פני משה/בבא בתרא/ב/א

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




פני משה TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא יחפור. בור. עגול. שיח. הוא ארוך וקצר. מערה. מרובעת ומכוסה בקירוי:

נברכת הכובסין. חפירה מרובעת ומי גשמים מתקבצין בה ועשויה לכבס בגדים:

אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים. אם הוא סמוך לכותל של חבירו ואם הוא סמוך לבורו כדפתח בריש מתני' צריך להרחיק מכותל בורו וכותל בור הוא שלשה טפחים נמצא מחלל בורו לחלל בורו של חבירו ששה טפחים ואסור לאדם לסמוך אחד מן הנזקין לסוף המצר שלו בשוה אם הוא סמוך לשדה חבירו העשויה לבורות ואע"פ שאין לחבירו שם בור שמא ימלך ויחפור בור בתוך שדהו אא"כ הרחיק מן המצר שלשה טפחים וכשיבא חבירו לחפור ירחיק גם הוא שלשה טפחים ויחפור:

וסד בסיד. את כותלי חפירתו:

את הגפת. פסולת של זיתים לאחר שנעצרו בבית הבד:

הסלעים. אבנים שעושין עפר תיחוח ומלקין את הכותל כדמפרש בגמרא:

או סד בסיד. דהיזקין של אלו אין כ"כ מרובה כמו הנזקין דחשיב ברישא:

הזרעים. קשים לכותל שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח:

ואת המחרישה. אע"פ שאין זרעים כגון שחורש לאילנות וקשה לכותל:

ואת מי הרגלים. גומא שמתקבץ בה ממי רגלים צריך להרחיק שלשה טפחים. והמטיל מים סמוך לכותל אם כותל לביני' הוא צריך להרחיק שלשה טפחים ובכותל של אבנים מרחיק טפח ואם הוא של אבן קשה כגון צונמא אינו צריך להרחיק כלל:

הרחים. קשים לכותל שמנידים את הקרקע בגלגול חביטתן:

מן השכב. היא הריחים התחתונה שהיא רחבה טפח יותר מן הרכב העליונה הרוכבת עליה:

שלשה מן הכלייא. בסיס שבונים מטיט ואבנים ומושיבין התנור עליו והוא רחב מלמטה וצר מלמעלה ושפה העליונה של הכלייא שעליה התנור יושב היא כמידת התנור וצריך שירחיק בסיס זה מן הכותל שלשה טפחים מתחתיתו שהן ארבעה משפתו לפי שהבל התנור מזיק לכותל:

גמ' כיני מתניתא וסד בסיד. בריש' דצריך הרחקה וגם לסוד בסיד לכותלי החפירה:

אם סד בסיד וכו'. כלומר ובאיזה מקום ודין דאיכא לחלק ולומר דאם סד בסיד בהרחק כל שהו סגי ואם לא סד צריך ג' טפחים:

מהדא. מדין דסיפא דהתם גרסי' במתני' הכי מרחיקין וכו' או סד בסיד וטעמא דאין היזקן מרובה:

הכא את מר וכו'. בפ' במה טומנין מקשה בהאי תלמודא על הא דאמר התם כל דבר שמרחיקין אותו מן הכותל אסור לטמון בו מפני שמוסיף הבל ומתיב רבי שמאי הרי סלעים מרחיק אותם מן הכותל מעתה אסור לטמון בהן. ואמאי לא תנינן במתני' התם דאין טומנין בסלעים. והיינו נמי דפריך הכא:

הכא. דקתני מרחיקין ש"מ דמעלין הבל ומרתיחין:

וכא את אמר. והכא במתני' דשבת דלא חשיב סלעים ש"מ דאין מרתיחין הן:

א"ר יוסי כאן וכאן. ס"ל דאין הסלעים מרתיחין והכא דמרחיקין לאו משום הבלא הוא אלא מפני שעושין עפר תיחוח במה שמתפרד מהחלודה ומתפזר מהן וכשהן סמוכין לכותל מלקין ומקלקלין את יסודות הכותל וכן משני לה רבי יוסי התם:

תני. בתוספתא דמכילתן פ"ק:

בצונם. אם היה כותל של צונמא מותר להטיל מי רגלים אצלו בלי הרחק:

והיך אמרין. כמו והכי אמרין בדר' יוחנן דעביד עובדא:

שפך. הטיל מים לאחורי השער בסמוך לכותל:

ולא ידעין. ואמרו שנסתפקו בזה אם בשביל שהיה כותל צונמא עשה כן או משום דהיה נצטער ולא היה יכול להתאפק בעצמו ובמקום צער ושעת הדחק לא גזרו ומיהת שמעינן דבכותל צונם אפי' שלא במקום צער שרי:

הדא דתימר. שיעור הרחקת הרחיים דקתני במתני':

בריחיים דתמן. של בבל שכך הוא עשוי לפי מנהגם:

ברם בריחיא דידן. של א"י הוא כאותו ששנינו בתוספתא ושל חמור שלשה מן האצטרובל שהן ארבעה מן הקלת אצטרובל הוא מושב הריחיים הקלת אפרכסת שמשימין בו התבוא' לטחון וטעמא דהרחקה מהני ריחיים משו' קלא הוא כדאמר התם:

מן השפה החיצונה ולפנים. צריך להרחיק שיעור המפורש במתני' ואין עובי הכותל מן המנין:

ורבנן אמרי מן השפה פנימית. ועובי הכותל מן החשבון דהא טעמא משום חום התנור הוא והשפה נחשבת כלחוץ:

היה עשוי. התנור כמין שובך שהוא שוה מלמעלה ולמטה:

מהו. אם בהרחקת שלשה טפחים סגי או דילמא לא אמרו שלשה טפחים מן הכלייא אלא דמשום דהיא רחבה טפח יותר מן התנור ואנן מהשפה חשבינן דהוא שוה לתנור וא"כ הרחקת ארבע טפחים בעינן:

נשמעינה מן הדא. דתנן במתני' דלקמן העמידו בעליה צריך שיהא מעזיבה תחתיו שלשה טפחים שלא יזיק חומו להבית ובכירה טפח. וגריס לה האי ש"ס דת"ק דהתם רבי יהודה הוא:

וכירה לא כמין שובך עשויה. שהרי שוה היא מלמעלה ולמטה ואפ"ה אמרי' בה דלעולם טפח סגי וה"נ שלשה טפחים ודקתני במתני' שהן ד' מן השפה לאו לענין הרחקה קאמר אלא לסימנא בעלמא קאמר לפי שהתנור עשוי כך ולעולם מהמעזיבה שלו הוא דחשבינן. א"נ כשובך שהוא עשוי כמין קדירה ופיה למעלה וכמו שהיו תנורים שלהם עשוין ובעי הש"ס אם בתנור כזה שמוציא חום הרבה צריך להרחיק מן הכלייא שהוא מעזיבה שלו יותר משלשה טפחים ופשיט ליה מן הכירה דג"כ כך עשויה היא ואפ"ה אין בה לעולם אלא כפי השיעור השנוי במשנה במעזיבה שלה וה"נ בתנור אע"פ שהוא עשוי כך בין מלמעלן בין מלמטן ג' טפחים כלומר בין אם נלך אחריו במה שהוא עשוי מלמעלן בין במלמטן לעולם שיער הרחקתו מן הכלייא שלשה טפחים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף