ערך/כוס פגומה
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
כוס פגומה
ברכתועריכה
התוספות (ברכות נב. ד"ה טעמו) כתבו בשם הרשב"ם שיין פגום אף שאינו כשר לקידוש אך ודאי צריך לברך עליו שהרי אסור להנות מן העול הזה בלא ברכה. וכ"כ מהר"ם חלוואה (שם ד"ה ש"מ). והיינו שלענין ברכה אין חסרון בכך שהוא פגום ומברך עליו בורא פרי הגפן.
ודעת המאירי (פסחים קה: ד"ה הששי) שיין פגום אין מברכים עליו בורא פרי הגפן אלא שהכל נהיה בדברו.
שתיית בני הבית מכוס המקדשעריכה
דעת הט"ז (או"ח סימן קפב סק"ד) שאף בני הבית השותים מן היין שבכוס המקדש, יש לתקן את יינם לפני ששותים שאם לא כן ישתו יין פגום, אלא שאם אי אפשר להם לתקן די בכך שהמברך שתה מכוס שאינו פגום. ומכח זה כתב שראוי שיהיה לכל אחד מהמסובים כוס בפני עצמו.
דעת המשנה ברורה (שם סקכ"ד) שבני הבית יכולים לשתות מיין המברך אף שהוא שתה ממנו ואין זה נחשב שהם שותים מכוס פגום.
תיקונועריכה
הראשונים נחלקו באופן בו אפשר לתקן יין שנפגם.
דעת המהר"ם מרוטנבורג (סימן תעו) שיכול להחזיר היין הפגום לקנקן כיון שקמא קמא בטיל ושוב נתקן היין.
אמנם דעת רוב הראשונים שאין לעשות כן אלא ימזוג יין מהקנקן לתוך הכוס הפגומה ובכך יתקנה. כ"כ התוספות (ברכות נב. ד"ה טעמו) והרא"ש (פסחים פ"י סי"ד).
ובשולחן ערוך הביא תחילה (או"ח סימן קפב ס"ה) דין המהר"ם מרוטנבורג, שאם החזיר יין של כוס פגום לקנקן, היין שבקנקן כשר משום דקמא קמא בטיל. ואחר כך (ה"ו) הביא דין שאר הראשונים שיכולין לתקן כוס פגום על ידי שיוסיפו מעט יין ואפילו ע"י ידי שיוסיפו עליו מים.