רש"ש/פסחים/צח/ב

רש"ש פסחים צח ב

גמרא ויביא בהמה שמינה כו'. משמע דמביא בהמה לא מעות וכ"כ הרמב"ם בחבורו ולא עמדתי ע"ד רש"י בד"ה ונימא שכתב אהנך מעות:

ד"ה אם שלו נשחט ראשון. ושלהן ישרף דפסח בלא בעלים הוא. לכאורה כיון דכבר יצאו בשלו הוה שלהם כמותר הפסח ולמאן דלא בעי עקירה הוה כשלמים ששחטן לשם פסח דכשר אליבא דרבי יהושע לעיל (סב ב עא ב) וגם זה הוי עקירה בטעות (ע' ר"ד עב) ועי' בס"פ אלו דברים דשקל וטרי הש"ס טובא בכעין זה ועיין (לעיל פט) בתד"ה ונטרחו ויתיישב לך:

רש"י (בסוף המשנה) ואפילו לרבי יוסי. פשוט דכוונתו לרבי יוסי דלקמן דלא מצריך שישאר עליו אחד מבני חבורה הראשונים אבל להניחו בלא מנויין כלל מודה דאינו רשאי והמציין לעיל השתבש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף