רש"י/בבא מציעא/צא/ב

רש"י בבא מציעא צא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ואפילו בכתיפו. דאינו מזיז ידיו ורגליו:

גמ' כי שור. דהא אקשת חוסם לנחסם:

דש באווזים. דאין להם ידים להשען . וכל משענותם על רגליהן:

עד שלא הילכו וכו'. דרכן להטיל ענבים על הגת ודורכין ברגליהם על הגת ועד שלא הילכו בה שתי וערב: אין מלאכתן ניכרת ביין אלא בענבים לפיכך אין שותין יין דהוה ליה עושה במין זה ואוכל במין אחר:

מתני' אבל מונע הוא עצמו וכו'. ואוכל כל אכילתו מהן:

וכולן לא אמרו. שיאכל אלא בשעה שהוא עוסק במלאכה ולא שישב לו ויאכל לומר הרי מנעתי עצמי עד כאן לא בטלתי לאכול עכשיו אשב לי ואוכל:

אבל מפני השב אבידה לבעלים. שלא יבטל ממלאכתו ויאכל:

אמרו פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן. כשגמרו שורה זו והולכין להתחיל בחבירתה ואע"ג דההיא שעתא לאו שעת מלאכה היא ניחא ליה לבעל הבית בהא:

וחמור כשהיא פורקת. בגמרא מפרש לה:

גמ' מהו שיאכל בגפן אחר. שיקוץ אשכול גפן יפה וילך למקום שהוא עושה שם ויאכל:

ואי אמרת. למה לי למיבעי להא פשיטא דאוכל דאי אינו אוכל שור במחובר דרבינן לעיל דאכיל היכי אכיל הרי מלאכת שור במחובר אי אפשר לו לאכול מגפן שהוא עושה בה שהרי קשור לצמד לפני העגלה והבוצרים עושין בגפן שאצל העגלה ונותנים בעגלה:

אי משום הא לא תפשוט אמר רב שישא בשרכא. בזמורה ארוכה מאד ומגעת עד לפני השור:

דומיא דתאנים וענבים. שעושה בתאנה זו ואוכל בחברותיה:

אמר רב שישא בריה דרב אידי. לעולם תרוייהו בעינן ממין וממה והאי דאיצטריך למיתני תאנים וענבים ודייקת הא תאנים ותאנים אוכל בתאנה המודלת על הגפן או גפן מודלה על תאנה ואשמועינן היה עושה במין זה לא יאכל במין אחר ואע"ג דהוי עסוק בשניהם שהרי צריך להגביה ולהפריד הענפים של זה מזה כשהוא חותך ומיהו לא ממין שאתה נותן הוא הא תאנים ותאנים דומיא דהני כגון המודלת על חבירתה אין צריך להבחין מאיזה מהן יאכל דממין שאתה נותן וממה שאתה נותן הוא דבשניהם הוא עסוק:

ליזיל וליתי למקום שהוא עושה. ולמה ליה למנוע:

משום ביטול מלאכה. שביטל בהליכתו ובחזירתו:

אשתו ובניו מהו. שלא נשכרו אצל בעל הבית וקא מייתו ליה:

סברוה. רבנן דבי מדרשא דבעו למיפשט מהא בעיין:

מהלך. בצרכי בעל הבית כגון זה בלכתו מאומן לאומן:

כעושה מעשה דמי. ויש לו לאכול ואפילו הכי אי לאו דתקון ליה רבנן דניחא ליה לבעל הבית מדאורייתא לא אכיל מפני שהליכתו צורך. גפן שהולך אצלה הוא ואכילתו מענבים שקוצץ מזו שיצא ממנה הוא אלמא עושה בזה אין אוכל בזה:

לאו כעושה מעשה דמי. הלכך אי לאו מפני השבת אבידה לא הוה ליה למיכל:

הא עושה מעשה. כגון נשא בכתף והולך מזו אל זו ואכיל:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון