פני משה/חגיגה/ב/א

פני משה חגיגה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין דורשין בעריות בשלשה. ה"ק אין דורשין בעריות לשלשה ולא במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד. לשלשה בני אדם כאחד אין דורשין להם סתרי עריות מה שאין מפורש בהכתוב בהדיא כגון בתו מאנוסתו דלא כתיבי בהדיא ומדרשא הוא דאתיא וטעמא דחיישינן שמא בזמן שידבר הרב עם אחד ישאו ויתנו השנים ביניהם ולא יתנו לבם לשמוע מפי הרב כשדורש בו איסור ויבא להקל בעריות. וחששו בעריות יותר משאר כל איסורים שבתורה מפני שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן ובין בפניו ובין שלא בפניו נפיש יצריה:

ולא במעשה בראשית. במה שנבראו מששת ימי בראשית אין דורשין אפילו לשני בני אדם וכ"ש לשלשה או יותר דכתיב כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלים:

ולא במרכבה. מעשה מרכבה שראה יחזקאל ושראה ישעיה. אפי' ליחיד אא"כ היה הרב מכיר בו ויודע שהוא חכם שאם ימסור לו ראשי פרקים יהא מבין השאר מדעתו:

וכל המסתכל בארבעה דברים. בהני דמפרש ואזיל:

רתוי לו. לשון רחמנות הוא כלומר מרוחם היה ויותר טוב לו אם לא בא לעולם:

מה למעלה. מכיפת השמים הנראה לעין:

ומה למטה. מתחת לארץ:

מה לפנים. מקודם שנברא העולם:

ומה לאחור. בסוף העולם לאחרית הימים:

כל שלא חס על כבוד קונו. שעובר עבירה בסתר ואומר מי רואני ומי יודיעני:

גמ' דר' עקיבה היא. האי ש"ס מפרש לעריות והיינו סתרי עריות מה דלא מפורש בהדיא לגוונא חדא וזהו לאזהרת נשכב במשכב זכר דלא כתיב אלא ואת זכר לא תשכב וגו' ופליגי ר' ישמעאל ור"ע בפ"ז דסנהדרין בהלכה זו באזהרה לנשכב מנין דר"ע דריש לא תשכב קרי ביה לא תישכב ור' ישמעאל דריש לה התם מלא יהיה קדש מבני ישראל וכו' ואמרי' שם דהנ"מ מבינייהו אם שכב את הזכר ונשכב ממנו דלרבי עקיבא אינו חייב אלא אחת דמחד קרא נפקי ולר' ישמעאל חייב שתים דמתרי קראי נפקי. והשתא קאמר דמתני' דקתני אין דורשין בסתרי עריות לשלשה כר"ע אתיא דלדידיה ליכא נ"מ לעובדא גבי שוכב ונשכב אבל כר' ישמעאל למאי דר' ישמעאל תני שם א"כ דורשין באזהרות לעובדא דאיכא נ"מ למעשה דמיחייב שתים:

מן דר' אמי וכו'. ממה דחזינן דר' אמי היה יושב ושונה אזהרה לשוכב בפ"ע ולנשכב בפ"ע אם כן ש"מ הלכה כרבי ישמעאל וכדאמרן:

דר"ע היא. הא נמי כר"ע דמדרישא כר"ע הך בבא נמי כר"ע דאין לדרוש במה דליכא נ"מ למידי אבל כר' ישמעאל דאמרינן דברישא דורשין דאיכא נ"מ לעובדא ה"נ דורשין במעשה בראשית דאע"ג דלעיבדא ליכא נ"מ במידי מ"מ מתני' דלא כרבי ישמעאל:

וכדאשכחן דר' יודה בר פזי יתיב ודריש. בתחלה היה העולם מים במים וכו'. והדא אמרה דס"ל הלכה כר' ישמעאל דס"ל דורשין:

שהיה רבי קורא אותן ובוכה. שמהמקראות האלה רואין אנו היאך לירא מן הדין וכן מצינו בקרא דשמואל וכדאמר והרי הדברים קל וחומר וכו':

הבל היוצא מפיו. עושה רושם למעלה ומגיד לו לאחר זמן וזהו ובורא רוח שנעשה יש ובריאות מהרוח ומגיד לאדם מה שיחו:

אילין ציפוראי. מפרשין לתהו דקרא שהיא חשך ואפילה:

אייתי לי הוגנין. גמלים קטנים בחמורים נקראו עיירות ובגמלים הוגנין:

אטעונינון. המשא ועדיין עמדו והרביצום ואח"כ לקחום וחנקם וא"ל הרי לך עכשיו תקים אותם והשיב לו מן דחנקתין אותן היאך אפשר להקימן וא"ל עכשיו ראה מה חסרתי מהם כלום אלא מעט רוח שיצא מהן הוי העולם עומד על הרוח:

עוד היא כר"ע. שאלה היא אם דהא נמי אליבא דרבי עקיבא דוקא דרישא כוותיה היא דאתיא כדלעיל והך דמרכבה נמי אליביה דוקא. וקאמר דלא היא אלא ד"ה היא וכו' דלא כן אמר רב וכו':

ומסכים. והוא מסיים לאחר שהבין מעצמו ורבו מסכים עמו:

יהלך באמצע. במה שהורשה להתבונן ואל יטה עצמו מן הצד ויבא לידי סכנה:

ואתיא כמ"ד. דדריש שובע לשון שבע ש"מ מיהת דכמה וכמה כיתות לצדיקים לעתיד לבא:

מבחוץ. שנטרפה דעתו:

אין דעתן נקיה. להרצות במעשה מרכבה:

בפרדס. עלו לרקיע על ידי שם:

שהיה הורג רבי תורה. כשראה נערים נתרבו וגדלין בתורה הרגן:

אמרין. עליו כל תלמיד וכו' ואמר מה הן עושין שיושבין כאן זה ראוי לאומנות שיהיה בנאי וזה נגר וכו' וכששמעו זה הניחו בית הסופר והלכו להן:

שחיבל מעשה ידיו של אותו האיש. על עצמו הוא אומר בפיו שדיבר כך אבל מעשה ידיו שבתחלה קודם שיצא לתרבות רעה:

אוף. בשעת גזירת שמד שגזרו על ישראל לחלל שבת והיו האויבים מטעינין עליהם משאות לשאת בשבת והיו היהודים מתכונין לשאת שנים למשא א' כדי שיהא משום שנים שעשו מלאכה אחת ויהיו פטורין מחיוב חטאת ואמר אחר להאויבים אטעינין יחידאין כדי שיהא להן חילול שבת מן התורה וכך עשו האויבים:

והוון. ועוד שיהודים היו מתבונון לפרק משאיהן בכרמלית כדי שלא להוציא אח"כ מרה"י לר"ה כשיוליכו למקום אחר ואמר בן אבויה אטעינן צלוחין של זכוכית וע"כ יפרקו משאיהן בבית שיהו משתמרין:

ומה הויתה דריש תובן. עוד מאי דרשת:

בזמן שהיא טוב מראשיתו. שבתחלה היתה מחשבתו לטובה ולשם שמים ולא כמעשה אבויה אביו וכך היה המעשה וכו':

וכל דא מן הן אתת ליה. מהיכן היה גרם הדבר מעצמו שיצא לתרבות רעה:

כאירסה של חכינה. כארס של נחש:

הא רבך באיש. חולה:

ואיטפיית. ונכבית האש:

יתפרכן. נפרכים פרכים מפוזרין כהני אלומים:

סבור שהיא כמגדלה. כצ"ל:

הידעת מני עד. זה נעלם ממך מה שהיה לפנים. אבל את יודע מני שום אדם וגו' דזה מותר להתבונן:

יכול קודם למעשה בראשית וכו'. כך הוא נדרש בתוספתא פ"ג:

לא תהא מביא לי. לדרוש אלא את שהיא כיוצא בך מבששי:

ולבך מסכים. בינך לבין עצמך ולא בפרהסיא ולאחרים ומשנברא העולם מאותו זמן את הולך ודורש וקולך וכו':

תני בר קפרא ולמן היום. כלומר דס"ל דמותר לדרוש אף מקודם מעשה בראשית דכתיב ולמן היום משמע אף מקודם היום אשר ברא:

אתיא דר' יודה בר פזי. בריש פרקין דדריש בתחלה היה העולם מים במים כהדא דבר קפרא ולמן היום ומה דתני רבי חייה בתוספתא יכול קודם למעשה בראשית וכו' כהדא דר' בא דדריש ר' יונה בשמיה:

ה' שמו. כפי מה שהוא נזכר והוא אדון באל"ף:

שהוא בלשון ברכה. אע"ג דנמצאו הרבה והרבה פסוקים המתתילין בבי"ת ואינם לשון ברכה וכן הרבה פסוקים ותיבות המתחילים באל"ף ואינם לשון ארירה אלא להפך מ"מ בבי"ת לשון רבוי היא וממנו מתחיל הרבוי וזהו לשון ברכה שהתחלת הרבוי מחמת ברכה היא משא"כ באל"ף שאין בו רבוי כלל וזהו דקאמר שהוא ל' ארירה ובי"ת הוא לשון ברכה:

כיון שראה דוד כן. שבאלו ב' אותיות נבראו ב' העולמות:

על ביה שמו. על מה שבידו ועל ביה שבכולם הקב"ה וזהו רוכב בערבות על כולם וביה על הכל שמו:

הוא אינו פוגם. בתמיה דזהו גנאי להזכיר היאך היה קודם:

אבל לא ליגע. כך אל תיגע לומר במה שהיה קודם:

אפיפורין. הדום רגלים שתחת הכסא:

ואם לשכלול. לחזק ולהרחיב ולעשות תולדות:

ברביעי יהי מאורות. זהו תולדות השמים אחר ג' ימים וזה לב"ש ולב"ה אחר שני ימים מבריאת הארץ וכן אחר בריאת שמים שנבראו אחר הארץ וביום השני דכתיב יהי הרקיע:

אלא כלפס הזה וככיסויה. שנעשין כאחת:

אם כדעת הזו שאמר אבא. שנבראו כאחת יפה אנו מתרצין המקראות ולפעמים שהוא מקדים שמים וכו' אלא מלמד וכו' וכאחת הן נבראו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף