רש"י/שבועות/כב/ב

רש"י שבועות כב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואכל עפר פטור. דלאו בר אכילה היא:

ע"י תערובת. עם הענבים:

דעתו אמשהו. את"ל עפר במשהו:

נזיר שאמר שבועה שלא אוכל חרצן בכמה. אם תמצא לומר בשאר כל אדם בכזית נזיר מאי מי אמרינן כיון דכזית אסור עליה ויודע הוא שאין שבועה חלה עליו:

כי אשתבע אהיתירא אשתבע. על פחות מכזית שלא היה מושבע עליו מסיני:

דעתיה אכזית. ואין כאן שבועה:

אי אתה מוצא. שיתחייב אא"כ נאסר בשבועתו בחצי שיעור שאינו מושבע עליו מסיני והיכי משכחת לה אי במפרש ואליבא דרבנן אי בסתם לר' עקיבא:

והא נבילה. דכי חרצן לנזיר דמיא וקאמר ריש לקיש דאי אתה מוצא אליבא דרבנן אלא במפרש ולא אמרי' אפילו בסתם נמי דעתיה אמשהו דכי אשתבע אהיתירא אשתבע דכעפר דמיא דלא חזיא לאכילה לישראל:

נבילה בת אכילה היא. ושייך בה שיעורא:

דרביע עליה. דרבוץ עליה אריא אזהרת המקום:

מתני' שבועה שלא אוכל ואכל ושתה. אע"ג דשתיה בכלל שבועה של אכילה כדאמר בגמרא אינו חייב אלא אחת דהוה ליה כאכל ואכל בהעלם אחד:

שלא אוכל ושלא אשתה. הוו להו שתי שבועות ובגמרא פריך הויא לה שבועה על שבועה:

שבועה שלא אוכל פת חטין פת שעורין כו'. דכיון דפריש אדעתא דמיחל שבועה אכל חדא וחדא באנפי נפשיה קאמר ובגמרא פריך דלמא האי דפריש להו אדעתא למיפטר ממינא אחרינא דאי אמר שלא אוכל סתם הוה נאסר בכל המינים ולעולם חד שבועה היא:

ואכל נבילות כו' חייב. דראוין הן לאכילה ואריא הוא דרביע עלייהו:

ור"ש פוטר. דמושבע ועומד הוא עליהן:

אשתו אסורה. שהרי אכל אוכלין ואפי' לר"ש דפטר בקמייתא טעמא לאו משום דלאו בני אכילה אלא לפי שאין שבועה חלה על דבר מצוה כדלקמן: גמ'

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף