רש"י/נחמיה/ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רס"ג
רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png נחמיה TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעריכה

ביום אחד לחדש השביעי. הוא יום של ראש השנה:

געריכה

מן האור. של תחלת היום:

אל ספר התורה. היו כל העם מטים אזניהם:

דעריכה

אשר עשו לדבר. אותו מגדל עץ עשו לשם כך לקרות שם עליו ספר התורה:

העריכה

כי מעל כל העם היה. ועל כן ראוהו כולם:

וכפתחו עמדו כל העם. וכאשר פתחו לקרות שתקו כל העם:

עמדו. לשון שתיקה (שתקו) כמו עמדו ולא ענו עוד (איוב לב טז):

ועריכה

במועל ידיהם. בנשיאות ידיהם שנשאו כפיהם למעלה להודות להקב"ה כענין שנאמר ויפרוש כפיו השמים (מלכים א, ח כב):

זעריכה

מבינים את העם. שהיו מתרגמין לעם דברי תורה:

על עמדם. שהיו עומדים על רגליהם:

חעריכה

ושום שכל. ושימת חכמה ושום לשון פעול:

טעריכה

היום קדוש. כי יום ר"ה הוא:

כי בוכים כל העם. מפני שלא קיימו התורה כראוי:

יעריכה

לאין נכון לו. לעני שאין מזומן לו מאכלו:

יאעריכה

מחשים. היו מזהירין לכל העם לחשות שלא יבכו עוד:

הסו. ל' שתיקה כמו ויהס כלב (מדבר י"ג):

יגעריכה

וביום השני. של ראש השנה:

טועריכה

ואשר ישמיעו. וצוו אשר ישמיעו קול לחוג את חג הסוכות וכן נוהג המקרא לדבר כענין הזה כמו אמור לנער ויעבור לפנינו (שמואל א, ט כז):

ועלי הדס. מפורש במסכת סוכה זה הדס שוטה שאינו ראוי ללולב כי אם לעשות סוכה:

ועלי תמרים. ללולב:

ועלי עץ עבות. זה הדס הראוי ללולב כמפורש במסכת סוכה:

יחעריכה

יום ביום. בכל יום ויום:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף