ערך/כפרות
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
כפרות
מקור המנהגעריכה
עיין רב עמרם גאון שביאר את המבואר בגמרא בכתובות (ה.) א"ל אביי אלא מעתה יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה גזירה שמא ישחוט בן עוף, שכיון שרגילים לשחוט תרנגולין כל אחד ואחד לכפרתו יש לחוש שמא ימהרו וישחטו בין השמשות של שבת.
כעין מנהגנו נמצא ברש"י (שבת פא: ד"ה האי פרפיסא): ובתשובת הגאונים מצאתי שעושין חותלות מכפות תמרים וממלאין אותם עפר וזבל בהמה וכ"ב או ט"ו יום לפני ר"ה עושין כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית וזורעים לתוכן פול המצרי או קיטנית וקורין לו פורפיסא וצומח ובערב ר"ה נוטל כל אחד שלו ומחזירו סביבות ראשו שבעה פעמים ואומר זה תחת זה וזה חליפתי וזה תמורתי ומשליכו לנהר: