רב פעלים/ד/יורה דעה/ט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה אשה אחת מלחה הבשר ושהה במליחתו שעה א' ויותר ולא הדיחה אותו ובשלה אותו חצי בישול במחבת עם בצלים ואח"כ בישלה אותו עם אורז ומים וירקות ונזכרה שלא הדיחה והנה בבישול האחרון ודאי יש ששים אך בבישול הראשון שהיה לבדו יש ספק אם היה ששים בבשר כנגד לחלוחית הדם והמלח שהיה עליו כי החתיכה היתה עבה ואינה זוכרת אם היה עליה מלח או כולו נמוח וזב מן הבשר עם הציר באופן שהוא ספק קרוב לודאי שהיה בחתיכה ששים יורינו ושכמ"ה:
תשובה כתב הגאון מור"ם ז"ל בתורת חטאת הלכות מליחה כלל ט"ו אות י"ט וז"ל כתב הר"ן פכ"ד דף תשכ"א ע"א דהמלח שעל הבשר לאחר מליחה מותר ואמר הרמב"ן טעמא משום דמלח שורף ואינו בולע דם אלא נשרף בתוכו מיהו דוקא בדם אמרינן הכי אבל לא בשאר איסורין עכ"ל ואינו כן דעת שאר הפוסקים דא"כ בשר שנמלח ולא הודח למה צריך ששים נגד המלח שעליו כמו שנתבאר לעיל סי' א' אלא ש"מ דהמלח אסור וכן פסק באו"ה כלל י"א דהמלח הוי כמו דם וכן פסק בכלבו עכ"ל:
וראיתי להגאון באר שבע דף ס"ח בחידושי חולין פרק כל הבשר שהביא דברי הר"ן ז"ל והרבה להקשות על זה וסו"ד כתב וז"ל וא"כ למה שכתב כן שהמלח עצמו מותר מטעם לפי שהדם נשרף במלת צריך נגר דיפרקינהו ומי שדעתו רחבה מדעתי יתרץ דבריו וישא ברכה עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |