שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/כג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png כג

סימן כג

גניזה לכתבי הקודש שבכתב יד ושבדפוס שבלו שטעונים גניזה ובקהלות גדולות שמתרבים בכל שנה כמה אלפי ספרים עד שאי אפשר לקברם שכל התיבות וכו' לא יכלכלום הבאתי בנדפס באות ע"ג בשם מורה אחד שבשו"ת כנסת יחזקאל שהתיר לשרפן מעט מעט בצינעא תוך כלי חרס ויקבור האפר והיתר השריפה הוא כדי שלא יבואו לידי בזיון כיון שאי אפשר לקברן וכתבתי שהרב כנסת יחזקאל דחה דבריו והוראתו וכן הרב זרע אמת והבאים אחריהם העלו דאסור לשרפן עי"ש והרב שערי תשובה סי' קנ"ד סק"ט כתב בשם הרב באר שבע שאוסר לשרוף כתבי קדש אף שבלו ונמחקו וכל זה לענין הספרים עצמם שנעשו לקרות בהם אמנם בעלין הנעשים לדוגמאות ונקראין קרעקטין דכל עיקרן לא נעשו על דעת לקרות בהן וגם אין ראויין לקרות בהן כלל לפי שהן מלאים שיבושים וטישטושים ונלקין בחסר וביתר ולא נעשו אלא כדי להגיה על ידן הספרים היוצאים מבית הדפוס ועל פי הרוב שנים או שלשה עלין הראשונים גם מהמודפסים יוצאים מטושטשים ובכמה מחקים והאותיות מפוזרות ולכן אין מספחין אותם לספר שלם ומתפזרים בבית הדפוס עם הקרעקטין וידוע כי מגודל ריבויין אשר מתרבים בכל יום בבית הדפוס אי אפשר לגונזם ומתפזרים בבית הדפוס אחת הנה ואחת הנה וכן לחצר ולאשפה ולמקומות המטונפים ובאים לידי ביזיון גדול וגם אותם שגונזים בבית הקברות נתברר שחפרום העכומ"ז מן הקרקע ומשתמשים בהם לצורכם ואין לנו בזיון גדול מזה וידוע דהשבות יעקב ס"ג סעי' יו"ד כתב לדון בכתבי הקודש להתיר לשרפן במקום שבאים לידי בזיון כבנדון דידן והכנסת יחזקאל בסי' ל"ז חולק עליו והמגן אברהם סי' קנ"ד סק"ט הביא בשם הבאר שבע דכתבי קודש שבלו אסור לשרפם והוא הדין בכל תשמישי קדושה וכן כתב הרמב"ם במצות לא תעשה סי' ס"ה שהמאבד כתבי קודש עובר בלאו והאחרונים הסכימו לדברי הכנסת יחזקאל ולכן שאל השואל בשו"ת עין יצחק חלק א"ח סי' ה' כדת מה לעשות והגאון המחבר האריך בתשובתו הנפלאה המלאה לה אמיר אמירה נעימה בחריפות ובקיאות גדולה כדרכו בקדש ואין בכחי לכתוב אף תורף דב"ק שבשלשים ושבעה סעיפים שבה ורק אחר האחרון אני בא ואעתיק דבריו שבסעיף ל"ח העולה לפום דינא וז"ל נחזור לענייננו דעל פי מה שנתבאר לעיל דעתי מסכמת לצוות להבעלים שיתנו קודם הדפסת הקרעקטין שאינם בכתב אשורית כיון שאין האזכרות כתובים בהם כדינם דיתנו בפירוש שלא תחול עליהם קדושת כתבי קודש כלל ואז מותר לשרפן באם שקשה לגנזן מחמת רבוי הכתבי קודש ושגונבים אותם מבית הקברות ככתוב בהשאלה ויכולים לבא לידי בזיון חלילה וכעין השאלה שבשבות יעקב ח"ג סי' יו"ד ובכנסת יחזקאל סי' ל"ז אז יש להתיר לשרוף הקרעקטין ומן הראוי לעשות זה על ידי קטן עיין בפתחי תשובה יורה דעה סי' רע"ו ס"ק י"ט ויותר טוב ע"י עכומ"ז קטן כעין הא דביורה דעה סי' רצ"ו סעיף ס"ט וכבר כתבתי דעיקר שריפת כתבי קודש אינו אלא מדרבנן ועיין חתם סופר חלק ששי סוף סי' ח' וכן יש לדון בזה לסברת רש"י בשבת דף קל"ט ד"ה יהיב פרוטה וכו' דכל מה דאפשר משנה שלא ילמדו להקל הוא הדין בנדון דידן דנתבאר דיש היתר לשרפן עם כל זה מה דאפשר שנה שלא ילמדו להקל ולכן טוב להדר על זה כן דעתי להלכה וזה יותר טוב מליתנם להקושרים להניחם בטבלאות משום דבקשירות הספרים יכולים לבוא לידי בזיון חלילה כמו שכתב מוהרשד"ם יורה דעה סי' קפ"ד בהשאלה דמבאר הענין דחותכין אותם לחתיכות קטנות ומשליכין מאותם חתיכות דקות שעושין כדי להשוות הטבלא או הספר לאיבוד ונרמסים ברגלים וכו' וכבר כתבתי דחשש בזיון גרע ביותר וזה אסור מן הדין לכן לא באתי להתיר רק ליתן אותם לשרפה וטוב להדר ולעשות כפי הפרטים הנאמרים למעלה בע"ה עכ"ל ובסי' ו' וסי' ז' שקיל וטרי קצת על מה שכתב לו הרב השואל לפלפל בתשובתו אלו תורף דב"ק:

גם הגאון נצי"ב מל"ך בספרו הבהיר משיב דבר (ח"ב סי' פ') נשאל על דבר הקרעקטין בבית הדפוס אשר רובי העלים מושלכים לאשפה ודורסים עליהם והעכומ"ז מתעוללים בהם להשתמש לכל צרכיהם אם מותר לשרפם ולאבדם בידים. ובתשובתו הנפלאה כתב דלכאורה נראה דלא מבעיא החומשים והסידורים שיש בהם כמה אזכרות שהמאבד ושורף אותן לוקה משום לא תעשון כן אף דבשעת ההדפסה לא נתקדשו בפירוש ולענין הכשר ספרים תפילין ומזוזות בעינן שיקדש השם בפירוש מכל מקום גם בסתמא חלה קדושה וכו' וכו' (האריך לבאר דגם בסתמא חלה הקדושה ומאי דבעינן שיקדש בפה הוא כדי שתהא הקדושה נגמרת ונקבעת ביותר אבל על כל פנים אפילו לא קדש בפה חלה הקדושה מסתמא לענין שיהא המוחק לוקה משום לא תעשון כן) אלא אף הקרעקטין של שארי ספרים שאין בהם אזכרות מכל מקום הרי הם בכלל כתבי קודש שאסור לשרפן ולאבדן בידים כמבואר בדברי הרמב"ם בששי מהלכות יסודי התורה. שוב כתב שיש לחקור גם כן על סתירת אותיות של שם שנסדרו ביד המסדר[1] והרי זה כמוחק כמו שכתב הרמ"א בסי' ש"מ דאסור לשבר בשבת עוגה שיש בה אותיות משום מוחק והרבה חקרו האחרונים לענין פתיחת ספר (בשבת) שרשום בו אותיות ואף שיש מקום להקל בשבת לשיטת רבינו הערוך בפסיק רישיה דלא ניחא ליה מכל מקום בשאר איסורין לא מהני פסיק רישיה דלא ניחא ליה וכו' ואם כן יש לתמוה איך פשוט להיתר סתירת האותיות של סידור ואזכרות ושוב כתב דעיקר ההיתר הוא משום דאף דסתמא לשם קדושה קאי מכל מקום אם כיון בפירוש שלא לקדש ודאי אין בהם קדושת אזכרה וכו' (האריך קצת בזה) ולכן אף דגם מסתמא יש בהן קדושה מכל מקום הסידור שאין עומד לקריאה ולימוד יותר טוב שלא לקדש ולכן גם מסתמא לא מיקדשי האזכרות ומזה הטעם אין אזהרה על שריפת האזכרות של הקרעקטין שמתחילה לא נדפסו כדי ללמוד בהם ואף שיש לומר דמכל מקום יש איסור לאבדם כמו כל כתבי הקודש שאפילו לא כתבן לשמן אסור לאבדם כמו שכתב הרמב"ם בששי מהלכות יסודי התורה דספר תורה שכתבו מין הוי כחומש מן החומשין ואם כן נהי שהתירו לשרוף ספרי המינים וציוו על זה כדי שלא להניח להם ולפעולתם שם וזכרון בישראל מכל מקום כשכתבו ישראל אסור לאבד בידים דברים שבקדושה אמנם נראה דאין איסור זה אלא כשכותבו על דעת שיהיו קיימין להשתמש בקדושתם מה שאין כן כשמתחלה נעשו על דעת לאבדם אין שום איסור כלל ואחר שהאריך לברר דבר זה בחריפות ובקיאות גדולה כדרכו בקודש כתב בסוף התשובה וז"ל:

היוצא מכל זה דכתבי קודש שבלו ויש בהם אזכרות ודאי חובה לגנזם ואסור לשרפן משום לא תעשון ובלאות כתבי קד שאין בהם אזכרות תליא בפלוגתא וכו' אבל כל זה בבלאות שהוקדשו מתחלה כדי ללמוד בהם לא כן הקרעקטין דמתחלה באו כדי לאבד כולי עלמא מודו דשרי לאבדם בידים ובאמת אם היה אפשר להדפיס בלא הקרעקטין היה יותר טוב אבל כמו שהתירו בית חשמונאי לכתוב את השם בשטרות משום צורך השעה כבראש השנה דף י"ט הכי נמי כיון שאי אפשר להדפיס בלי הקרעקטין שרי משום עת לעשות וכו' ואחר כך שרי לאבד ולשרוף בידים לכולי עלמא ומצוה נמי איכא וראוי אותו יום לעשותו יום טוב כמו שעשו יום טוב כשזכו שלא יהיו האזכרות של שטרות מוטלות באשפה עכ"ד והנה הוא תנא דמסייע להגאון צדיק הראשון בשו"ת עין יצחק הנ"ל בכחא דהיתרא לשרוף הקרעקטין ודידיה עדיפא שאינו מצריך שום תנאי ולא לעשות זאת על ידי קטן ישראל או עכומ"ז דכיון שעושה כן מפני הכבוד שלא יהיו כתבי קודש מוטלים בבזיון גדול באשפתות ובמקומות המטונפות כבודן בגדולים מישראל ולדעתי העניה אם נצריך לעשות על ידי קטן כסברת הגאון עין יצחק נכון שיהיה קטן ישראל ולא עכומ"ז דיש בזה חשש זילזול במה שנעשה כן על ידי עכומ"ז ורב גדול אחד יצ"ו כתב לי לעיין בזה בספר מגדל עז להגאון יעב"ץ בקונטריס אבן בוחן פנה ב' (ד' כ"ח ע"א מדפוס ווארשא תרמ"ו) ועיינתי שם וראיתי שאחר שכתב שכתבי הקודש ופרושיהן אסור לאבדן וכו' ושדפוס גם כן כתיבה מעלייתא היא והמוחק שם מהם לוקה אף הנדפסים על ידי עכומ"ז אסור למוחקן וצריך להשגיח בספרים שבדפוס מכל דבר המאבדן וכו' הנה אחר כל זה כתב ועיין מור וקציעה סקנ"ד על ענין קושרי ספרים שמדבקים כתבי קודש בלוחות הספרים שנתעורר המגן אברהם ויפה כתב שבודאי איסור גמור אמנם הסכמתי להקל בדפים המקולקלים שיצאו מתחת מכבש הדפוס בראשונה שהם מוטעים מאד ולכן ודאי זוהי תקנתם דמכל מקום אסור לנהוג בהם מנהג בזיון ולכן יש לדבקם ללוחות הספרים ולכסותם בנייר מדובק עליהם מלמעלה וכך יפה להם עכ"ל והן הן הדברים שכתבתי בשדי חמד מערכת הסמ"ך אות ו' בשמו עי"ש (בד"ה גם אשור):

וכתב עוד במגדל עז שם בעמוד ג' דכשם שאסור לאבד כתבי קדש כך אסור לאבד ולהשחית מה שהוא מגויליהם לפיכך גם מה שנחתך ונגרר מהם לצורך תיקון צריך לגנוז פירורין וגרדין שלהם ולא להשליכם למקום התורפה שנדרסים חס ושלום עכ"ל וכמדומה שקושרי ספרים בעיירות גדולות שקושרים כמה מאות בכל חדש לא יוכלו לשמור ולעשות כדברי הגאון ולפי הנראה יש להם על מה לסמוך שהרב עיקרי הד"ט בא"ח סי' ח' אות י"ב (ד"ה כתב) כתב בשם הרב משאת בנימן אף שבסימן צ"ט תפס במושלם דדפוס ככתיבה ממש וכל דברי קודש הנדפסים דינם כנכתבו בקולמוס מכל מקום בסי' ק' הביא ראיות להתיר לחתוך מגליונותיהם כמו שעושים האומנים דדוקא בספר תורה תפילין ומזוזות איכא קדושה גם בגליונותיהם ולא בשאר ספרים עי"ש ומה שכתב דדפוס הוא ככתב עיין לקמן במערכת הדל"ת אות ט"ל שהארכתי בזה קצת בס"ד וגם לענין גניזה לכתבי הקודש כתבתי עוד בס"ד לקמן באות ל"ה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
  1. אמר יוסף לעוו המו"ל: השו"ת משיב דבר אינו ת"י לשום עיני בו. ונאמן עלי הגאון המחבר הצדיק שליט"א בזה ותמהני על הני תרי גאוני ישראל להבדיל בין חיים לחיים הגאון נצי"ב זצ"ל והגאון המחבר שליט"א שלא הרגישו שבזה אין כלל בית מיחוש כידוע לבאי בית הדפוס שהמסדר יסדר האותיות מהופך ראשיהם למטה ורגליהם למעלה כזה תבנית:תמונה להוספה והיעלה על הדעת כי אם יכתבו שם מהופך כזה שיתפוס בקדושה הלא אין כאן כתב אשורית כלל, וכן הדבר בהפלאטין. ואם נחזיק הפלאטע בראשי אותיות למעלה יבוא הכתב מהופך משמאל לימין כזה תבנית:תמונה להוספה וחלילה לאמר שאם יכתבו שם באופן זה תחילה ה' ואח"כ ו' ואח"כ ה' ואח"כ י' שיהיה זה שם ולכן לא יוכלו דבריהם להאמר אך על הקארעקטס ועל המאטריצין: