רידב"ז/יומא/ה/א

רידב"ז יומא ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פיטמה בחולין וכו' דאיתפלגון הותירו תמידין שמואל אמר נפדין כתמימים ר"י אמר נפדין כפסולי המוקדשין. פי' כתמימים שנקדשו לבד"ה נפדין וה"נ נפדין תמימים משום לב ב"ד מתנה עליהם ואם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהיה לדמיהן כדאיתא בבבלי במס' שבועות דף י"א ע"א עיי"ש ור"י אמר נפדין כפסולי המוקדשין לאחר שנפל בו מום:

מלא קומצו יכול מבורץ וכו' תמן את אמר מלא קומצו בקומצו והכא את אמר מלא קומצו. פי' דמלא קומצו ובקומצו אינן כתיב בקרבן מנחה אחת אלא זה במנחת נדבה וזה במנחת חוטא דגבי נדבה כתיב מלא קומצו ובחובה כתיב בקומצו ע"ז שאל הגמ' בשלמא גבי מנחה ידעינן דאינו מבורץ מדכתיב בקומצו ג"כ ע"כ ידעינן דמלא קומצו הוא בקומצו אבל הכא דלא כתיב אלא מלא חפניו אימא דבעינן מבורץ והא דקאמר מלא קומצו הוא שיגרא דלישנא וכינוי על מלא חפניו וגומר ר"ס בשם ריב"ל מה להלן קימץ החסר פסול וכו' פי' דהאי מלא חפניו לאו מבורץ כי היכי דהתם מלא קומצו דמנחה לאו דמלא מרבה מבורץ ז"א אלא דקמ"ל דלאו בקומצו וקומץ החסר פסול ה"נ תיבת מלא לאו דהכונה על מבורץ ז"א אלא דקמ"ל דלאו בחפניו וקומץ החסר פסול ולאו ג"ש היא מלא ממלא ז"א אלא דהמלא דהתם מגלה דכונת מלא לאו לרבות מבורץ ז"א אלא למעט קומץ החסר וגילוי מילתא היא וידעינן כונת מלא דלאו לרבות מבורץ אלא למעט קומץ החסר ופי' המפרשים ז"ל לא הבנתי דאם ילפינן מלא מלא בג"ש מהתם דהוא חפינה מקמיצה א"כ מאי מיבעיא ליה לקמן מהו שיעשה מדה לחפינה דאי ס"ד דילפינן ג"ש מלא מלא מקומץ א"כ ע"כ פשיטא דאינו עושה מדה לחפינה וכדאיתא מפורש בבבלי דף מ"ז עיי"ש וע"כ דלא ילפינן חפינה מקמיצה בג"ש:

חפנים מהו שיעשה ככלי שרת לקודש. פי' דמיבעיא לן אם מלא חפנים דקפיד רחמנא הוא על השיעור דמלא חפנים אבל לא קפדינן על מצות חפינה כמו גבי קומץ דקפיד רחמנא על מצות קמיצה ומעשה הקמיצה היא גופה מצוה היא ועבודה הוא משום דכתיב וקמץ הרי מצוה דמעשה הקמיצה והכא לא כתיב וחפן אלא ומלא חפניו ולא הוי אלא לשיעור דקטורת יהיה שיעורא דמלא אפניו ועיקר דקפיד רחמא שיהא הקטרת מונחין בידו בחפינתו או דילמא דקפיד רחמנא על מעשה הקפינה וחפניו הוא בתורת כ"ש והעיקר הוא מעשה החפינה והייני דקמב"ל אם הוא ככלי שרת א"כ לא הוי לשיעור אלא השיעור ממילא אתא כיון דעובד בכלי השרת הזה א"כ צריך אותו הכלי שרת להיות מלא ולא קפיד רחמנא שיהא הקטורת מונח בחפניו דווקא אלא ה"ה בכלי שרת רק דרחמנא עשאה גם לחפניו ככ"ש למשמש בחפניו כמו בכ"ש ואם הוא להנחה בחפניו א"כ אין זה בתורת כלי שרת אלא מצוה דהנחה בחפניו ומה שייך זה לכ"ש וע"ז מפרש דנפ"מ בזה א"ת בתורת כלי שרת הוא ולאו למצות הנחה לפ"ז מצוה הוא מעשה החפינה דהוי כלי שרת לחפינה א"כ ע"כ דאיכא מצות חפינה א"כ לפ"ז אם מת לאחר החפינה אין אחר נכנס בחפינתו של ראשון דהא לא מקיים חפינה כדאיתא בבבלי דף מ"ט עיי"ש ואי לא הוי כ"ש אלא מצוה דהנחה לפ"ז לא קפיד רחמנא על מעשה החפינה רק מצות הנחה בחפניו א"כ אחר נכנס בשיעור חפינה של הראשון וכמו כן אם העיקר מעשה החפינה אין אתה חופן ונותן לתוך חפניו אבל אם הוא הנחה בחפניו שפיר אחר חופן ונותן לתוך חפניו כיון דמניח בחפניו שלו וכמו כן אם הוא כלי שרת ולא שיעורא שפיר עושה כלי שרת אחר במקומו דהתורה לא הקפידה על חפניו רק משום דהתורה עשתה אותו בתורת כלי שרת אבל לא עדיף מכ"ש אלא דמי לכ"ש כמו דגרסינן חפנים מהו שיעשה ככ"ש לקודש אבל פשיטא דלא עדיפא מכ"ש ובשעה שהכלי שרת משמש תחתיו א"כ משמשת לעולם אפילו בשנה דחפינה של כ"ג מרובה או קטנה מהכלי שרת וכל עיקר דגרסינן במתניתין הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו היינו בשעה שהוא משמש בחפינתו צ"ל הגדול לפי גדלו דבעינן הכלי שרת יהא מלא כדכתיב מלא חפניו אבל אם משמש בכ"ש אחר צריך להיות אותה הכ"ש מלא ואין משערין בכל חפנים פי' הגדול לפי גדלו וכו' כדמסיק במסקנא ומשערין בכל חפנים הגדול לפי גדלו וכו' אבל אם תאמר דחפנים לא הוי כ"ש אלא מצות הנחה והעיקר דקפיד רחמנא הוא על מלא חפניו האיך יעשה כ"ש במקומו בשלמא דאם הוא ג"כ משום תורת כ"ש דעשאו התורה ככ"ש שפיר ניחא דיכול לעשות כ"ש אחר במקומו אבל בשאינו כ"ש אלא גזה"כ הנחה במלא חפניו ולא משום דעשאו אותו ככ"ש א"כ האיך יכניס כ"ש במקומו וכיון דלא מכניס לעולם כ"ש במקומו אלא הוא בעצמו בחפינת ידיו א"כ ע"כ דלעולם משערינן הגדול לפי גדלו וכו' בשלמא אם החפנים עשאו אותם ככלי שרת שפיר דאין משערינן בכל החפנים כמו שפירשנו דעד כאן לא תנינן במתניתין הגדול לפי גדלו וכו' אלא דווקא כשחופן בחפינת ידיו וצריך להיות מלא כדכתיב מלא חפניו א"כ ממילא דהגדול לפי גדלו אבל כשמשמש בכ"ש אחר צריך להיות אותה הכ"ש דמשמש בה מלא משא"כ בשאין עושה מדה לחפניו אלא דהוא משמש לעולם בחפניו א"כ לא משכח"ל לעולם אלא הגדול לפי גדלו וכו':

הילוך בזר מהו וכו' אר"ב תיפתר שהיה מתגלגל כלפי חוץ אר"ב ואפילו תימר כלפי לפנים. כצ"ל ומוכח הוא וכן הוא מפורש בבבלי זבחים דף י"ד עיי"ש אר"ז פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך כצ"ל ומוכח הוא:

שניא היא שאינו יכול לעשותו יתלה אותו בזרוע אינה דרך כבוד ויחליף וכו'. הסוגיא הזאת חמורה מאד ונראה לפענ"ד דה"פ דבבבלי דף מ"ז פרכינן כף ביה"כ ל"ל ומשנינן דמשום דלא איפשר דהיכי ליעבד ליעייל והדר ליעייל הבאה אחת א"ר ולא שתי הבאות נשקליה לקטורת בחפניו ונחתיה למחתה עילויה כי מטי התם היכי ליעבד נשקליה בשניו ונחתיה למחתה השתא לפני מב"ו וכו' עיי"ש וא"כ ע"כ דמעייל בכף אבל קשה על שמאל דלמה מכניס הכף בשמאל ומחתה בימין יעשה להיפוך כדפרכינן בבבלי יציבא בארעא וכו' ומשני משום דהמחתה מרובה מהכף עיי"ש אבל הירושלמי ס"ל דסברין מימר אם החליף פסול כיון דכתיב לקיחה גבי מחתה ולקח מלא המתתה א"כ ע"כ דצריך שיהא בימין יותר מהכף ושיטת הירושלמי דהמחתה צריך להיות ע"כ בימין דגבי קטורת גלי רחמנא דמלא חפנים והוא בשתי ידים א"כ ע"כ דגם שמאל כשר ג"כ וא"כ ע"כ דלקטורת שייך שמאל יותר ממחתה דבמחתה לא שייך שמאל כלל וע"כ אם החליף פסול והפסול הוא משום דמחתה בשמאל ולא משום דהקטרת בימין וע"כ א"א לעשות הקטרת בימין ופריך דלמה יחתה הגחלים במחתה והקטורת בכף יחתה הכף דקטורת ג"כ במחתה וכל הענין הזה קאי רק לעשות עצה לקטורת שיהא בימין ואי דאינו יכול לעשות משא כזה בימין בידו אחת יחתה מימינו לשמאלו פי' לאו דיחתה בימינו ויתן לשמאלו ז"א אלא דיחתה מימינו לשמאלו ויהיה המחתה בימינו ובשמאלו דהא יכול שתיהן לשאת בשתי ידים עמו כדפריך נשקליה לקטורת בחפניו ונחתיה למחתה עילויה וכו' הרי יכול לשאת שניהם בב"א [ויחתה בימינו ויתן לשמאלו הוא ענין אחר ומימינו לשמאלו הוא כונה אחרת עיין ירושלמי פיאה פ"ה וקידושין פ"א] ולפ"ז ישא שניהם בב"א דיחתה הכף בתוך המחתה וכשיבוא לפנים יעמוד המחתה בין הבדים במקומה ויטול הכף ויערה הקטורת על הגחלים לפנים וע"ז פריך ואם כן ואמר אוף תמן ויחתה פי' במס' תמיד דגרסינן שם גבי מחתה וקטורת דמכניס קטורת בפני עצמה בכף ולא על המחתה לפי דבריך דיקשה לך הכא יקשה לך גם תמן ויכניס המחתה והכף בב' ידיו בב"א ע"ז אמרינן דלא דמי דתמן אם החליף פסול לאו משום דהקטורת בימין אלא דהמחתה בשמאל [וכמו חילוף דפסול הכא הוא ג"כ משום דהמחתה בשמאל] לפיכך אם החתי פי' אם יחתה הקטורת במחתה פסול ג"כ משום דהחתיה הוא רק לגחלים ולא לקטורת משום דשם אפשר להכניס בב' כהנים אחת אחת ומכניס המחתה בפני עצמה והקטורת בפני עצמה ברם הכא אם החתי כשר דהא אי איפשר להכניס בזה אח"ז וא"כ צריך הוא להכניס ע"כ בשמאל דפסול בעלמא א"כ טוב יותר שיחתה הכף במחתה ג"כ דאם החתי כשר ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף