שדי חמד/כללים/כ/צא
|
< הקודם · הבא > |
כלל צא) כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וכו'. הכי אמרינן בכמה דוכתי ולכאורה נראה מצד הסברא דדוקא להפקיע הקידושין מהני הא דכל המקדש וכו' דדעת המקדש תלי בדעת רבנן אם ירצו יבטלו ויפקיעו הקידושין והרי רצו בנדון זה והפקיעו מניה אבל לומר דמשום כל דמקדש וכו' אלמוהו רבנן לקידושי המקדש שאף אם מן הדין אינם קידושין עשו חז"ל שיהיו קידושין משום כה"מ וכו' ונפקא מינה דאף להסוברים דקנין דרבנן לא משוי ליה קנין דאורייתא אפילו הכי לענין קידושין מהני כשל תורה מטעם הנ"ל זו לא שמענו והגאון משנה למלך בהלכות אישות פרק ה' נסתפק במוכר חפץ וקבל המעות וקודם שמשך הלוקח קידש המוכר אם קידושיו קידושין עי"ש ובמאי דשקיל וטרי הרב עפרא דארעא במערכת המ"ם אות קט"ן ס"ה ואמאי לא נימא כל המקדש וכו' וכיון דתקון משיכה הרי אם כן החפץ ברשות מוכר ומקודשת מדאורייתא אלא ודאי דלהא לא מהני הא דכל המקדש וכו' והגאון דברי אמת בקונטרס שביעי סי' ג' דף צ"ו ע"ב (מדפוס חדש בד"ה ועפ"י) הקשה להסוברים דקנין דרבנן לא מהני כשל תורה מדקיימא לן דארבע אמות מהני לקבלת הגט אף דקנין ארבע אמות מדרבנן עי"ש מה שתירץ ולא תירץ משום דכל המקדש וכו' משום דבההיא דארבע אמות אמרינן וכן בקידושין וכו' ובקידושין לא שייך לומר כל המקדש וכו' וק"ל וכן נראה ממה שהכריח הרמב"ן דמכירת שטרות דאורייתא מדתנן המקדש בשטר חוב דאחרים מקודשת ומשמע מדאורייתא עי"ש והביאו דבריו הגאונים מחנה אפרים הלכות קנין משיכה סי' ב' ואבני מילואים סי' כ"ח ס"ק ל"ג וקהלת יעקב בתוספת דרבנן אות ט"ן (ד"ה באופן) ומטה אהרן ד' פ"ז ע"א ומה הכרח הוא זה אימור דמכירת שטרות דרבנן ואפילו הכי מקודשת מדאורייתא משום כל המקדש וכו' אלא ודאי דלא אמרינן הכי להחזיק הקידושין שיהיו חשובים מדאורייתא וכנז"ל:
אך ראיתי להגאון שער המלך בפרק שמיני דין יו"ד מהלכות לולב (בד"ה ומעתה וכו' ובד"ה וראיתי להג"פ) דמתברר מדבריו דגם לאלומי הקידושין אמרינן כל המקדש וכו' שכתב וכל שכן בקידושין דאיכא למימר כל המקדש וכו' עיין שם וכן נראה דעת הרב עפרא דארעא באות קטן ס"ה (סוף ד"ה וראיתי להעתיק) שכתב ואין לחלק דדוקא בקידושין משום כל המקדש וכו' דלא משמע מסוגיא דהזהב עי"ש ובעפרא דארעא מ"ב אות קטן ג"ן וכן נראה דעת הג' מחנה אפרים הלכות משיכה סי' ב' דף י"א ע"א שכתב דמאי דמהני קנין ארבע אמות בגט הוא משום דכל המקדש וכו' וכו' עי"ש ומה יענה למאי דתנן התם וכן בקידושין וכו' אלא ודאי שסובר דגם בקידושין אמרינן דאלמוהו רבנן לקנין דידהו משום כל דמקדש וכו' אך קשה לפי זה מאי מספקא ליה שם במי שקנה חפץ במשיכה לחוד וקידש אשה אי מקודשת מדאורייתא או אינו אלא מדרבנן עי"ש ותפשוט ליה מדידיה דכי היכי דקנין ארבע אמות אף דאינו אלא מדרבנן אמרינן דמקודשת מדאורייתא משום כל המקדש וכו' הכי נמי נימא בקנין משיכה וצ"ע. אחר זמן רב ראיתי להג' אבני מלואים סי' ל' ס"ק ה' דפשיטא ליה כדכתיבנא בעניותין דלא שייך לומר בקידושין כל המקדש וכו' והביא דברי הרמב"ן בחידושיו לגטין גבי זורק גט לתוך ארבע אמות דמשמע שסובר שגם בקידושין אמרינן כל המקדש וכו' ויישב דבריו עייש"ב גם אשו"ר להרב מקנה אברהם אות ק"ס וז"ל כל המקדש וכו' היינו דוקא לענין הפקעה דאפקיעו לקידושין מיניה אבל לקיומיה לא הרשב"ש סי יו"ד ועיין תשב"ץ ח"ד דף ו' ע"ד וכו' עי"ש ואין מצוי אצלי ולפי הנראה הרשב"ש הוא תנא דמסייען:
והא דאמרינן בכל דוכתא כל המקדש וכו' ואפקעינהו רבנן לקידושין מניה כתב הגאון מקאוונא יצ"ו בסה"ב עין יצחק בחלק א"ח סי' כ"ח אות כ"ג שבספרו באר יצחק בחלק אהע"ז סי' יו"ד ענף ג' כתב דמכל מקום נשארו קידושין דרבנן ושכן כתב הרשב"א בחידושיו לכתובות דף ג' ע"א (בד"ה שויוהו רבנן) דאף היכא דאמרו אפקעינהו לקידושין מכל מקום ממזרים אינם נטהרים ואסורים לכהנים ולקרובים מדבריהם עכ"ל וכן הוא בשיטה מקובצת לכתובות שם עיין שם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |