שדי חמד/כללים/ד/טז
|
< הקודם · הבא > |
טז דיעבד אי במידי דאורייתא מפליגינן בין לכתחלה לדיעבד הוא מקצוע גדול בתורה וראיתי להרב נח"ל בח"ב דף ס"ב ע"ב דמתוס' עירובין ב' ע"א ד"ה סוכה וכ"כ בריש סוכה מוכח דמחלקינן בין לכתחלה לדיעבד עי"ש ואינו מוכרח דלא כתבו התוס' אלא דחייש התנא לשמא יטעה הטועה ואתי לידי אסור דאו' ולא שהאמת כן, ועיין תוס' פסחים י"א ד"ה קוצרין והבין מדבריהם הרב מוהר"י אליקים בקונטרס דקדוקי תורה כ"י דגם בשאר מילי דאינם קדשים מחלקינן בין לכתחלה וכו' ותמה ע"ד הרבנים קדשי דוד סי' כ"ה וסי' צ' ופרי הארץ סי' י"ב שכתב דאמר איסור לכתחלה הוא מדרבנן מדבדיעבד מותר וציין לעיין פר"ח סי' תס"א ס"ה ד"ה לא נאסרה וס' הכריתות מ"ג ע"א ד"ה בכל וחק"ל יו"ד ח"א דף ע"ד ע"ג אלו תוד"ק. ומזה זמ"ר כתבתי ע"ד דהתוס' לא כ' אלא בקדשים וזה מוסכם לכ"ע דבקדשים בעינן שנה הכתוב לעכב ושוב נדפס ס' זכרינו לחיים ושם בדף כ"ג ע"א השיג כן על ה"ה בס' מאמ"ר לגטין עי"ש ובדף קע"ט ע"א. ועתה ראיתי שני מאורות הגדולים יד מלאכי סי' תרח"י ויעיר אזן מער' השי"ן אות יו"ד חלוקים בהבנת דברי התוס' פסחים הנ"ל עי"ש ודברי הרב ק"ד שמכריח מזה דאי"ל הוא מדרבנן כנז"ל הם תמוהים דהנה מר קעסיק במידי דקדשים ובזה לכ"ע בעינן שה"כ לעכב כידוע, והג' פר"ח יו"ד בקונטרס אחרון דף רע"ג ע"א בהשגותיו על הבי"ה פשי"ל דבמידי דאורייתא אין לחלק בין לכתחלה וכו' וכן נר' ממ"ש הרב אליהו רבה סי' ח' סק"ב עיין שו"ת אור לי סי' ב' ועיין הריטב"א לסוכה דף י"א ע"ב שכ"כ להדיא, ועי"ש בחי' הג' מוהר"ץ הירש חיות ובחי' למגילה דף כ' ומ"ש לקמן במע' הזיין אות י"ב בס"ד ועיין בענין זה להרבנים קה"י בתוס' ד"ר אות ק"ב מקנ"א מ"ב אות צ"ז ושמ"ד שיורי ברכה א"ח דף י"א ע"ב וסי' תס"א יעיר אזן במערכת האלף אות נ"ו ובמערכה זו אות ט' וי"א ובהשמטות ברכ"י יו"ד סי' א' וסי' עד"ר יד דוד סי' א' הגב"י אות ד' תפארת אדם דף ק"פ ע"ב ציין שם חיים שאל ח"ב סימן ה' ואמ"א, גבעות עולם רסי' י"ג אשדות הפסגה דף י"ח סוף ע"ג מוהר"י מברונא סי' צד"ק ובמרן הב"י א"ח סי' ער"ב ד"ה גרסינן שו"ת פנ"י ח"א א"ח סי' י"ג דף ו' ע"ב (בדפוס חדש) תפארת ישראל פ"ו דיבמות מ"ה נשמת כ"ח ח"א סי' ל"ב סוד"ה ונראה, מטה אהרן דף י"ט ע"ג אד"ר אות ז' ועפרא דארעא שם דרך המלך דף פ' ע"א ישרי לב דף ק"ב אות מ"ב זכרינו לחיים ח"ב דף כ"ח ע"א והריטב"א בקידושין נ"ח ע"ב כתב דמה"ת בעי שיעור נתינה בתרומה, אלא דבדיעבד חטה אחת פוטרת דומיא דאין תורמין מטמא על הטהור עי"ש (ולקמן במע' התי"ו אות כ"ב):
ולפי כל הרשום מתבאר דדעת רובא דרובא דבדאורייתא לא מפליגינן בין לכתחלה לדיעבד ובזה נלע"ד דצדקו דברי הפנ"י בחי' לגטין דף כ"ט הו"ד בשו"ת מנחת משה הנד"מ באה"ע סי' י"א ד"ה והנv הרב וכו' שכתב דמאי דתנן דלא ישלחנו ביד אחר הוא מדר' דאי מדאורייתא אפילו חלה נמי הול"ל דלא ישלחנו וכתב ע"ז הג' מנחת משה נר"ו עפי"ד המש"ל פט"ו מהל' טומאת צרעת ה"ב בשם הת"כ אשר לו הבית שלא ישלח ביד שליח יכול אפילו זקן או חולה ת"ל ובא והגיד לכהן ע"כ דמבואר דבכעין זה ג"כ יש חילוק בין אפשר ללא אפשר ואולי הא דת"כ אסמכתא בעלמא עכ"ד ולע"ד אף אי נימא שהוא דרשה גמורה כמו שכן נראה באמת מ"מ אין מזה סתירה לס' הפנ"י משום דהא דזקן או חולה הוי כדיעבד וכל דליכא הוכחה במידי דאורייתא אין לחלק בין לכתחלה לדיעבד זולת היכא דגלי קרא כי התם דאיכא ריבויא ובא וכו' והגיד, משא"כ בהא דאין שליח עושה שליח אי נימא דמדאו' הוא וק"ל, עתה נדפס ס' ברכת משה להגאון בע"ס מנח"מ הנ"ל נר"ו וראיתי בקונטרס התשו' סי' מ"א אות ג' מה שהשיב בזה דלא כתב בס' מנח"מ אלא דרך הערה בעלמא. ומה שרמזתי לעיל דנחלקו הרבנים יד מלאכי ויעיר אזן בכונת דברי התוס' פסחים דף י"א לקמן במערכת הכ"ף אות ז' הנה הבאתי תורף דב"ק ושעוד רבנים נחלקו בזה עי"ש:
וראיתי להרב מוהר"י עיאש בעפרות זהב לו על דברי הרב ארעא דרבנן אות ז' שכתב דהא דבדאורייתא אין חילוק בין לכתחלה לדיעבד אינו אלא בדבר המפורש בתורה משא"כ במוקף דאינו אלא מתיבת ממנו ובזה י"ל מה שהק' הרב לשון למודים בא"ח דף י"ד ע"א על כלל זה ממ"ש התוס' פסחים דף מ"ג ד"ה מאן תנא ומדין אין מבט' איסור לכתחלה למ"ד דהוא מדאורייתא, ומדברי התוס' קידושין נ"ח ע"ב ד"ה מימיו וס"ב ד"ה אין תורמין עי"ש וכולהו אית להו פירוקא ע"פ דברי הרב עפ"ד כמו שיראה הרואה, אלא דראיתי למרן חיד"א בספר יעיר אזן מערכת האל"ף אות נ"ו שהשיגו דמתוס' גיטין סוף דף ג' מוכח דאין לחלק בזה, וכן יש להוכיח מדברי הר"ן פ"ב דגיטין עמ"ש בש"ס דף כ"א ע"ב כתבו במחובר והאמרת רישא אין כותבין עי"ש, וכן מדברי הריטב"א בחי' לסוכה דף י"ד ע"ב ה"ד לקמן במערכת הזי"ן אות י"ב עי"ש וכן י"ל מדברי התוס' מנחות דף ל"ח ד"ה ואם הקדים עי"ש, והוא תמוה איך נעלם ממנו כ"ז ובפרט דברי התוס' מנחות שכבר הובאו בדברי הרב אד"ר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |