קרבן העדה/סוטה/ב/ה

קרבן העדה סוטה ב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אמן על האלה וכו'. לכך הוצרכ' לכפול:

אמן שלא שטיתי ארוס' ונשוא'. ע"י גלגול שבוע' הוא מגלגל עליה זנות של אירוסין ואע"פ שלא היה בו קינוי וסתירה:

שומרת יבם וכנוסה. ואם היתה יבמתו וכנסה וקנא לה ונסתרה מגלגל עליה טומאה שנטמאה כשהיה שומרת יבם:

אמן שלא נטמאתי וכו'. פירושא קמפרש לאמן על האלה אמן על השבועה דתנינן לעיל וה"ק אמן שלא נטמאתי הוא אמן על השבועה שהשביעה הכהן משביע אני עליך שלא נטמאת ואם נטמאתי יבואו בי היינו קבלת האלה שאמר לה הכהן ואם נטמאת יבואו ביך כל הקללות הללו:

אמן שלא אטמא. שאם תטמא לאחר זמן מים מערערים אותה חוזרין אז לתוך גרונה כאדם הנחנק ע"י משק' נראה כעוש' ערער והוא לשון זעקת שבר יעוערו:

גמ' ה"ג אמן לשבוע' אמן לקבל' אמן ייאמנו הדברי' אמן לשבועה מסוטה אמן לקבלה נמען הקי' וכו'. וכ"ה בבבלי פ' שבועות העדות וה"פ אמן משמש ג' דברים העונה אמן אחר שבועה שחבירו משביע אותו כמוציא שבועה מפיו דמי והאומר לחבירו הריני עושה לך דבר זה ע"מ שתקיי' לי תנאי זה וענה אחריו אמן כאלו אמר בפי' שמקבל עליו תנאי זה שהתנה חבירו עמו והעונה אמן אחר תפילה ותחינת חבירו הוא כאומר יהי רצון שכן יהא ויתאמת דבריך:

אמן לשבועה מסוטה. שהרי הכהן היה משביעה וסגי באמירת אמן שאמרה היא ובדקי לה מיא:

אמן לקבלה למען הקים וגו'. דכתיב ברישא ארור אשר לא ישמע את דברי הברי' הזאת אשר צויתי את אבותיכם וגו' למען הקי' את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם כיום הזה ואען ואומ' אמן ה' והיינו שקיבל על עצמו הארור:

ויען בניהו בן יהוידע ויאמר אמן. כן יאמר ה' אלהי:

אין מן הדין אמן שבועה. אם מסוטה את יליף אמן לשבועה:

לית ש"מ כלום. ליכא למשמע מינה דבר די"ל דאמן דסוטה הוא קבלת דברי' על האלה שמקללה הכהן או האמנת דברי':

וויידא אמרה דא. אלא היכן נאמר דבר זה דאמן הוה שבועה:

לעברך וכו'. כלומר מהכא דכתי' לעברך בברי' ה' ובאלתו ואין אלה אלא שבועה ולא מצינו שנשבעו הם בעצמן א"ו שהם ענו אמן כמו שמצינו בהר גריזי' ובהר עיבל ש"מ דאמן הוה שבועה:

ופריך עד כדון. הניחא דברי' שהוא ראוי להשביע כלומר שהיה יכול להשביע עליה' בפני עצמן כגון התובע לחבירו מנה והלה כופר ונתחיי' לו שבועה שיכול לגלגל עליו שאינו חיי' לו שארי תביעו' ממון שפי' שמעי' מהכא כי היכ' דמשביע על איש אחר שאילו קינ' אותה ממנו הי' יכול להשביע' עליו:

אלא דברי' שאינו ראוי להשביע עליהן. כגון קרקעות שאין נשבעין עליהן מנין שע"י גלגול שבוע' מטלטלין יכול להשבי' עליהן ואנן תנן בפ"ק דקידו' זוקקין נכסים שאין להן אחריו' את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן:

נשמעינה מן הדא. תא שמע ממתני' ארוסה ושומר' יבם ראוי הוא להישבע. בתמי' דאי קינא לה כשהיא ארוסה הא אינה שותות כשהיא ארוסה כדתנן לקמן פ"ד אלא ודאי שקינא כשהיא ארוסה ומשקה לה כשהיא נשואה מי בדקי לה מיא דהא אין הבעל מנוקה מעון שלא היה לו לישא אותה כיון דחזא בה פריצו' עד שלא נשאה א"נ כיון שבשעת השקעה יודע שבא עליה באיסור אינו מנוק' מעון קרינא ביה וכ"פ בתוספו':

ותימר מגלגלין. ואת אומר שאפ"ה מגלגלין מארוסה ושומר' יבם כדתנן במתני' והכ' מגלגלין. ילפינן מסוטה דבכ"מ מגלגלין כהאי גוונא:

ניחא. מחלק בין שבועות סוטה לשאר שבועות:

ומ"ד זו באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה. קשיא לגלגול אתה לומד שאר שבועות מסוטה ושכל הנשבעין באלה ובשבועה אין אתה לומד מסוטה ומאי שנא:

ניחא. דאין בין שבועת סוטה לשאר שבועות ולא כלום:

ומ"ד זו באמן אמן ואין כל הנשבעין באמן אמן. קשיא כלום למדו גלגול שבועה אלא מסוטה וכי היכא דלמדו גלגול שבועה נלמוד נמי שהשבועה היא באמן אמן:

יש ממזר ביבמה. דקסבר ר"ע אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והולד מהם ממזר ומשוי לחייבי לאוין בחומר חייבי כריתות ויבמה לשוק מחייבי לאוין היא דכתיב לא תהיה אשת המת חוצה הלכך לר"ע כי היכא דהבא על אשת איש שהיא בכרת אוסרה על בעלה כך הבא על יבמה אוסרה על היבם הלכך משביעה על זמן שהיתה שומרת יבם:

מה איכפת ליה ממזר גבי קינוי. דאפי' לרבנן דלא הוה ממזר מיבמה לשוק אפ"ה יכול לקנא לה דוקינא את אשתו כתיב אפי' מקצת אשתו משמע והיינו שומרת יבם וכיון דיכול לקנות לה מגלגל נמי עליה השבועה:

מניין שאין קידושין תופסין ביבמה. יבמה שלא חלצה אם נתקדשה לשוק מניין שאין קידושין תופסין אע"ג דחייבי לאוין היא לא תפסי בה קידושין:

שלא יהא לה הויה. שהן הקידושין אצל אחר שאינן תופסין בה:

ולא מתניתא היא. בקידושין פ' האומר:

אינה מקודשת. דכיון דהשתא לא תפסי בה קידושין לקמיה נמי לא תפסי דאין אדם מקנה או מוכר דבר שלא בא לעולם:

מקלס ליה. משבח ליה לר"י כלומר עליו נאמרו כל הני קראי דמייתי:

הזלים זהב מכיס. וכן כל הנך קראי דמייתי איירי בדברי תורה:

יכיל הוא פתר לה. אפשר לי לפרש למתני' דאתיא כר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אבל לרבנן דאמרי קידושין תופסין בחייבי לאוין אפשר לומר דאף ביבמה לשוק קידושין תופסין אי לאו דר' ינאי:

ה"ג ויתיביניה מה איכפת לה ממזר גבי קידושין התורה אמרה כי יקח איש אשה אפי' מקצת אשה זו היא סיומא דקושית ר' שמי לר' אילא וה"ק לדבריך שאתה דורש וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו משמע והיינו שומרת יבם ה"ל לר' יוחנן להשיב לזו אע"ג דר"ע סובר יש ממזר ביבמה מ"מ קידושין תופסין בה דכתיב כי יקח איש אשה ואפי' מקצת אשה והיינו שומרת יבם כי יקח קרינן ביה וקידושין תופסין בה אלא ודאי דלא דרשינן ואפי' מקצת אשתו ושפיר השיב ר"ל לר"י דמתני' דקידושין כר"ע וגם מתניתין דהכא נמי כר"ע אתיא:

שזינתה. כשהיא שומרת יבם:

לביתה. ליבם:

אסורה לביתה. כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה:

שומרת יבם שמתה מותר באמה. דזיקה היתה לו בה וכיון שמתה בטלה זיקתה ש"מ דלאו כאשתו היא א"כ אף כשזינתה מותרת ליבם וקס"ד דאפי' לר"ע אמר שאם זינתה שומרת יבם מותרת לביתה דלאו כאשתו היא:

ופריך בגין כן וכו'. כלומר איך אפשר לומר כן בשביל דתנינן במתני' בסיפא כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה וברישא תנן שמתנה עמה שלא זינתה כשהיתה שומרת יבם:

מה תנא הדא מתני'. מאן תנא דהך מתני' לא ר"ע ולא רבנן דלתרווייהו שריא ליבם:

אלא כיני. כן היא פלוגתייהו:

ה"ג מ"ד מותרת לביתה ר"ע ולא כרבנן ומ"ד אסורה לביתה ר"ע ורבנן. וה"פ מ"ד מותרת לביתה מודה דלר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין הרי היא כערוה והולד ממנה ממזר ואסורה לביתה ומ"ד אסורה לביתה אתיא אפילו כרבנן דסובר דאף לרבנן אין קידושין תופסין בה והרי היא כערוה ואסורה לביתה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

וכהנת היתה. שומרת ליבם כהן היתה וזינתה והתירוה ליבם דלפנויה דמיא ופנוי הבא על הפנויה לא עשאה זונה:

אף לא מכות אין בה. שומרת יבם שזינתה אינה לוקה דדוקא אם ניסת לשוק לוקה דכתיב לא תהיה אשת המת וגו' בהויה הוא דאיכא לאו אבל לא בזנות:

ה"ג לא שהיה ר"מ אומר המים בודקין אותה מעכשיו אלא המים פקודין בה לכשתטמא המים בודקין אותה למפרע וכ"ה גירסת תוס'. וה"פ הא דאר"מ אמן שלא אטמא אין הכוונה שתבדוק עכשיו על העתיד אלא המים שמורים בה וכשתטמא בודקין אותה:

תורת הקנאות. לר"מ הוא דקאמר שמכאן מוכח שאמרה אמן שלא אטמא דכתיב סוף פרשת סוטה זאת תורת הקנאות דרשי' מיניה תורת העולמים שתהא שתייה זו שמשק' סוטה פעם אחת לכל הקנאות שיהיו לה לעולם שאין צורך בשתייתה שנית שהרי אם זינתה אח"כ המים בודקין אותה ומכאן שאין האשה שותה ושונה:

איש שיחין. שהיה חופר שיחין להכניס. מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים:

את ר"ע. משום ר"ע:

ה"ג א"ר יהודה אני אפרש:

מאיש אחד. אפילו קינא לה אחר השתיה מאיש אחר אינה שותה:

משני אנשים. אם מת בעלה זה שהשקה וניסת לאחר וקינא לה אפילו מבועל הראשון משקה לה השני:

כורכמית. אשה אחת ששמה כורכמית תוכיח ראיה לרבנן:

תמן תנינן. פ"ה דעדיות:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן:

ה"ג אם בגר שנשא ישראלית כבר כתיב בני ישראל. דכתיב בראש הפרשה דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ודרשינן בני ישראל הוא דכי תשטה אשתו עושין לה ככתוב בפרשה אבל לא הגרים:

ה"ג אם בישראל שנשא גיורת כבר כתיב והביא האיש את אשתו אל הכהן וכ"ה גירסת הראב"ד. וה"פ אשתו המיוחדת לו וזו אחרי שידוע לו שזנתה קודם הנישואין דנכרית עד שלא נתגיירה בחזקת זונה היא כבר נכנס בה על דעת כן ולא שייך בו ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו א"נ כיון דבאיש בעינן דוקא ישראל ה"ה באשה בעינן שתהא ישראלית דמשוו להו קרא איש את אשתו:

אלא. כי פליגי חכמים ועקביא:

בגר שנשא גיורת. דלא ממעטינן מבני ישראל אלא גר שנשא בת ישראל אבל גר שנשא גיורת לא ממעטינן מבני ישראל ולא מדכתיב והביא האיש את אשתו דלדידיה שהוא גר לאו בחזקת זונה היא:

ה"ג ומ"ט דעקבי' בני ישראל ולא גרים. וה"פ ומ"ט דעקבי' דאמר אין משקין משום דכתיב בני ישראל וממעטינן גרים אפילו נשא גיורת:

ואמרת אליהם. רבויא היא דכתיב בראש הפרשה דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ומוקמינן בני ישראל למעט ישראל שנשא גיורת ומואמרת אליהם מרבינן גר שנשא גיורת שאליהם משמע שיהיו שוין והני דמיין להדדי:

שכיבתה אוסרתה. כל ששכיבתה אוסרתה על בעלה מקנא לה ומשקה לה וזו לאחר שנתגיירה אם זינתה נאסרה על בעלה הגר:

הוא סומא היא סומא. בין שהוא סומא בין שהיא סומא אינה שותה:

מתניתא. הך ברייתא דתניא כשהוא סומא אינה שותה אתיא כר"י דפוטר הסומא מכל מצות האמורות בתורה אפי' ממצות לא תעשה לכך אינה שותה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף