שבות יעקב/א/צו
< הקודם · הבא > |
חזר השואל ושאל הנה ראיתי תשו' אמ"ו עולה הרי הרים ויורד בקעות עד תהום רבה להורות כח דהיתרא דעדיף והלכה כמותו בכ"מ אך הואיל ומסקנת דבריו שלא להתיר לישאנה עד אחר ימי לידתה עדיין אני שואל כשואל שלא מדעת אי מותר לשדך עמה ולילך בית משודכת בעודה מעוברת או לא:
הא מילתא כבר אמורה ונודע ומפורסם מגודל החלוקה שנפל בענין זה פה בין המורים על שאלה כזו במניקה אי מותר לילך לבית המשודכת או לא והאוסרים גזרו בנידוי וחרם על המשודך שלא לילך לבית המניקת ושישבע על זה כמ"ש בחלקת מחוקק סי' י"ג ס"ק א' וס"ק ט' והמתירין רצו לדחות דברי הח"מ דדוקא גבי הבחנה החמיר הב"י משא"כ במניקת ומעוברת חבירו דקילא טפי וגם בבית הלל פסק דלא כהח"מ בזה יע"ש והאריכו בתשובותיהם וכן העידו בשם מו"ח זקיני הגאון המפורסם מהר"ש נר"ו שלא מיחה מעולם בדבר ונעשו אגודת אגודת ואני אומ' דודאי הרוצה להחמיר ולעשו' משמר' למשמרת הרשות בידו מ"מ המיקל לא הפסיד וכ"ש שלא לגזור בנידוי ולהשביע' בדוקא והמקור דין הוא מב"י שכתב כן לגבי הבחנה ומ"מ השמיטו בש"ע ואף רמ"א שהעתיק דבריו בהג"ה סי' י"ג לגבי הבחנה מ"מ לא כתב כלל שישבעו על זה רק כתב בסתם שלא יכנוס עמה בבית וגבי מניקת ומעוברת לא כתב כלל מזה כי כל זה הוא רק חומרא האחרוני' והבו דלא לוסיף עלה ואפשר דהבחנה חמיר טפי וכדמשמע מלשון פוסקים ראשונים ואחרונים אף דמשמעות קצת פוסקים להיפך מ"מ אין להחמיר בזה כלל שהוא רק חומרא בעלמא ומ"ש החלקת מחוקק ראיה לדבריו שלשדך בלא קדושין מותר גבי הבחנה וכתב שכן מבואר בתשובת הרא"ש ושם בתשובת הרא"ש איירו במניקת אין זו ראי' של כלום דודאי היתר יש ללמוד ממנו מכח כל שכן דחמיר הבחנה כמשמעות רוב הפוסקים ועיין בתוספת והרא"ש פ' החולץ ובת"ה סי' רי"ו ועיין בדברי האחרונים הב"ח ורפ"ך ונ"ץ (ותו דאף אי נימא כדעת הפוסקים דמעוברת ומניקת חמיר או דשקולים הם מ"מ הב"י לא בא ללמוד רק מדמתירין התם לשדך לפי שלשון הש"ס רק דלא יתארסו אבל שידוכין מותר ה"ה בזה אבל לאסור לכנוס לביתה גבי מינקת ומעוברת מזה לא הוזכר כלל בב"י ובש"ע השמיטו לגמרי).
גדולה מזו מצאתי און שאין להחמיר בזה, ממה שפסק באבן העזר סי' קי"ט סעי' ח' גבי גירש אשתו ונשאת דמותר ליכנס לביתה הואיל ואינה דר שם ויש מחמירין עכ"ל והרי יש חששא איסור אשת איש דחמיר דמה"ט לא ידורו אפי' במבוי או בשכונה אחת ואפ"ה פסק שם דמותר לכנס לביתה ואפי' ליש מחמירין מ"מ עכ"פ לא ישביעו על זה ובפרטות שהחלקת מחוקק עצמו כתב שם בס"ק ד' וז"ל ויש מחמירין לא ידעתי טעם ברור לדברי המחמיר וראיות המקילין מספקת עכ"ל ק"ו כאן דאין להחמיר כלל ואף רמ"א שהחמיר כאן גבי הבחנה יש לדקדק בלשונו דבסי' י"ג כתב שלא יכנס עמה בבית ולקמן בסי' קי"ט כתב אבל מותר ליכנס לביתה ולא כתב תיבת עמה אלא דכוונתו דוק' ליחד עמה לבדה וכדרך ארוסה שביהודה כה"ג אוסר אע"ג דבלא"ה אסו' בכל משודכ' כיחוד דפנויה מ"מ כאן יש להחמיר טפי לענין יחוד אבל בלא יחוד אין להחמיר כלל וכ"ש שלא יכופו בענין הנדוי ודי לנו במה שגזרו חכמים ואף במה שגזרו חכמים להדיא בש"ס כתב רמ"א בא"ה סי' א' סעי' ג' בהג"ה שלא לכוף בענין הזווגים והטעם צ"ל שנהגו כן כדי שלא ירבה מחלוק' בישראל וכמ"ש להדיא הטעם זה בריב"ש סי' ט"ו ע"ש וה"ה כאן שאין לכוף ע"י נדוי והשבעה וכאשר אירע באמת במעשה הנ"ל שנתרבה המחלוקת ונתחלל ש"ש בדבר כידוע על כן שב ואל תעשה עדיף שלא לכוף בענין זה כלל כנ"ל הצעיר יעקב:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |