פני משה/תענית/ג/א

פני משה תענית ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' סדר תעניות האלו. האמור בפרק דלעיל:

ברביעה ראשונה. בבבלי רמי מתני' וברייתא אהדדי דתניא רביעה ראשונה ושניה לשאול' ושלישית להתענות. ומשני דה"ק סדר תעניות האמור אימתי בזמן שיצאת רביעה הראשונה ושניה ושלישית ולא ירדו גשמים דכולה יורה קרי לה רביעה אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וזרעו ולא צמחו אי נמי צמחו וחזרו ונשתנו מתריעין עליהן מיד:

ששנו. כגון תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה או איזה שינוי אחר מתריעין עליהן מיד וכל חומר האמור בתעניות האחרונות נוהגין מיד בראשונות:

וכן שפסקו גשמים מגשם לגשם. בין רביעה ראשונה לשניה:

מפני שהיא מכת בצורת. סימן רעב של בצורת היא מקצתן רעבים ומקצתן שבעים כדתנן בפ"ה דאבות:

גמ' איזהו מיד שלהן. כמה היא זמן התחלה של התרעה מיד:

רב אמר שני וחמישי ושני. אחר שרואין ששנו הזרעים מתריעין בשני וחמישי הראשונים:

שנו בשני מהו להתריע עליהן בחמישי. משום דתנן בפרק דלעיל אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בחמישי ולפיכך מיבעי ליה דלמא ה"מ בסדרן של התעניות האמור היא אבל היכא דשנו הצמחים הואיל ובשני היא דניכר שנשתנו מתחילין מיד להתריע בחמישי שאחריו או לא דלעולם אין מתחילין בחמישי:

שמע לה מן הדא. הכתוב בדניאל ואמר אלי אל תירא דניאל וגו' כבר נשמעו דבריך מיום הראשון אשר נתת את לבך וגו'. וה"נ כאן מכיון שנתנו ב"ד נפשן לעשות ה"ז כמי שעשו הלכך מקבלין עליהן מיד להתריע ולהתענות בה"ב שלאחריו ולעולם אין מתחילין בחמישי:

תני. בתוספתא פ"ב:

כשם וכו'. ומפרש מהו מפני פרנסת אחרים:

מפני פרנסת עכו"ם. שכשאין הגשמים יורדין תתייק' השער ויש כאן חשש גם לישראל אחר השביעית:

ר"ז אמר מפני פרנסת חשודים. על השביעית וזורעין בה הוא דחששו:

אתיא דר"ז כרבי. שחשש גם כן לפרנסת חשודים כדלקמן שהיה מרחם על זה הספר החשוד על השביעית ואמר להן ומה יעביד עלוב הזה ובגין חייו הוא עביד ודחברייא שאין חוששין מפני פרנסת החשודים כר' פנחס בן יאיר שלא רצה להסכים עם רבי להתיר שביעית בזמן הזה ולפי שהיו בלא"ה חשודים ורצה שיעשו בהיתר. וגרסינן לעובדא דר' ור' פנחס בן יאיר לעיל בפ"ק דשביעית בהלכה ג':

רבי בעא מישרי שמיטתא. בזמן הזה שאינו אלא מדרבנן:

סלק ר' פנחס בן יאיר לגביה ושאלו רבי מה התבואה עושה בשדה והשיב לו בדחייה עולשין יפות וכן בפעם שניה והבין רבי שאין דעתו מסכמת עמו להתיר שמיטה:

אמר ליה. רבי לר' פנחס מישגח רבי. אם רבי רוצה להשגיח עלינו ולאכול עמנו מעט מעוף היום הזה. פטל מלשון מאכל חשוב ובב"ר פ' ויצא אין חמי קווקי חד היה נסיב פטיליקין חד הוה נסיב:

א"ל אין. ומשירד ראה המוליות של רבי הן עומדין ואמר האם כל אלו היהודים זנין ומקיימין אותן והלא הן בריות מזיקין:

אפשר דלא חמי סבר אפייי מן כדון. אפשר שלא יראה פני מעכשיו ולא אלך לסעוד עמו כששמעו קולו הלכו ואמרו זה לפני רבי ושלח רבי אחריו לפייסו וכשהגיע לעירו אמר יבאו בני עירי ויקרבין אצלי וירדו והקיפוהו שלא יראו אותו השלוחים של ר' ויטרחוי עליו וכשאמרו השלוחים בשביל ר' הוא שרוצה לפייסו הלכו בני העיר משם מפני כבודו של רבי וקרא ר' פנחס לבניו ולבני ביתו שיקרבו אצלו ולהקיפו וירדה אש מן השמים והקיפה אותו שלא ימצאו אותו השלוחים וחזרו ואמרו לרבי ואמר הואיל ולא זכינו להשביע עצמינו מזיו פניו בעוה"ז יה"ר שנזכה לשבוע מפניו בעוה"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף