קרן אורה/מנחות/לד/א

קרן אורה מנחות לד א

דף ל"ד ע"א

גמרא מאי ר"מ דתנא בית שאין לו אלא פצים א' כו'. ויש מהראשונים ז"ל שפסקו כר"מ דדי בפצים אחד בימין היינו מזוזה אחת משום דר' ישמעאל ור"ע כוותיה ס"ל והרמב"ם כ' דבעינן ב' מזוזות כרבנן. ולכאורה י"ל דלמאי דס"ל דאפילו דלת מעכב א"כ בעינן פתח כדרכו ובלא ב' מזוזות לאו פתח הוא וכי היכי דבעינן משקוף שיהא צורת הפתח ור"י ור"ע י"ל דמודו דפתח לא הוי אלא בב' מזוזות והא דאמרי מזוזות כתיב ואין ריבוי כו' היינו שלא נימא דצריך לכתוב על ב' המזוזות כדכתיב וכתבתם על מזוזות להכי קאמרי דאין ריבוי כו' או משום דזה בנה אב כו' וצריך עיון בספרי:

שם גמרא אי לאו גז"ש הא ליכתביה אאבנא כו'. פירש"י ז"ל יחקוק בסכין כו' וכבר הקש' הצ"ק א"כ דאפשר לכתוב על אבנים כתיבה הדק"ל רחמנא אמר על מזוזות כו' וכן הקשו התוס' ז"ל הובא במרדכי על פירש"י ז"ל ע"ש וכ' שם דלא גרסי כתיבה תמה דגם על האבנים אפשר לעשות כתיבה תמה אלא ה"ג אמר קרא וכתבתם והדר על מזוזות והתוס' ז"ל בד"ה וכתבתם הכריחו דגרסי' כתיבה תמה ע"ש וצ"ל דעל המזוזה עצמה א"א לכתוב כתיבה תמה אבל על האבן כשהוא לעצמו אפשר לכתוב עליו. ועוד נראה דה"פ א"ק וכתבתם כתיבה תמה והדר על מזוזות היינו שיותן על המזוזה כתוב בשלימות ועל המזוזה עצמה צריך לכותבה מעט מעט ופריך א"כ גז"ש למה ומהיכי תיתי למימר דיכתבי' על האבנים כיון דע"כ קרא והדר על מזוזות קאמר ומשני אי לאו גז"ש ה"א ליכתבי' אאבנא בשלימות והדר ליקבעא בסיפא דאיקמוס קצת פשטיה דקרא וכתבתם על מזוזות להכי אתי גז"ש דיכתבנה על הספר ובמרדכי כתב דהתוס' ז"ל האריכו בזה ואינם אתנו וקצת יש לדקדק גז"ש למה לי הא הלכה למ"מ דמזוזה על דוכסוסטוס ומצינו הלכה עוקרת המקרא. ויש לי הרהורי דברים בדברי הרמב"ם ז"ל בדין בית של דע"ד שכתב אע"ג דאינו מרובע דע"ד אלא אריסוקטין גם כן חייב במזוזה ועיין בדברי הרא"ש ז"ל וגבי דין מעקה ודין בתי ערי חומה סתם דבריו וכתב סתם דבעינן דע"ד ונראה בדעתו ז"ל דבכל הני גם כן אפילו אריך וקטין כיון דיש מקום דע"ד חזי לדירה אבל לענין בית המנוגע נראה דגם הוא מודה דבעינן דע"ד מרובעות דוקא שכ' בפי' הנ"ל ואם יש בו כדי לרבע דע"ד בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל חמש זויות ואצ"ל אם הי' ארכו יתר על רחבו הואיל ויש בו לרבע דע"ד חייב במזוזה עכ"ל וע"כ אתי לאשמעי' אע"ג דבבית המנוגע בעינן שיהי' מרובע דוקא ולא עגול או בעל ה' זויות כמש"כ בה' טומאת צרעת פי"ד הכא לענין מזוזה לא איכפת לן בהא וא"כ י"ל דגבי בית מנוגע בעינן נמי דע"ד מרובעות ולא ע"י צירוף אלא דשם בה' ט"צ לא כתב שלא יהא ארכו יתר על רחבו. ולענ"ד הי' נראה דגם הרמב"ם ז"ל לא נתכוין לחייב באריך וקטין אע"פ שאין רוחב ד"א אם ארכו יתר על ד"א דהמוכח בסוכה גבי סוכה העשוי' ככבשן דלמאן דבעי בשיעור סוכה דע"ד היינו דוקא מרובעות וה"ה לכל הני מילי אלא דבא לאשמעינן דאם הוא עגול או בעל ה' זויות כל שיש בו דע"ד היינו ריבוע של דע"ד בתוכו חייב במזוזה ולא איכפת לן בתבנית המחיצות איך הם ודוקא לענין בית המנוגע הוא דבעינן כל הני ודו"ק. עוד הלכה אחת יש לי לבאר בדין תפלין ומזוזה איזהו מהן קודמת הובא ברמ"א ז"ל סי' רפ"ה דתפלין קודמת וכתב כן ע"פ הכרעת הרא"ש ז"ל בפלוגתא דפליגי בזה שמואל ורב הונא בירושלמי סוף מגילה שמואל אמר מזוזה קודמת שכן נוהגות בשבתות וי"ט ור"ה אמר תפלין קודמין שכן נוהגין בהולכי ימים ומפרשי כו' מתניתא מסייע לשמואל תפלה שבלתה עושין ממנה מזוזה מזוזה שבלתה אין עושין ממנה תפלין לפי שאין מורידין כו' וא"כ לכאורה מסקנת הירושלמי כשמואל דמזוזה קודמת דקדושה חמורה היא אלא דכבר כ' הגאון ר"א ז"ל בסי' הנ"ל דלפי שיטת הש"ס דילן דמתפלין אין עושין מזוזה דקדושת תפלין חמורה איכא סייעתא לר"ה דתפלין קודמין ולפי שיטת הירושלמי ודאי מוכח דמזוזה צריכה עיבוד לשמה דאל"ה היכי מצינן לומר דקדושת מזוזה גדולה יותר מתפלין ובלא"ה קשה מאד גירסת הירושלמי ומאיזה טעם יהי' קדושת מזוזה יותר חמורה מקדושת תפלין וכבר הבאתי לעיל לשון מס' סופרים כנוסחת הש"ס דילן אבל בעיקר מחלקותן יש לי לדקדק מ"ט דשמואל דאמר מזוזה קודמת הא יש תקנה במזוזה לפטור את עצמו ולא יעבור בעשה דבידו להפקיר את ביתו וכדאמרינן בשבת פרק ר"א דמילה דציצית ומזוזה אין מכשיריהם דוחין את השבת הואיל ומצי למיפטר נפשיה מחיובייהו ע"י הפקר כסותו וביתו אבל מתפלין לא מצי למיפטר נפשיה וכל שעתא עובר בעשה. (אנ"ה אולי יש לתרץ עפ"י מאי דפסקינן להלכה דלקיים מ"ע אינו מחוייב לוותר כ"א שליש וכדי שלא לעבור על מל"ת מחוייב להפקיר כל ממונו וא"כ גבי שבת דהוא ל"ת מחוייב להפקיר ביתו אבל מזוזה אינו כ"א מ"ע ואינו מחוייב להפקיר ביתו וממילא חייב ועי' בתשובת הגר"ע איגר בזה):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף