פתחי תשובה/יורה דעה/שיז

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שיז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ונתערב. [עיין בת' חתם סופר סי' ש"ז אודות בכור שנתערב והמעשה היה שהיהודי עשה סימן בבכור בצמרו שלא יתערב ומסרו לרועה עובד כוכבים בתוך עדרו והודיעו שזהו בהמת קדשים האסורה בגיזה ובהגיע שעת גז צאנו גזז הרועה את כל הצאן וגם הבכור וממילא שוב אין היכר וסימן מבכור והרי הוא נתערב בין כל העדר עוד זאת עשה הרועה שסירס הרבה מן הצאן וספק אם הבכור מן המסורסים או מן התמימים. והנה צריך לדון בכאן א' על התמימים שהם כולם ספק בכור תם וירעו כולם עד שיסתאבו ואם להתיר ע"י פריש כבר ידוע פלוגתת ר"ת ור"י כו' (עי' לעיל סי' ק"י ס"ו בט"ז וש"ך) והכא דבקדשים קיימינן כל אפין שוין דלא מהני פירש א' מהן דגזרינן שמא יקח מן הקבוע. ב' יש לדון על המסורסים ע"י הרועה והנה מעשה זה מספיק להתיר בכור לאכלו במומו עי' ש"ך סי' שי"ג סק"ו והשתא שספק בכור הוא הרי כולם נאכלים לישראל דאמרינן לכהן אייתי ראיה שזה בכור הוא חוץ מאחד מהם שנותן לכהן משום גזל השבט אך לענין גיזה ועבודה מאחר דמ"מ בכולם יש בהן ספק בכור ואסורים בגיזה ועבודה לעולם כו' ע"ש שהעלה מאחר דאין ברור לנו שנתערב בכור בין העדר כי היהודי לא ראה זאת ורק הרועה אומר כן ודבריו אינם אלא דברי תימה לומר ששינה מה שציוה לו בעה"ב ובלא"ה נמי ידוע שעובד כוכבים אינו נאמן לא להתיר ולא לאסור ע' ש"ך סי' קכ"ז סק"כ ואע"ג שאנו רואים שמספר הצאן הגזוזים הם כמו שהיה עם הבכור מ"מ דלמא אחרינא הוא ונהי דס"ס לא הוו לומר על כל א' שמא לא נתערב בכור כלל ואת"ל נתערב שמא אינו זה. דהרי אינו יכול להתהפך וכאן א"צ לדון תחלה אם היה כאן בכור דודאי היה כאן בכור עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא. ולזאת יש למצוא קולא באותן שהוממו להתירן בגיזה ועבודה על א' משני אופנים. אופן א' שיתן א' מהם לכהן כדינו והכהן ישחטנו ויאכלנו כי מצוה עליו לאכלו ולמהר המצוה עדיף ומכיון שנשחט זו הותרו כולם בגיזה ועבודה כדלעיל סי' ק"י ס"ז בנאכל א' מהם וכאן אין עושה להדיא כדי לבטלם רק הכהן אוכל את שלו כמצותו אלא שלפ"ז לא יגוזו הנותרים אלא שנים שנים ולא אחד אחד כמבואר שם. אופן הב' שנסמך על רמ"א שם ס"ו להפריש כולם ביחד שלא ישארו הקבועות במקומם ואז מותר אפילו פירש בפנינו ויקח הנפרשים אז ומותרים לגוז אפי' אחד אחד אע"ג שחזרו אח"כ לקביעותן כמ"ש הש"ך שם רק שנים האחרונים יהיו אסורים ולזה יצורף ההיתר דלעיל שישחט א' מהנפרשים ואז נימא דהנשחט היה הבכור ועי"ז הותרו גם שנים האחרונים וגם בהתמין הנשארים יש למצוא קולא לא מבעיא אם הם מיעוטין והרוב נסתרסו די"ל איסורא ברוב הנסתרסים היה וכל התמין מותרים להדיא כו' ובפרט כיון שנסתרסו קודם שנודע התערובות ה"ל פירש קודם שנולד הספק ולא גזרינן שמא יקח מן הקבוע אלא אף אם הם רובא או חצין דלא שייך היתר הנ"ל. מ"מ אם יעקרו כולם ממקום קביעותם יש להתיר ע"פ הדרך הנ"ל גבי בעלי מומין כו' ומ"מ מהיות טוב אם אפשר לאחר שפירשו אחד אחד טוב לגרום להם מום מובהק ע"י עובד כוכבים ונאכלים אח"כ במומן ומהו מום מובהק ע' לעיל סי' ש"ט וכל מום צריך שיראה לג' בני הכנסת ולא יותר ע"פ יחיד עש"ב ומש"ש עוד בענין הגיזה שנתערב כתבתי לעיל סי' ש"ח ס"ח]:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון