קרן אורה/נזיר/לד/א

דף ל"ד ע"א

תוס' בד"ה אלא ר"י דכרי כו'. עיי"ש מה שהקשו מרב אשי דנדרים ועיין תוס' ז"ל שם בנדרים ומש"כ שם בחידושי:

משנה ראה את הכוי כו' הרי כולם נזירים. ופרש"י ז"ל דאתי כב"ש דנזיר בטעות הוי נזיר ובשם המורה פי' דאתיא כב"ה ומשמע קצת מלשונו דלב"ה ספק נזיר דהוי נזיר גמור היינו ודאי נזיר וזו לא שמענו ובלא"ה אין דבריו מוכרחים במה שהוכיח דב"ה ס"ל דספק נזיר הוי נזיר אבל התוס' ז"ל ג"כ לא ניחא להו לאוקמי מתניתין כב"ש וכתבו ג"כ דאתיא כב"ה אליבא דר"ש וכולם הוו נזירים מספק אלא בג' האחרונים נסתפקו וצידדו לומר דג' האחרונים הוי נזירים ודאים דאחד מהם נזיר וא' מהם אינו נזיר ומי שאמר כולכם נזירים ג"כ ודאי נזיר דלספק נזירות איכוין דכולם ספק נזירים. ולפ"ז לא תיקשי הא דלא תני נמי שאין כולכם נזירים דאי אמר הכי לא הוי נזיר כלל דהאיכא ב' נזירים ודאים זה שאמר שאחד מכם נזיר וזה שאמר שאין אחד מכם נזיר וכתבו עוד די"ל דג' האחרונים ג"כ ספק נזירים הם משום דיש להסתפק בדבריו אי מה שאמר שא' מכם נזיר היינו שיש בכם אחד נזיר אע"ג דלא נודע מי הוא או דלמא שאחד מכם נזיר ודאי היינו שיוודע שהוא נזיר וא"כ ספק של נזירות של ג' האחרונים אינו מסוג הספק של הראשונים אלא משום דמספקא לן בכוונתם וא"כ אמאי לא נשאל את פיהם למה נתכוונו ועוד קשה לשיטה זו דכולן ספק הם א"כ היכי אמרינן בגמ' דאשכחן תשע נזירות באדם אחד ואמאי הוי תשע נזיריות הא באחת יוצא ממ"נ דאו חיה או בהמה הוא:

אבל הרמב"ם ז"ל יש לו שיטה אחרת בזה דכולם הוו נזירים ודאין לכ"ע דכולם אומרים אמת שיש בו דרך שוה לחיה ולבהמה וכן יתר הדרכים ובאמת לפי דעתו ז"ל דכוי הוא הבא מן התיש והצביה ודאי מוכרח לפרש כן דנזירות ספק לא שייך בזה דבגוף הבריה אין כאן ספק כלל וכל הדרכים שיש בו הוא כמצותיו וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל אלא אפי' אי ספק חיה ספק בהמה הוא ג"כ לא א"ש כל הני ספיקות כמו זה שאמר לא חיה ולא בהמה או חיה ובהמה דליכא ספיקא בזה ומאין יבואו לנזירות ספק בזה וג' האחרונים כתב הוא ז"ל בפי' המשנה דבבא בפ"ע היא ולא קאי על הראשונים אלא אם ראה בני אדם שיש מהן נזירים ויש שאינן נזירים בזה ג"כ איכא כל הני אופני נזירות ומדמי לה לכוי דיש בו מקצת חיה ומקצת בהמה וה"נ דכוותיה ואף דאין הדבר דומה כ"כ דהכא בגוף אחד איכא כל הני דרכים ובסיפא הוי גופין מחולקין כבר דקדק כן הלח"מ ז"ל שם בפ"ב אלא דהוכרח לפרש כן לפי שיטתו דכולם נזירים ודאין א"כ זה שאמר שאחד מכם נזיר או שאין אחד מכם נזיר הרי לא נתקיימו דבריו דכולם נזירים הם וכ"ת לעיל בהיו מהלכין בדרך דלב"ש כל הראשונים נזירים ואפ"ה גם אלו שאמרו שאחד מכם נזיר או שאין אחד מכם נזיר ג"כ נזירים הם דלב"ש אפי' בטעות הוי נזיר וגם התם נראה דמפרש לה לבבא בפ"ע וכמו שכתבתי לעיל אלא דהתם מיירי דספק הוא אם יש נזיר בתוכם אי לאו או אי כולם נזירים ומש"ה הוי התם נזיר ספק ועכ"ז דחוק הוא לפרש הני תרי בבי דמתניתין דאיתמרו בחד לישנא שאחד מכם בתרי גווני וכן הא דתני בברייתא וכולן מונים ט' נזירות לא א"ש אליביה וכמו שכתב הלח"מ ז"ל:

ועיין תוס' יו"ט ז"ל שדקדק אמאי לא תני במתניתין הכא ששניכם נזירים כדתנן לעיל ובירושלמי תני לה הכא במתניתין ופריך על ברייתא דתני תשע נזירות הא אינון עשרה אי אפשר שלא נתקיימו דברי אחד מהם ופי' הפ"מ דזה שאמר שניכם נזירים לא נתקיימו דבריו דעל איזה שנים אמר ר' ייסא אמר דב"ש היא דאמר הקדש טעות הקדש וכל העשר הוי נזירים ולפ"ז מוכח כדברי הרמב"ם ז"ל דכל הט' אפילו לב"ה הוי נזירים אלא דפי' דחוק דזה שאמר ששניכם נזירים אמאי חשיב לא נתקיימו דבריו ויותר היה נראה דזה שאמר שאין אחד מכם נזיר לא נתקיימו דבריו דהא כולם נזירים ועדיין צ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף