רש"ש/חולין/כד/ב

רש"ש חולין כד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ד"ה ויהי כאחד. אפ' זקנים במשמע. משמע דמפרש מאי קרא גם על הא דאינם נפסלים בשנים. והלא זה כבר יליף לה לעיל מן לעבוד כו' בזמן שהעבודה בכתף. אלא לא בעי הכא רק על הא דנפסלין בקול ויליף לה מן קול אחד:

רש"י ד"ה והא האי קרא בלוים כתיב. ואמרן בהו דא"נ אלא בקול. מוכח להדיא דמפרש דהא דמעטינן שילה וב"ע מפסול דשנים הוא אפי' מפסול דקודם שלשים. אולם מהרמב"ם פ"ג מהל' כה"מ הל' ז' וח' משמע דלא ממעטינן אלא מפסול דאחר חמשים וע"ש בכ"מ. וכ"מ מלשון הברייתא דלעיל דפסול שנים היינו מבן נ' ומעלה דקאמר לפי שנאמר ומבן חמשים שנה ישוב כו'. ולא מייתי קרא דמבן חמש ועשרים כו' דריש הפרשה. וכ"ה במ"ר נשא אצל פקודי בני גרשון וז"ל "מבן שלשים שנה וגו' באהל מועד היו פסולים מנ' שנה ולהלן אבל משנכנסו לא הי' נפסלין אלא בקול". ועמש"כ בס"ד בסוטה (מו). אבל אנכי תמה על מאורי עינינו דבד"ה א' רפכ"ג כתיב ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה כו' ושם בפסוק כ"ד כתיב מבן עשרים שנה כו' כי בדברי דויד האחרונים כו' מבן עשרים כו' כי מעמדם כו' וע"ש ברד"ק. ושם מיירי בלוים ממש לא בכהנים ע"ש: ודע דהמציין הקרא דויעמדו כו'. לדה"י טעה כי הוא בעזרא ג' ח' וצריך להגיה ויעמידו את הלוים. ועי' בהשגות הרמב"ן לספר המצות בשורש ג':

תד"ה וגבו. והא דפריך כו' ומשני כו' ה"ק כו' ואייתר יד דזרעים להכניס כו'. והא דקאמר שם לא לכתוב רחמנא בתנור כו' ע"ש. התם באם אינו ענין קאמר וכדמסיק שם על יד דנבלה ע"ש:

בא"ד אין טומאה לכ"ח כו' ובהסיט הזב ע"ג אבן מסמא. בגליון נמחק תיבת הזב בשם מהר"ם. ולחנם. כי הוא נאמר עפ"י האמור בשבת (פג ב) כל הטומאות המסיטות טהורות חוץ מהסיטו של זב כו' וכ"ה לשון הרמב"ם בחבורו ר"פ י"ג מהל' כלים שאין כ"ח מתטמא אלא מאוירו או בהסיט הזב:

תד"ה התורה. דלמא הוי מטעם שכ"ח מצרף כשכולן נוגעין זב"ז כו'. בקדש מסקינן במנחות (ר"ד כד) דהכלי מצרף מה שבתוכו אפי' באין נוגעין זב"ז. ואין לומר דהכא את"ל דאפי' באין נוגעין זב"ז א"כ אית ליה כח להכ"ח לקרב את הנפרדים. לכן ממילא יהי' מוכח דאף באויר מטמא דהכלי מקרבו אצלו והוי כאילו נוגע בו. דז"א מתרי טעמי חדא דגם בקדש אינו מקרב אלא אוכלין להדדי אבל לא ד"א כההיא דהושיט טבו"י את אצבעו ביניהן דמסיק שם דטהורין. שנית מאי קאמרי תו וכ"ת א"כ כו' ל"ל. הלא איצטריך להיכי דלא נגעי אהדדי. ואולי לא כתבו בשנוגעין אלא לבני ר"ח שם דאבע"ל אף בקדש אי בעינן נוגעין להדדי:

בא"ד וי"ל מדכתיב הכא כל משמע אפי' נתלה באויר. לכאורה הוא נגד הגמרא דלא הוכיחה אלא ממאי דמשמע דאפי' מלא חרדל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף