פני אברהם/פירוש על חד גדיא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פני אברהם פירוש על חד גדיא

חַד גַּדְיָא
חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא שׁוּנְרָא וְאָכְלָא לְגַדְיָא דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא חוּטְרָא וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא מַיָּא וְכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא תוֹרָא וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא שׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא: וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
מידע נוסף על הפיוט

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

כדי לסיים בדברי ישועות ונחמות ושמחות שיהיה במהרה בימינו אמן

איתא בסוף הגדה של פסח וזה לשונו: חַד גַּדְיָא. חַד גַּדְיָא דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא וכו' ע"ש.

הנה אגדה זו סתום ונעלם מרישא ועד סיפא לפי פשוטה, חוץ כל קושיות ודקדוקים כאשר יבואר מתוך פרושי. ויש על זה פרושים דחוקים שוני כאשר יראה הרואה וגם אנכי אענה חלקי לפרש מה שחנן ד' אותי לפי קט שכלי שיהיה מדויק כל תיבה ותיבה כמו שאבאר אי"ה בס"ד על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.

דהנה איתא במסכת שבת (דף קנ"ו ע"א) פלוגתא דרבי יוחנן ורבי חנינא, דרבי יוחנן סובר דאין מזל לישראל ומפרש רש"י דעל ידי זכות וחוב נשתנה המזל, ורבי חנינא סובר דיש מזל לישראל דאין שום דבר יכול לשנות המזל. והקשה התוס' דהא איתא במסכת מועד קטן (דף כ"ח) סובר רבא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא ע"ש ומסתמא אזיל קושית התוס' דאנן קיימא לן כרבי יוחנן בכל הש"ס וקיימא לן כרבא בכל הש"ס אם כן סתר הלכתא אהדדי ומשני התוס' דעל ידי זכות גדול משתנה המזל זה דעת רבי יוחנן. והקשה מהרש"א בחדושי אגדות (בשבת שם) דלפי תירוץ התוס' פלוגתא דרבי יוחנן ורבי חנינא אף בזכות גדול א"כ סובר רבי חנינא אף בזכות גדול גם כן לא משתנה המזל, אם כן מה משני רבי חנינא על התורה דכתיב בפרשת ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה הברכה אם תשמעון וכו' והקללה אם לא תשמעון וכו' א"כ מוכח דלאו במזלא תליא מילתא אלא בזכות וחוב ור"ח סובר דאף בזכות גדול לא משתנה המזל אם כן קשה על רבי חנינא. ומתרץ מהרש"א דוקא ביחיד פליגי רבי יוחנן ורבי חנינא אם יש מזל לישראל או אין מזל לישראל אבל בכללות ישראל גם רבי חנינא מודה דתליא בזכות וחוב ולא במזלא ובסדר ראה מדבר בלשון רבים דאמר לפניכם היינו בכללות ישראל אבל רבי יוחנן סובר דגם ביחיד אין מזל לישראל היכא דהוא זכות גדול וכדומה ע"ש במהרש"א בחדושי אגדות. ולפי זה שפיר יהיה מובן דבעל ההגדה רוצה לסיים בדבר שלא יהיה קשה על אמונתנו שום קושיא ולתקוע אמונה שלמה בלבנו. והכי פירש:

חד גדיא היינו חד אומר, מלשון מגיד, דתיבת גדיא הוא לשון אגדה. חד אומר, היינו הכל תלוי בדיבור של יחיד ומיוחד כמו שאמר דוד המלך עליו השלום כי הוא אמר ויהי א"כ בוודאי בזכות וחוב תליא מילתא כי השופט כל הארץ בוודאי יעשה משפט. ומפרש אחר כך מי הוא ומהיכן מוכח, זאת מפרש במה דאמר דזבין אבא בתרי זוזי כמו שאבאר. דהנה איתא בפרשת תולדות כאשר עשו היה צועק הלא אצלת לי ברכה, השיב לו יצחק הן גביר שמתיו לך ומפרש רש"י מה מהני לך עוד ברכתי, אם תקנה לך נכסים יהיה הכל של אחיך דמה שקנה עבד קנה רבו דכל אחיו נתתי לו לעבדים ע"ש. א"כ מוכח מי שהוא בגלות ביד אחר נקרא עבד להאחר מה שנמכר לו לעבד. ונחזי אנן מה דכתיב בסדר ראה דהקללה אם לא תשמעון אל מצות ד' ובקריאת שמע גם כן מצינו השמרו וכו' ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה וכו' ושייך גם כן על זה כשמפני חטאינו גלינו מארצנו דהיינו שד' מכר אותנו ליד אומות העולם וכמו שמצינו במגילת אסתר כי נמכרנו אני ועמי וכו' והנה מלא בש"ס מפני מה נקרא שמו זוז מפני שזז ממקומו אם כן בשני בתי מקדשים שנחרבו ואנו נאבדנו מארצנו בודאי נתקיים בנו דברי יצחק אבינו והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צווארך. ואז נמכרנו לעבדים לאומות העולם. ומצינו גם כן במסכת בבא בתרא בפרק חזקת הבתים דתיבת זבין לפעמים קנה ולפעמים כונה שמכר, אם כן שפיר מובן מה שאמר דזבין אבא בתרי זוזי, דהיינו אבינו שבשמים מכר אותנו לבין אומות העולם לגלות המר בתרי זוזי דהיינו בתרי חרבן המקדשים מה שאנו זזנו מארצנו לגלות לבין אומות העולם, כמו שמצינו בקריאת שמע ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה, לעבדים שיהיו מושלים עלינו וכמו שאמרו בתפלתנו שהבאתי לעיל. א"כ מוכח מזה דבזכות וחוב תליא מילתא. זה הוא דעת רבי יוחנן. א"כ מה דאמר חד גדיא ראשון קאי על ר' יוחנן.

ומה דאמר עוד הפעם חד גדיא קאי על ד' שהוא אמר ויהי ומביא ראיה על דבריו מזבין אבא בתרי זוזי, דהיינו משני בתי מקדשים שאנו זזנו מהם.

ומה שאמר אחר כך חד גדיא תרי פעמים, הכי פירושו, דהנה איתא במסכת חולין (דף מ') בסוגיא דרבוצה דהגמ' משני לגדא דהר דהיינו המזל שמכריז המלאך וגם מצינו כשאחד מברך לחבירו אומר שיהיה לגדא ולמזלא טבא דתיבת גדיא הוא מלשון מזל א"כ לפי זה שפיר מובן מה שאמר אח"כ תרי פעמים. חד גדיא חד גדיא. כוונתו כך: חד גדיא דהיינו רבי חנינא מגיד דהיינו שהוא סובר חד דהיינו כשהוא חד אדם ולא בכללות אז גדיא לבד דהיינו רק במזלא ומשני חרבנן של המקדש ליכא ראיה דשם דוקא בזכות וחוב תליא מילתא משום דהוי כללות אבל לא ביחיד וכמו שמתרץ מהרש"א שהבאתי לעיל על רבי חנינא ופלוגתיה לא אזלו רק ביחיד ומובן שפיר היטב חד גדיא וכו' הראשון ודו"ק.

ועכשיו יהיה מובן מה שאמר ואתא שונרא ואכלה לגדיא וכו' דנחזי אנן שונרא הוא בטבע רמאי כמו שכתבו החוקרים ונאטורגעשיכטע וגם הוא דורס ורוצח כמו שמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה סימן נ"ז) וגם טמא הוא. והנמשל מזה הוא עשו שהיה מרמה לאביו איך מעשרין המלח והתבן וגם הוא רוצח כמו שאמר לו אביו על חרבך תחיה גם הוא טמא וזרמת סוסים זרמתם אבל הגדי הוא טהור ואינו רוצח כלל שאינו דורס והחלב היוצא מהם הוא רפואה לכמה חולשות ויסורים כידוע לכל רק שהמה עזים מכל שאר בהמות טהורות. והנמשל מגדי המה ישראל שהמה טהורים מזרמת סוסים וכו' יותר מכל שאר אוה"ע ורציחה ורתיחה בודאי ליכא בהם אף לאחד מני אלף וחתימתם רחמנים גומלי חסדים וביישנים, אם כן מדותיהם צדקה וגמילות חסד היוצאים מהם גם כן מרפאים רפואת הנפש ורפואת הגוף יותר מכל אומות העולם. ורמאות גם כן מעט מזעיר נגד שאר אומות העולם ולא לחנם כתבה תורה הקדושה והייתם לי סגולה מכל העמים ואשר בחר בנו מכל העמים, רק עזים שבאומות כמו הגדי שעז מכל שאר בהמות טהורות. והנה נחזי אנן דיצחק לא אמר רק והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך אבל לא שנהיה אנו נמסרים בידם בגלות המר לחרפה ולדראון וכפי שבארנו לעיל בכללות ישראל לכולי עלמא בזכות וחוב תליא ולא במזלא, אם כן קשה בין לרבי יוחנן בין לרבי חנינא אף שישראל חוטאים אמאי יהיו אומות העולם מושלים עלינו וכמבואר במסכת ברכות דף ל"ה בזמם שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתנו נעשית על ידי אחרים, דהיינו אומות העולם עבדים לנו. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתם נעשית על ידינו דהיינו אנו עבדים להם, שאנחנו מוכרחים לשמוע להם בכל ענין בעוונותינו הרבים. ואמאי יהיה זאת הא ישראל אף כשהיו חוטאים אף על פי כן המה טובים יותר משאר אומות העולם בכל ענינם. אך יש לצייר אל השכל משום מה כשישראל חוטאים מוכרחים להיות יד אומות העולם תקיפים עלינו ולמשול עלינו דהנה ידוע משנה מפורשת בפרקי אבות הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו דצריך להיות דבר אחד לדור ואחד יצוה לעמו אז יוכל האומה להתנהג כראוי אבל אם יותר מאחד יצוה לעם לא יוכל להתנהג כראוי דזה אומר כך והשני אומר להיפך לא יוכל להיות כראוי. וזה הפירוש במסכת ביצה ישראל עזים שבאומות משום מה משום שאינם רוצים לקבל מצות הראש מישראל, כמו שמצינו שהרגו כהן ונביא במקדש בעוונותינו הרבים וכמו שמפרש ומתרץ הבינה לעתים קושית הרמב"ם בפ"א מהל' מלכים שהקשה מאחר שהקמת המלך הוא מצוה דאורייתא כמו שכתוב שום תשים עליך מלך ומשום מה כעס קודשא־בריך־הוא על ישראל כשביקשו מלך משמואל ואמרו תנה לנו מלך וכו' ומתרץ הבינה לעתים דמצצות התורה הייתה רק שום תשים עליך מלך שהוא לבדו יהיה דבר אחד לדור ושיהיה אימתו עליך אבל משמואל בקשו תנה לנו מלך דהיינו שיהיה המלך בידם שלא יהיה דבר אחד לדור רק שהמלך יעשה מה שהם רוצים אם כן חד יאמר כה וחד יאמר להיפך, אם כן באופן הזה יהיה כל האומה לטמיון, משום הכי כעס קודשא־בריך־הוא עליהם ע"ש. אם כן זהו התירוץ על זה משום מה כשישראל חוטאים יד אומות העולם עלינו לא היה להיות רק פריקת עול מאומות העולם, ואמאי יהיה זבין אבא בתרי זוזי דהיינו שנחרב שני בתי מקדשים וגלינו בין אומות העולם וידם משלו בנו כמו שפרשנו לעיל הפירוש מזה. על זה הוא תירץ: חד גדיא חד גדיא דהיינו דליכא דבר אחד לדור דחד מגיד כך וחד מגיד להיפך אם כן יהיה בישראל איש את רעהו חיים בלעו ויהיה נחרב כל ישראל ח"ו ומש"ה מוכרח עלינו להיות יד אומות העולם אבל כשישראל עושין רצונו של מקום דהיינו ששומעין לראש שלהם שיהיה דבר אחד לדור אז בוודאי מלאכתנו נעשית על ידי אחרים דהיינו שאומות העולם יהיו עבדים לנו. ושפיר מובן מה שאמר דשונרא אכלה לגדיא, דהיינו שעשו היה מלכלה נשיאות וראשות של ישראל דהיינו דסין אבא וכו' שנחרבו שני בתי מקדשים שזזו ישראל ממקומן. ומשום מה? ואמר חד גדיא חד גדיא משום שליכא דבר אחד לדור כמו שבארנו לעיל ומתורץ חד גדיא וכו' שני' ולמקום בזכות וחוב תליא בכללות ישראל ומתורץ כל הקושיות הנ"ל ודו"ק:

ועכשיו נבאר מה שאמר אחר כך ואתא כלבא ונשך לשונרא דאכלה לגדיא וכו' דהנה נחזי אנן >>>

תם ונשלם לאל בורא עולם:

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף