ערך/תנא ופליג

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי תנא ופליג

בש"ס מוגדר מעמדו של "רב^[1] תנא ופליג", דהיינו שאף שבדרך כלל דברי אמורא נדחים מפני דברי תנאים, דבריו של רב שהיה אמורא אינם נדחים ומעמדו כתנא היכול לחלוק על תנאים אחרים.

נחלקו ראשונים ואחרונים לגבי האמוראים שמואל ורבי יוחנן, בני דורו של רב, אם אף הם בכלל אותו מעמד של תנא ופליג:

רבעריכה

בכמה מקומות בש"ס מוזכר שרב תנא הוא ופליג^[2].

רבי יוחנן לא היה מחזיק את רב לתנא, ולכן חלק עליו^[3].

רבי חייאעריכה

רבי חייא תנא הוא ופליג^[4].

רבי חנינא בר חמאעריכה

תוספות בבכורות מציינים שרבי חנינא תנא הוא ופליג^[5].

שמואלעריכה

קיים נידון לגבי שמואל אם הוא תנא ופליג, ראה *שמואל.

רבי יוחנןעריכה

תוספות בכתובות (ח. ד"ה רב) מוכיחים שרבי יוחנן היה אמורא ולא תנא^[6]. וע"ע *רבי יוחנן בענין זה.

רבי יהושע בן לויעריכה

ריב"ל אם היה תנא או אמורא, יש לציין שהרמב"ם בהקדמה לפיה"מ מנאו בכלל התנאים, אולם רש"י בנדה פרק ב' כתב שהוא אמורא. וראה שו"ת יוסף אומץ סימן מו:

שולי הגליון

↑ מראשוני האמוראים
↑ כתובות (ח.).
↑ תוספות (כתובות שם).
↑ בבא מציעא (ה.).
↑ בכורות (מט:)תוספות דיבור המתחיל אמר רבי אסי.
↑ עם זאת, מציינים התוס' לכך שמצאנו גם רבי יוחנן שהיה תנא (נזיר סה.) אך זהו חכם אחר הנושא את אותו השם.

מעבר לתחילת הדף

[1] מראשוני האמוראים

[2] כתובות (ח.).

[3] תוספות (כתובות שם).

[4] בבא מציעא (ה.).

[5] בכורות (מט:)תוספות דיבור המתחיל אמר רבי אסי.

[6] עם זאת, מציינים התוס' לכך שמצאנו גם רבי יוחנן שהיה תנא (נזיר סה.) אך זהו חכם אחר הנושא את אותו השם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]