להציע לפני הדרת קדושתו ענין אחד לשאול עצתו הקדושה להיות שזה קרוב לשנה שאיש א' מפה בעת נמסר לחיל קיר"ה ציוה לסופר דפה ועדים ושליח לפני כבוד הבד"צ דפה טרם בואי הנה שיכתבו ויתנו ג"פ לאשתו ונמשך עד כה מסיבת התרשלות אבי האשה שהי' קשים עליו ההוצאות הנסיעה למקום כתיבת גיטין עם סופר ועדים כי הוא עני יען שפה רבו הספיקות בשמות העיר והבעל נתקשר כבר בשידוך אחר וכהיום אינו בביתו שהלך לחיל קיר"ה כי קראוהו. ועתה מבקש אבי האשה להתיר את בתו האשה מכבלי העיגון ולפי הנשמע האשה היא לאבן מכשול בעניני זנות ר"ל ואולי יוכשר עצתי לפני הדרתו הקדושה לכתוב גט בעיר זאטור יען שבלא"ה רחוק מכאן לוישניצא ערך י"ד פרסאות ולקראקא סוגר המבוא לפעמי' ואני כשהייתי בזאטור ערך כ"ב שנה וכתבתי כתובות זאטור מלא וא"ו וכן כותבי' רוב אנשי' זולת מיעוטא דמעוטא הכותבי' חסר וא"ו ואולם בהברת השם כולם כאחד עונים ואומרים הזיין בקמ"ץ גדול והטי"ת בקריאה ממוצעת בין סגו"ל לקמ"ץ קטן (נקרא אצל מדקדקין קמ"ץ חטף) ונטיית הברתה נוטה יותר לקמ"ץ קטן כי כן משפט מהירת המבטא בסוף התיבה גם בתיבת הקודש דרך משל שלום אחור ודומיהן שמהפכין החול"ם או מלאפו"ם להברה כזאת ובלשון העמים נכתבת התיבה זאטאר וכן נקראת זולת קצת ערלי פוליש שגם הזיין קורין זא דהיינו כקמ"ץ קטן אצלינו הנקרא אצלם O אכן לא אכחד שיש עוד עיר אחת קרובה לכאן נקראת אצלינו קענט אכן מיושבת באינם יהודים ועדיין לא חקרתי אצל הערכאות והכומרים דשם על שם העיר על נכון. אך לפי אמירת הרבים היא נקראת אצלם קענטי. ואולם ערלי פוליש ג"כ אינם מדקדקים לקרוא בחיריק גמור וגם שם הולך נהר נקרא סאלא וכמו כן נקרא אצלינו סאלא והוא הנהר ההולך ג"כ סמוך לעירינו אושפצין אך הברת הלמ"ד אנו נוהגים בה במהירת המבטא כמו כל התיבות כיוצא בהם להברותם בנטיית סגו"ל ואין זה שינוי וכמש"ל עכ"ל:

תשובה מכתב קדשו הגיעני חשתי ולא התמהמהתי להשיב על נכון והנה מדין כתיבת השם זאטור נכון הדבר לכתוב בוא"ו כאשר כתב מעל' דגם בנכתב זאטר נקרא ג"כ זאטור ואין שום שינוי במבטא ויותר טוב לכתוב כנהוג לכתוב בלשון לע"ז והכרזה לא שייך כאן דמי יזהר בזה כ"א יכתוב במהירות כדרכו ובמבטא בלא"ה נראה כמו שנקרא מלא אך מה שהעכו"ם קוראים זאטאר בוודאי ראוי להשמיט האל"ף הראשונה כמבואר בנ"ב [מה"ת סי' קט"ז] גבי שם ראדוויל והגם דשם מסיק לכתוב באל"ף מ"מ בכאן כ"ע מודים ולית דפליג דצריך לכתוב זטאר בלא אל"ף ראשונה דהא בשם ישראל יהא האל"ף נקרא בקמ"ץ כמו שיודעין כ"ע ממילא יקראו כן בשם דמתקרי ויסברו שהמתקרי הוא רק בשביל הקמ"ץ דלבסוף דמאן מפיס להפריד בין שם הישראלי לשם דמתקרי ובאמת אינו כן דאין כותבין בשביל חילוק בנקודה אחת דמתקרי כמבואר במ"מ וכל מה דכותבין דמתקרי בשביל הברת הפת"ח דבתחלה ובשביל הקמ"ץ דלבסוף וא"כ במה יבחנו אם לא יהא היכר וחילוק ביניהם תיכף בכתיבות האל"ף הראשונה בשם הישראלי ולא יהא נכתב בשם דמתקרי וא"ת היא הנותנת דכ"ע ידעו דהאל"ף היא בפתח דאל"כ למה יכתבו דמתקרי דבהברה נקודה אחת אין כותבין דמתקרי זה ליתא הדא דלאו כ"ע בקיאים בדיני כתיבות שמות גיטין וגם כיון שאינו מוכח מתוכו לא מהני כלל ולכן בוודאי צריך שיכתבו זטאר ומה שכתב שטוב לכתוב באל"ף כי גם הערלים שמדברין בלשון פולין קורין באל"ף זה ליתא דלפי הברתם בלשון פוליש יוצאין בשם הישראל שכותבין זאטור כנודע לכל ומה שהאריך מעל' דא"צ לכתוב בסוף התיבה של הנהר סגאווא עיי"ן רק אל"ף בוודאי הדין עמו דבכל השמות העיירות כותבין אל"ף בסוף לפי הברתו יעויין בטיב גיטין כמה שמות כיוצא בזה ולא נכתב רק אל"ף ולא עיי"ן וגם האל"ף לא יהא נשמטת אחר הגימ"ל כאשר כתב כ"ת דין מבואר בנ"ב ובטיב גיטין וגם העוקא א"צ לכתוב דהוי כמו טייך דא"צ לכתוב ומה שהעלה במצודתו בעיר קענט שלא לכתוב דמתקרי קענטי נכון דבריו אך לא מטעמו שכתב בשם פוזנן שנחטפת הנו"ן ראשונה עם הזיי"ן וממילא נהגת הנו"ן שני' בחירי"ק לא ידוע לי חילוק זה רק החילוק מבואר בב"ש [סי' קכ"ח סק"ט] ובספר מהרא"י"ל משום שדוחקין החירי"ק ולפי"ז באמת אם בעיר קענט הי' נדחקת החירי"ק בקריאתה הי' צריך לכתוב דמתקרי אך באמת לפ"ד שלא נדחקת החירי"ק כלל רק כמו שקורין לובלינא המבואר בפוסקים שא"צ לכתוב דמתקרי ובאמת לפע"ד לחלק בין לשון פוליש ובין לשון דייטש דבלשון פוליש ככה קורין לכל העיירות בא לבסוף ולכך א"צ לכותבם דמתקרי רק כשדוחקין החירי"ק אבל. בלשון דייטש אינו נקרא בא לבסוף בסתם שם עיר רק כששמה כן כי כן הוא לפי הנחת לשון דייטש ולכן אם האשכנזים הערלים קוראין קענטי הי' נכון לכתוב דמתקרי ומה שרצה מעל' לחלק בין עיר המיושבת בישראלים או לא זה ליתא כלל דאטו בישיבה תלי' מילתא או ברובה עיקר תליא בהנחת השם המקום הנתינה או הכתיבה בפה הסופר והעדים ורוב מקום הכתיבה או הנתינה ומה שרצו להמציא שהי' יהודים יושבים בתוכה מקדם ואולי נקראת בימיהם קענטי זה לפע"ד אינו נ"מ כלל דאין לנו רק שם שנקרא עכשיו בימינו ובשם סאלא כבר הודעתי שכן ראוי לכתוב אך אם אין רוב תשמישי העיר ממין זה הדין פשוט בש"ע ויחקור אחר הדבר אולם שמעתי אשר נכתבו כמה גיטין בעיר קענט ולכן יחקור מעל' כ"ת האיך הי' נכתבים וכה יכתב ולא ישנה אם נעשה הדבר עפ"י גדולים ואם יראה בעיניו לשנות דבר אל יעשה בלתי הודעת הדבר לגדולי דורינו הנה כ"ז כתבתי בשביל כבודו ואהבתי אשר אליו אהבת נפש אולם ידעתי מך ערכי ומי אנכי להורות בזה בדבר חדש אשר ידוע מגדולי הדור אשר לפנינו שפחדו מאד מיראת השם לחדש דבר ולכתוב גט במקום חדש ולכן אחלה אני את כבוד קדושת תורתו שאל יסמוך עלי כלל רק עד אשר יציע הדבר לפני עוד א' מחכמי הדור האמיתים לא המכונים ואם יסכים עמנו אזי נמנה גם אנכי עמהם ואם לאו דברי בטלים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף