פני משה/בבא בתרא/ב/ד

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני'. מי שהיה כותל סמוך לכותל חבירו. כמין גא"ם ובא לעשות כותל שני כנגד כותל חבירו עד שיעש' השלשה כתלים כמין בי"ת הרי חבירו מעכב עליו עד שירחיק מכנגדו ד' אמות כדי שיהיה המקום בין שני הכותלים רחב כדי שיוכלו לדוש בו רבים שדריסת רגל בקרקע הסמוך לכותל מחזקת יסודות הכתלים ומעמדת אותם ודוקא בכותל גינה או בכותל חצר בעיר חדשה דלא דשו בה רבים ולא נתחזק הקרקע כל צרכה אבל בכותל חצר שבעיר ישנה סומך ואינו צריך להרחיק וכן אם לא היה בכותל חבירו ד' אמות או יותר אינו צריך להרחיק שכותל שהוא פחות מד' אמות אינו צריך חיזוק:

ובחלונות. שבכתלים כן הוא הדין:

מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ארבע אמות. אם החלון למעלה הוא בכותל חבירו ובנה זה כותל כנגד החלון מלמטה אם נשאר מראש הכותל פחות מד' אמות בגובה הרי זה כופהו למעט הכותל כדי שלא יעמוד על ראש הכותל וישקיף בעד החלון:

ומלמטן. היתה החלון למטה בכותל חבירו כופה לזה שבנה הכותל כנגדו להגביה כותלו בגובה ארבע אמות מן החלון כדי שלא יביט בו:

ומכנגדן. דצריך להרחיק הכותל מן החלון ד' אמות כדי שלא יאפיל אורו. וכן הדין בכתלים דרישא דמתני' כדמפרשינן בגמרא:

גמ' בבאין ליישב העיר בתחילה היא מתניתא. בעיר חדשה אבל בעיר ישנה אין חוששין בכותל חצר משום דוושא כדפרישי' במתני':

בכותל אטום היא מתניתא. מלשון כיפה כנגד האוטם בפ"ג דפרה ופי' בערוך איטום בלשון יוני בנין עשוי עמודים. וכלומר דר' אילא קשיא ליה דקתני לא יסמוך לו כותל אחר וכותל קמא היכי סמיך ולפיכך מוקי לה דמתני' מיירי בכותל בנוי ע"ג עמודים וכך היה כותל הראשון שסמך ובזה לא היה צריך להרחיק דאין כאן משום דוושא שהרי יכולין לילך ולדוש בין העמודים:

א"ר יוסי. דלא היא דלעולם בכותל בנין ממש מיירי ולא קשיא כותל קמא היכי סמוך דבכותל סודמין היא מתניתא. סודמין כמו זודמין ופירושו כפול ונדבק הוא מלשון זוג וזווד והכל אחד ודוגמתו תמצא בנדה דף כ"א ע"ב זוגא דמן חדייב. ויש גורסין זווא ולפי' פי' רש"י שני ת"ח והערוך פי' שם חכם אבל נמצא שם בערך זווא הגי' במגילה אייתי זווא מביתיה ופי' זוג של ספרים וכן בפרק מפנין בסופו דקאי מאדים בזווי והרבה כמו כן במקומות בש"ס לפי הגירסות. א"נ סודמין כמו צדמין שנעשה מצדדין וזהו העיקר ומבואר הוא כי דרך הש"ס להשתמש בחלוף האותיות וכן בהפך תמצא לעולם בת"י על סיטרא ציטרא ובריבוי יבא מ"ם או נו"ן. וכן מוכרח האי פירושא הכא מדלקמן. וכלומר דכותל הראשון שסמך מיירי שעשה מודבק לכותל חבירו בראש האחד מן הצד כמין ג"ם ולא שעשאו נגד כותל חבירו והילכך במקום מועט כזה לא היה חושש משום דוושא:

מתניתא אמרה כן. ממתני' גופה ש"מ דבכותל בנין מיירי כולן ושנבנה כותל הראשון מצדי לכותל חבירו דקתני ובחלונות וכו' דמשמע דקאי על החלונות שבאלו הכתלים כיצד יעשה דאף על גב דכן הדין בכל מי שירצה לסמוך כותל כנגד חלונות חבירו מכל מקום משמע דקאי נמי ארישא והיינו הך דחד דינא אית להו ועכ"פ שמעינן דבכותל בנין מיירי דכותל שע"ג עמודים לא צריך חלונות ולא שייך האי טעמא כדמסיים ואזיל:

שלא יהא עומד ע"ג כותלו ורואה בתוך חלון חבירו שמלמעלה וכן אם החלון מלמטה שלא יהא עומד סמוך לכותלו ורואה למטה בתוך חלון חבירו :

מכנגדן שלא יאפיל את הצדדין. דצריך להרחיק הכותל שהוא סומך עכשיו ד' אמות מן כותל שכנגדו ולא יאפיל הצדדין ויאפילו אורה של חלון חבירו שהוא בכותל האמצעי וש"מ דעכשיו הן עשוין כמין בי"ת לפי שהכותל הראשון כמין ג"ם היה והיינו בכותל סודמין:

ותני. בתוספתא שם כן מרחיקין הכותל מן כנגד החלון כדי שלא יאפיל והיינו כמלא חלון והה"ד במתני' כדפרישית:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף