קרבן העדה/גיטין/ד/ז

קרבן העדה גיטין ד ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משום שם רע. שיצא עליה לעז שזינתה:

משום נדר. שנדרה ואמר אי אפשי באשה נדרנית:

לא יחזיר. ואפילו נמצאו דברים בדאים או שהתירו החכמים הנדר וטעמא מפרש בגמרא:

נדר שידעו בו רבים לא יחזיר. דסבר ר"י הא דאמרו המוציא אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים הלכך נדר שידעו בו רבים דהיינו עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי קנסוהו ולא יחזיר ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוהו:

לא יחזיר. דסבר ר"מ טעמא משום קלקולא הלכך נדר שאינו יכול להפר בעצמו אבל החכם יכול להתירו חיישינן שיקלקל הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר נדר זה לא הייתי מגרשה ושאינו צריך חקירת חכם אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו להחזירה קודם שתנשא לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אלו הייתי יודע וכו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:

לא אסרו זה וכו'. בגמרא מפרש:

אריב"י וכו'. חסורי מחסרא והכי קתני בד"א בשנדרה היא אבל נדר הוא שיגרשנה וגרשה יחזיר ולא חיישינן לקלקולא ואריב"י מעשה נמי בצידון באחד שאמר לאשתו קונם כל פירות שבעולם עלי אם אינו מגרשך וגרשה והתירו לו חכמים שיחזירנה:

מפני תיקון העולם. כלומר לא אמרו חכמים המגרש את אשתו משום נדר לא יחזירנה אלא מפני תיקון העולם דחיישינן לקלקולא והא לא שייך אלא בנדרה היא אבל כשנדר הוא אין כאן תיקון העולם והתירו להחזיר:

גמ' אף הוא נותן לה גט שלם.שאפי'ימצאו הדברים בדאין יהיה גט גמור:

תדע לך וכו'. ר' זעירא פליג אתנא דברייתא וסובר שאין הטעם משום קלקולא אלא משום שלא יהו בנות ישראל פרוצים בעריות וקאמר תדע דת"ק אפי' בנדר שאינו צריך חקירת חכם נמי קאמר לא יחזיר ואס"ד משום קלקולא הא בנדר שאינו צריך חקירת חכם ליכא למיחש לקלקולא דהיה יכול להפר אלא שעלילה היה רוצה למצוא לגרשה שאינה חביבה עליו אלא הטעם משום שלא יהו בנות ישראל פרוצים בנדרים:

שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה. ר"ז מפרש למתני' נדר שידעו בו רבים היינו נדר שהודר ברבים שאין לו הפרה ושלא ידעו בו רבים היינו נדר סתמא שלא נדרה על דעת רבים וכיון דסובר ת"ק דאפי' שלא על דעת רבים לא יחזיר אע"פ שהיה יכול להפר ש"מ שהטעם משום שלא יהו בנות ישראל פרוצות בנדרים:

בדין היה וכו'. ר"א סובר טעמא משום שלא יהו פרוצים בנדרים הלכך בנדר שהחכם מיפר ליכא חששא דפרוצות דהא החכם עוקר הנדר מעיקרו ואין כאן עונש כלל אבל נדר שא"צ חקירת חכם ודאי יש לחוש לעון נדרים שעשתה נדר שאינו נעקר לגמרי ואיכא עונש על מה שעברה קודם ההפרה ואפשר שבעון נדרה זה ימותו בניו:

ה"ג מפני מה אסרו נדר שצריך חקירת חכם מפני נדר שאינו צריך חקירת חכם וכ"ה בקידושין פ"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף