רמב"ן/בבא בתרא/פא/ב

רמב"ן בבא בתרא פא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וקא מעייל חולין לעזרה. פי' מפני שהן טעונין תנופה והגשה על גבי המזבח ודמיא להקרבה ולשחיטה ואסור לשחוט חולין בעזרה ומפרקינן דמקדש להו ואע"פ שקד' דמים הוא אין אסור לשחוט בעזרה אלא חולין ואם לא מפני טעם התנופה שפירשנו היה מותר בלא הקדיש כיון דלא כעין הקרבה הוא שלא מצינו איסור למי שנכנס להיכל ופתו בידו.

ואפשר שאיסור זה של בכורים מדרבנן הוא ואע"פ שזביחה דאוריית', וכן כתב ר' שמואל ז"ל, אלא דקשיא לן אי הכי מאי קושיא הכא כיון דאיכא לספוקינהו בבכורים לא אתי דרבנן ודחי דאורייתא וה"נ משמע בחולין דאיסורא דאורייתא היא כדבתבינן התם.

ומי שאומר מפני הגוזל' הבאות עם הבכורים וקרבות עולות איני יודע מהו שח לעיילינהו ולא יביא גוזלות אטו עכובי מעכבי ועוד למה אמר דמקדיש להו לבכורים יקדיש הגוזלות ויקרבו שהרי עולות הן.

תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי וכו'. פי' הרב ר' שמואל ז"ל דבתר דקנסינהו עזרא ללוויים קא מפלגי ומאי לכהן לכהן ולא ללוי ואי הכי דר"ע משמע אף ללוי ולא דאיק דא"כ אמאי אמרו' הכא דיהיב לה לכהן כר' אלעזר בן עזריה אפי' כר' עקיבא נמי מצי יהב ליה לכהן ועוד דהא בהדיא אוקימנא במס' יבמות לפלוגתיה בקראי וטעמא דרבי אלעזר משום דבעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים וזה אחד מהם ומשמע דמקמי דקנסינהו עזרא קא מיפלגי.

ומ"ש הרב ז"ל דהכי מפרש בכתובות (כו,א), אדרבה קשי' עליה דתנו רבנן כשם שהתרומה חזקה ומה חזקה לכהונה מעשר ראשון לכהונה ואקשינן מעשר ראשון דלוי הוא ומפרקינן כר' אלעזר בן עזריה ואקשינן אימא דא"ר אלעזר בן עזריה אף לכהן ולא ללוי מי אמר ומפרקינן בתר דקנסינהו עזרא מדקא מקשינן הכי ש"מ דפשיטא להו מילתא דמאי לכהן דקאמר אף לכהן והאי דמהדרי בתר דקנסינהו עזרא ה"ק דקתני מעשר ראשון חזקה לכהונה דמשמע דלכהן דוקא בתר דקנסינהו עזרא היא ואליבא דר' אלעזר ואלו לדברי הרב ז"ל לא הוה להו למימר אימר דאמר ר' אלעזר בן עזריה ואי אמרת אמסקנ' מיהא מיתוקמ' פלוגתייהו בתר דקנסינהו לא משמע הכי דא"כ הוה ליה למימר אין לכהן דוקא קאמר ובתר דקנסינהו עזרא מדלא אמרי' הכי שמע מינה דה"ק לעולם מאי לכהן אף לכהן ומיהו לבתר דקנסינהו עזרא לכהן הוא דוקא אליבא דר' אלעזר בן עזריה דכיון דמן התורה אף לכהן קנסא לכהן דוקא ואמרי' נמי במס' חולין דמעשר ראשון מוציאין אותו מלוי לכהן בתר קנסא לר' אלעזר בן עזריה ושמעתין נמי לאו בתר קנסא הוא אלא אפי' קודם לכן.

ואי קשיא אילן אחד לר"מ היאך יבא והא איהו לא סבר לה כר' אלעזר בן עזריה דתניא ביבמות (ע"ז א') תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי מאיר דכר' עקיבא סבירא ליה איכא למימר דמפריש עליה תרומה ומעשר ממקום אחר ומפריש באותה תרומה תרומה ומעשר מיניה וביה וגמר' הוא דלא חש לפרושי כולי האי ונקט הפרשה לרבנן בשני אילנות.

והאמר ר' זירא כל הראוי לבילה בילה מעכב' בו וכו'. עיקרה במסכת מנחות (קג,ב) דתנן התם ששים עשרונים נבללין ששים ואחד אין נבללין אמר אחד הרי עלי ששים ואחד מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחר אקשינן וכי לא בלל מאי הוי והא תנן אם לא בלל כשר וא"ר זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכו'.

ותימה הוא מאי האי דאקשינן והתנן אם לא בלל כשר מ"מ לכתחלה צריך לבלול שהרי קרא כתיב וכיון שכן צריך הוא לכתחלה להביא בשני כלים ואיכא לתרוצי כיון דהאי גברא חדא מנחה נדר ולקרבן גדול מתכוין שלא אמר להביא שתי מנחות אי מיתכשר' בלא בלילה האי נמי יש לו להביא הכל בכלי אחד דהא חדא מנחה נדר דבהכי ניחא ליה והוי קרבן מהודר טפי בדמיתי לי' בכלי אחד כדאמרי' בפרק מי שמת (ד' קמ"ג) האי גברא לקרבן גדול מיכוון כל מאי דאפשר לאיתויבכלי אחד מייתי מדקאמרינן ליה לאיתויי בשני כלים אלמא משוםדלא אפשר לאיתויי בכלי אחד כלל הוא דהיינו משום דאין נבללין בלוג אחד דאמרינן אין אדם מוציא דבריו לבטלה ויביא באיזה ענין שיהא כשר ותניא נמי בסיפרא והביאה שלא יביאנה חציים אלא בכלי אחד אלמא הכא משום דאין נבללין בלוג אחד הוא ופסול אפי' דיעבד הוא דאמרינן ליה להביאם חציים.

דעביד להו כר' יוסי בר' חנינא. פי' והתם לא מעכבא קרייה שהרי אין דינן לקרות והוה ליה כמפריש בכורים לאחר החג שאינו קורא אבל במקום שראויין לקרות מן הדין ומספק הוא שאין אדם רשאי לקרות קרייה מעכבא.

ואיכא למידק למה מביא, הרי נראו מתחלה כשהפרישו ונדחו וכל שנראו ונדחו ירקבו כדאמרינן פ"ק דמכות הפריש בכורים קודם החג ועבר עליהם החג ירקבו מאי טעמא משום דלא חזו לקריאה ונראו ונדחו.

ורבותינו הצרפתים ז"ל כתבו תירוץ קושיא זו לפי שמצאו בירושלמי שליח ר' אסי בשם ריש לקיש בשם ר' אושעיא בשלקטם לשלחם ביד אחר אבל ליקטן להוליכם הוא לא ישלחם ביד אחר ולא מחסל בה ר' יונה מחסל בה ר' זירא ריש לקיש בשם רבי אושעיא בשליקטם לשלחם ביד אחר אבל ליקטם להוליכם הוא לא ישלחם ביד אחר שכל הביכורים שנראו ליתור בקריה אינן נתרין אלא בקריה א"ר מונה אע"ג דלא א"ר אסי הדא מילתא אמר דכותא א"ר זעירא לר' אסי נהירת כדאית אמרת הדה דר' הושעיא א"ר יוסי בר' חנינא מתנית' פליגא הפריש בכורים ומכר שדהו מביא ואינו קורא קימינהו בשנתן דעתו למכור משעה ראשונה והתנינן יבש המעיין נקצץ האילן מביא ואינו קורא בשיבש משעה ראשונה וכו' סוגיא. הא למדת שאין שולחין ביכורים ביד שליח אלא בשהיה דעתו מתחלה לשלחו על ידו שנדחו מתחלתן מקריאה, וה"נ בהכי עסקינן.

בצרן ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך. פי' הרב ר' שמואל ז"ל בצרן בעל הבית והיינו לקיחה ושגרן ביד שליח והוא היה בירושלם אינו קורא דלאו לקיחה והבאה באחד הוא או מת שליח בדרך כלומר או בצרן שליח עצמו אלא שלא הגיע לירושלם שמת בדרך אין הבעלים קורין ואינו מחוור דבצרן ושגרן ביד שליח למה יקרא והלא צריך הוא לומר הנה הבאתי ולא הביא הוא ומה שאמר שלוחו של אדם כמותו א"כ בצרן ושגרן ביד שליח לקיחה והבאה באחד הוא ששלוחו כמותו.

ור"ת ז"ל פי', בצרן לאו לקיחה הוא, אלא אורחא דמילתא נקט שכן דרך בעלי בתים לבצור לעולם והכי פירושא ששגרן ביד שליח ומת שליח בדרך ונגמרה ההבאה על ידו של בעל הבית אינו קורא כיון שהלקיחה מתוך הבית על ידי שליח ואעפ"י שנגמרה ההבאה ע"י בעל הבית ואלו הביא בכורים שליח עצמו אינו קורא אעפ"י שהכל על ידו כדתנן במסכת בכורים ואפשר דלהכי נקט בצר לרבותא שאע"פ שבצרן בעל הבית והביאן לירושלים אינו קורא שלא היתה לקיחה מתוך הבית על ידו ומיהו לקיחה וסוף הבאה ע"י בעל הבית קורא דהבאה היינו הכנסתן לעזרה וזו ששנינו הגיעו להר הבית אפי' אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו וכו' וכן הדין נותן שלא יהא האחרון שבישראל צריך לעלות מנהר פרת לירושלם ולא יוריר הסל מכתפו להוציא מדברי האומר בענין לקיחה והבאה כולה על ידי אחר וכך מצאתי בתוספתא (בכורים ב,ח) כל הדרך כולה הרשות בידו ליתנו לעבדו או לקרובו עד שמגיע להר הבית הגיע להר הבית אפילו אגריפס המלך וכו'.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון