קרן אורה/עירובין/כח/א

קרן אורה עירובין כח א

דף כ"ח ע"א

גמרא תרגמא אמרובי בנים כו' ואיבעית אימא כו'. נראה דהא לא ניחא לי' לשנויא קמא בשנוייא בתרא משום דמסתברא לי' לחלק בין דבר שאינו ראוי לו מחמת איסורא דרביע עליו ובין דבר שאינו ראוי לו משום דמזיק לי' וכן כתב הריטב"א ז"ל אלא דלקמן גבי מערבין לחולה ולזקן לא משמע כן ושם יתבאר אי"ה:

שם גמרא ובבל הוי רובא דעלמא עיין ריטב"א ז"ל שהאריך בזה:

שם גמרא כשות וחזיז מערבין בהם ומברכין עליהם בפה"א מכל הסוגיא נראה דעירוב עדיף מברכה דהא איכא כמה דברים שמברכים בפה"א ואפ"ה אין מערבין בהם כמו כפניות וחטים חיים וקורא ויש לדקדק מהא דאמרינן לקמן דמערבין בסילקא חייא ובברכות אמרינן להדיא דאסילקא חייא מברך שהכל בפ' כיצד מברכין גבי כל שתחילתו שהכל וי"ל דוודאי איכא כמה דברים שמערבין בהם ומברכין שהכל דלעירוב כיון דראוי לאכילה אפילו עודנו חי שפיר הוי מזון אבל לענין ברכה כל שיש לו חשיבות ע"י בישול א"כ עיקר נטיעותי' להכי הוא ולאו אדעתיה לאוכלן חיין אבל חטים אין ראויין לאכילה כ"כ ואין חשובין מזון אעפ"כ מברכין עליהם בפה"א כיון דאחר עליין יש להם ברכה חשובה המוציא או במ"מ וכן הוא דאין מערבין בחזיז וכפניות היינו משום דאין ראוי לאכילה כ"כ אבל לענין ברכה אי לאו דלא הוי גמר פירי היה צריך לברך על חזיז בפה"א ועל כפניות בפה"ע והנה מדנקט רב במילתי' כפניות שאין ראויים לאכילה דאין מערבין בהם משמע דשאר פירות שלא הגיעו לעונת המעשרות שפיר מערבין בהם. וא"כ לכאורה לענין ברכה נמי מברכין עליהם ברכה הצריכה להם ויש להביא ראי' מזה דברכה לא תליא בעונת המעשרות אבל לפי מש"כ אדרבה מוכח דכל שלא נגמר פריין אין לברך עליהם ברכה הצריכה להם כדמשמע מהא דחזיז דעיקר הטעם הוא משום דלא נגמר פריו ועיין בד' הראשונים ז"ל בברכות פרק כיצד מברכין גבי אביונות וקפריסין:

ודרך אגב ראיתי להזכיר בזה דבר אחד מאי דקשיא לי בדברי הר"ש והרע"ב ז"ל בפ"א דערלה דאמר ר' יוסי אין מרכיבין בכפניות של ערלה והביא הר"ש ז"ל בשם הירושלמי דר' יוסי לטעמיה דאמר סמדר אסור וה"נ אסור בכפניות וכן כ' הרע"ב ז"ל וכתב עוד דלית הלכתא כר' יוסי בהא דסמדר וכן בכפניות דהוי כסמדר בענבים וקשיא לי הא מסיק הש"ס בברכות ובפסחים להדיא דבשאר פירות לד"ה הוי השיעור משיוציאו ובפסחים פרק מקום שנהגו אמרינן להדיא דרבנן מודו בכפניות דהוי פירי והרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' מע"ש פ' באמת כהאי מתניתין דאין מרכיבין בכפניות אלא דצ"ע בלשונו ז"ל בפ"ה מה' שמיטה שכתב לענין קציצה כל האילנות משיוציאו בוסר והוא פלאי כי רש"י ז"ל פי' משיוציאו העלים וכן פי' הוא ז"ל בעצמו בפי' המשניות במס' שביעית. עוד ראיתי בפירוש המשנה שלו במס' ערלה שכ' דכפניות היינו לולבי תמרים וכן נראה מלשונו בהלכות שמיטה שכ' על הא דאמרינן בדניסחני מותר לקצוץ היינו שאינם ראוים לעשות תמרים אלא שיצין ודברים אלו צ"ע ואין כאן מקומם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף