פני משה/נזיר/ב/ח

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הפילה אשתו. ולא ידע אי בר קיימא הוא אי נפל הוא אינו נזיר ומפרש בגמרא דמתני' ר' יהודה היא דאמר לא מחית איניש נפשיה לספיקא וכי אמר כשיהיה לי ולד על ולד ודאי קאמר:

ר' שמעון. סבר ספק נזירות להחמיר הלכך צריך להיות נזיר מספק ומתנה ואומר אם בן קיימא הוא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה ומגלח ומביא קרבנותיו לסוף שלשים יום ובלא תנאי לא היה יכול להביא קרבן מספק ואין הלכה כר"ש:

חזרה וילדה ה"ז נזיר שהרי לא נהג נזירות מחמת הנפל ועכשיו שילדה ולד של קיימא חלה נזירות ולדברי ר"ש צריך לחזור ולהתנות דשמא הראשון היה ולד של קיימא:

גמ' וחש לומר שמא בן קיימא הוא. אמאי אינו נזיר ניחוש לחומרא שמא בן קיימא הוא:

דאמר ספק נזירות מותר. כדקתני בתוספתא דפרקין בהדיא ר' יהודה פוטר ששגגת נזירות מותרת:

א"ל ר"ל גרסינן לא אמר ר' יהודה אלא בסוף. כדמפרש לקמיה אבל בתחילה אף ר' יהודה מודה ומתני' בתחילה הוא:

אמר רבי שמואל בר רב יצחק איני יודע אם נזרתי ואם לא נזרתי אהן הוא בתחלה. דאם הוא מסופק אם נזר אם לא זהו בתחלה ואפי' ר' יהודה מודה דמחמרינן ביה להיות עכ"פ נזיר אחת. ול"ג הכא כ"ע מודיי ואגב שטפא דלקמן הוא:

אם מ' ואם נ' אהן בסוף. ואם הוא מסופק אם ארבעים יום או נ' נזר כלומר אם הרבה ואם מעט זהו בסוף ובהא ר' יהודה אמר להקל וחפשת את המועט:

איתפלגון ר' חייה בר בא ור' שמואל בר רב יצחק. בהא דלקמן וכ"ע ר' חייא ור' שמואל מודים בהא דאמרן דזהו בתחילה וזהו בסוף:

מה פליגין. באם מסופק הוא אם אחת נזר ואם שתים דר' חייא מדמי לה כבסוף שהרי אחת הוא נזיר ודאי ועל השניה קאמר ר' יהודה דדנין אותו להקל ור' שמואל מדמי לה כבתחילה דהואיל והשני' נזירות בפני עצמה היא הוי ליה כמסופק אם נזר כלל או לא:

ר' מנא. קאמר דאם הוא מסופק אם אחת או שתים צריכה לר' שמואל מיבעיא ליה דהוא גופיה ספוקי מספקא ליה למאי מדמינן לה:

הוא כבתחילה הוא כבסוף. כלומר דאפשר לדמות לה לכבתחילה כדאמרן ואפשר נמי לדמות לכבסוף דהא עכ"פ נזיר אחת הוא והשניה הוי ספק אם יהיה עוד נזיר והוי כמו מ' או נ':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף