קרבן העדה/תענית/א/ו

קרבן העדה תענית א ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אוכלין ושותין מבעוד יום. כמו שעושין בצום כפור:

גמ' קדשו צום קראו עצרה. כעצרת מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף צום אסור בעשיית מלאכה ול"נ קדשו צום היינו יה"כ קראו עצרה היינו שאר תענית שגוזרין ב"ד על הציבור ופירש זה קרוב לשיטת סוגיין:

ופריך והא תני הלילה מותר והיום אסור. ואס"ד כעצרת יש לנו לאסור מאורתא כעצרת דאסור בעשיית מלאכה מבערב:

אספו עם. בסיפא דקרא כתיב אספו זקנים מה אסיפת העם ביום דבלילה כל אחד בביתו ואינן נאספין אף צום ביום:

נשייא וכו'. נשים שנוהגין שלא למיעבד מלאכה במוצאי שבת כלל לאו מנהגא הוא ומנהג בטעות הוא:

עד דיתפני סידרא. ומה שנוהגין הנשים שלא לעשות מלאכה במ"ש עד שיגמרו הקדושה בבית הכנסת מנהג טוב הוא:

בתרייא וכו'. ושנוהגין שלא לעשות מלאכה בשני ובחמישי אינו מנהג:

עד דיתפני תענית. ושנוהגין שלא לעשות מלאכה עד לאחר תענית הציבור מנהג יפה הוא:

ביומא דערובתא. ושנוהגין שלא לעשות מלאכה בע"ש ובעי"ט לאו מנהגא הוא אבל הנוהגין שלא לעשות מלאכה בע"ש ובעי"ט מן המנחה ולמעלה מנהג נכון הוא ואסור להתיר להן:

דלא למשתייה. שלח לסדר ולערוך החוטין שהולכין לאורכו של בגד מלשון או בשתי או בערב:

מן דאב עליל. מר"ח אב ואילך מנהג:

שבו. בחדש אב פסקה אבן שתייה והיא האבן שממנו הושתת העולם והיה מונח בבית קדשי הקדשים:

מה טעם. כלו' מנא לן:

דכתיב כי השתות יהרסון. ש"מ שבחרבן בה"מ השתות נהרסו:

אעין דשיטין. עצי ארז היה בכפר ששמו מגדל צבעייא שמשם קצץ יעקב ארזים לצורך המשכן והביאום למצרים ואנשי מגדל צבעייא נהגו בהם קדושה משום קדושת הארון והמשכן שמתחלה נטעם אברהם לצורך המשכן כדאיתא בב"ר:

מהו מיעבד בהון מלאכה. מי אמרינן כיון דנהגו בהן איסור אסורין לעולם או דילמא אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו שהרי לקחו לצורך הארון והמשכן די והותר:

כל דבר שהוא מותר. והוא נוהג בו איסור מחמת טעות שסובר שהוא אסור:

נשאל. לחכמים ומתירין לו דמנהג בטעות לאו שמיה מנהגא:

וכל דבר שהוא. עצמו יודע בו שהוא מותר אלא שנוהג בו איסור מחמת גדר או סייג אם בא לישאל אין מתירין לו:

בתענית ציבור. כגון תענית גשמים השניות והאחרונות:

בט"ב מרחיץ ידיו. וכשעדיין המים ע"ג ידיו רוחן בהן פניו:

ומעביר את המפה. שהיא לחה קצת מקינוח הידים ע"ג פניו:

תרי מרטיטה. שהיה שורה בגדים בלואים במים מעיה"כ ונותנן תחת הכד ליסחט קצת לעשות כמין כלים נגובים ולמחר מעבירם ע"ג פניו:

אלא איסור מלאכה במקום שנהגו. דיש מקומות שעושין מלאכה בט"ב ויש מקומות שאין עושין כדתנן בפרק מקום שנהגו ובתענית ציבור מותר בעשיית מלאכה בכל מקום שמעינן מיהת דלענין רחיצה שוין וקשיא לריב"ל:

ואינו חושש. משום רחיצה:

כהן תנייא. כהאי תנא דמותר לעבור במים לילך אצל רבו ובתו:

והיו רגליו קיהות. עייפים מחמת טורח הדרך:

בשבת. כל סיכה מותרת ובלבד דלא מוכחא מילתא דלרפואה קעביד:

בין סיכה שאינה של תענוג. כגון שיש לו חטטין בראשו:

ה"ג תני שוות וכו':

לאיסור. גבי מעשר שני תרומה ולאיסור עשה וכדמסיק:

ולתשלומין. אם סך זר בתרומה חייב לשלם חומש כאילו שתה ולא מיקרי מזיק וכן בהקדש:

אבל לא לעונש. למלקות וכרת:

ופריך והא תני ולא יחללו. דכתיב בתרומה לרבות השותה והסך ש"מ דאף סך איכא עונש וקשיא אהך ברייתא דתני בה אבל לא לעונש:

ומשני אר"י לית כאן סך. כלומר סמי מכאן סך דולא יחללו להביא את השותה לחוד הוא דאתי:

א"ר אבא מרי. אם לית כאן סך אף שותה ליכא למימר דאתי מריבויי' דולא יחללו:

דלכן. דאל"כ אלא דלא יחללו להביא את השותה לחוד הוא דאתי ש"מ דאין שתייה בכלל אכילה דאי בכלל אכילה היא למה צריך קרא לרבויי א"כ קשיא וכי דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף ואנן תנן במתניתין דיומא האוכל והשותה מצטרפין אלא ודאי דכולא בריית' משבשתא בשלמא אי מרבינן סך מולא יחללו איכא למימר דה"ק לרבות את הסך כשותה וכ"ה בבבלי בנדה אבל אי תני שותה לבדו קשיא:

מנין שהיא מחוור בעשה. שיש איסור עשה בסך שמן של מעשר שני אף ע"פ שאין בו לאו:

מה נן קיימין. במאי עסקינן:

אם להביא לו ארון ותכריכין לחי הוא אסור וכו'. וכ"ה ביומא וה"פ בא הכתוב לאסור השתא לחי אסור ליקח בו חלוק דלא הותר אלא לאכילה ממש וצריך לאכול בקדושת מעשר כ"ש שאסור למת:

איזהו דבר. ששייך בחי ובמת והתירה התורה לחי ואסרו למת הוי אומר זו סיכה שמע מינה דבסיכה איכא איסור דאורייתא ואינו אלא עשה דלא נאמרו הדברים אלא בסיפור דברים של הוידוי וליכא למשמע לאו מיניה:

אסורין בנעילת הסנדל. כגון יום הכפורים ותשעה באב ותענית ציבור:

יצא לדרך. חוץ לעיר:

באנפליא. קלצו"ן בלע"ז והוא עשוי כמין מנעול:

אר"ח. ולא פליגי באנפליא של בגד דלאו מנעל הוא ואפילו לרה"ר שרי לצאת בו:

בלילי צומא רבא. בליל יה"כ:

סולייתה הוא סנדל של שעם:

מהו הכין. למה אתה עושה כן:

איסתניס אנא. ולאו לתענוג הוא דעביד:

ה"ג א"ל מן אן הדה א"ל מן וכו'. וה"פ מנין לך הא דמותר:

איסתניס אני. ושרי:

ופריך איתא חמי. בא וראה אם ברחיצה אסור פשיטא דאסור בתשמיש דהא בעלי קריין צריכין טבילה:

ומשני תפתר. תפרש למשנתינו דאיצטריך למיתני איסור תשמיש במקום שלא נהגו לטבול לקרי א"נ שמשנתינו נשנית קודם תקנת עזרא שתיקן טבילה לבעלי קריין:

אין קרי. שצריך טבילה אלא שבא לו ע"י תשמיש:

אפילו ראה עצמו מקושט בחלום. וע"י כך ראה קרי צריך טבילה:

הוו בעיין מימר. סברוהו בני הישיבה לומר ובלבד שבא לו הקרי בחלום ע"י שהרהר באשה שבא עליה ולא פליג אריב"ל:

אפילו מדבר אחר. ולא מחמת אשה נמי צריך טבילה:

לית הדא וכו'. וכי אין ברייתא זו פליג על ריב"ל דאמר א"צ טבילה לקרי אלא שבא ע"י תשמיש והא ביה"כ אסור בתשמיש ואפ"ה מצריך טבילה לבעלי קריין:

פתר לה. תפרש להך ברייתא שבעלי קריין טובלין ביה"כ היינו אותן ששימשו בעי"כ ושכחו לטבול עד יה"כ:

אית לך מימר וכו'. בתמיה וכי אפשר לך לומר ששכח ריב"ח מלטבול אלא ודאי שראה קרי ביה"כ כדי להודיע לו שהוא בן עה"ב כדאמרינן בבבלי סוף מכילתין ושמעינן שאפילו בלא תשמיש צריך טבילה וקשיא לריב"ל:

נאסרה לו תשמיש המטה. שהקב"ה עוסק בחרבנו של עולם והוא יבנה בתמיה:

מאי טעמא. מנ"ל:

אתה ובניך וגומר. משמע האנשים לבד והנשים לבד:

אתה ואשתך וגו'. דמשמע אשתו עמו ונשי בניו עמהם:

ע"י ששימרו יחוסיהן. שלא נזקקו לשאינן מינן והיינו למשפחותיהם בשכר משפחותיהם ששמרו:

תדע לך שהוא כן. דקפיד קרא אף על בעלי חיים:

קילקלו מעשיהן. ששימשו בתיבה:

מפוחם. שחור:

מפורצם. מפורסם בתשמישו שמשמש אחור כנגד אחור ונקשרים זה בזה ואינן יכולין להתפרד בשעה שהן רוצים כשאר בעלי חיים:

יצא משונה מן הבריות. שרוקק הזרע מפיו לפי הנקבה:

חסרון בא לעולם. כגון נח שנחסרו הבריות וכגון יוסף שהיה כפנא בעולם:

גלמודה. יחידה שלא תיזקק לה:

בטרם תבא שנת הרעב. אבל בתר הכי לא שימש מטתו מפני הרעב:

תאיבי בנים. המתאוים לבנים כגון שאין להם בנים מותרין לשמש אפילו בעת צרה:

ובלבד יום שטבלה. מותרים לשמש דסמוך לטבילתה האשה מתעברת אבל בתר הכי אסורין בתשמיש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף