פירוש המשנה לרמב"ם/יבמות/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ יבמות ד

א

החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כו': זה מבואר לפי שאם יהיה הולד של קיימא איגלאי מילתא שזאת החליצה אינה צריכה והיא כאילו לא היתה כלל:

ב

הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כו': העיקר אצלנו כל שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי אבל לדמיון הספק שיתחייב עליו אשם תלוי מחלוקת יתבאר בכריתות (פ"ד הלכה א) ואחר ידיעת אותם העקרים יתבאר שפסק הלכה הוא שאינו חייב כאן אשם תלוי וכל כיוצא בזה הספק:

ג

שומרת יבם שנפלו לה נכסים כו': מה שאמרו ב"ה נכסים בחזקתם כונתם בנכסי צאן ברזל וכתובה היא מנה מאתים עם התוספת שהוסיף הבעל ונכסים הנכנסים ויוצאים הם נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל הם הנכסים שהכניסה לבעלה בנדוניא ומקבלם עליו בחוב כמו שיתבאר אחר כן ונכסי מלוג הפחת והתוספת שלה. ומה שאמרו ב"ה בנכסי צאן ברזל בחזקתם לא ביארו בחזקת מי אם בחזקת הבעל או בחזקת האשה. ופסק ההלכה בנכסי צאן ברזל שיחלוקו ואפילו לדעת בית הלל:

ד

כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר כו': אמרו כאשתו לכל דבר ר"ל שיכול לגרשה ולהחזירה תדיר כאשתו. ואמרו כתובתה על נכסי בעלה הראשון ענינו שיהיה קרקע בעלה עומד תחת שיעבוד כתובתה ואם אין לה כתובה מראשון יכתוב לה היבם כתובה על כל פנים והוא מנה בלבד:

ה

מצוה בגדול לייבם כו': ר"ל באמרו בחרש ובשוטה שמא יאמר המתינו לזה החרש או לזה השוטה עד שיבריאו אין שומעין לו:

ז

החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה כו': החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה כו': העיקר בזה כשחלץ אדם לאשת אחיו הרי הוא כאילו היתה אשתו וגרשה וכל החיובין שהם בקרובות אשה כשגרשה הם בקרובות חלוצתו וכמו כן תאסר עליו צרת קרובת חלוצתו לפי שקרובת חלוצתו כערוה וכבר בארנו (פ"א הלכה א) שצרת ערוה אסורה:

ח

החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה כו': אמרו כאן שנה רבי אחות גרושה מדברי תורה ולכך פטורה מן החליצה ומן היבום ואחות חלוצתו מד"ס ולכך חולצת ולא מתייבמת כמו שהעיקר אצלנו שניות חולצות ולא מתייבמות:

ט

שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה כו': אמרו הגדול על העיקר הנקדם מצוה בגדול לייבם ובהיות היבמה זקוקה לגדול קידש הוא את אחותה והלכה כרבי יהודה בן בתירא:

י

היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיש לה כו': אלו השלשה חדשים הם תשעים יום חוץ מיום שנתגרשה בו או מת בעלה וחוץ מיום שקבלה הקדושין ואין הלכה כרבי יהודה אלא כרבי יוסי:

יא

ארבעה אחין נשואין ארבע נשים ומתו כו': השיעור באמרו ארבעה אחים וכונתו לארבעה עצה טובה קמ"ל שלא ישא אדם יותר מארבע נשים והטעם לפי שא"א לו לאדם לעמוד בעונתן על היותר. ואמרו אם היה חולץ חולץ לפסולה ר"ל לאותה שהיא פסולה לכהונה כדי שלא יפסול הכשרה ויחזירנה חלוצה ותאסר לכהונה. ואמרו כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם:

יב

המחזיר גרושתו והנושא חלוצתו כו': סברתו של ר"ע יש ממזר מחייבי לאוין. ואין הלכה:

יג

איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא כו': שיעור דברי ר"ע כל שאר בשר וכל שהוא בלא יבא לפי שעיקר דעתו כל שאין לו ביאה בקהל הולד ממזר ואפילו הוא מחייבי לאוין והלכה כשמעון התימני אבל הבא על הנדה אין הולד ממזר:

אשתו שמתה מותר באחותה כו': אמרו כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.