ערך/יום הכפורים
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
יום הכפורים
איסורים (חמשה עינויים)עריכה
אכילה, שתיה, רחיצה (וסיכה), נעילת הסנדל, תשמיש המטה.
אכילה שלא כדרך הנאתועריכה
דעת השאגת אריה (סי' עו) שחייב אף באוכל שלא כדרך הנאתו כיון שביום כיפור לא כתוב לשון 'אכילה' אלא רק לשון עינוי, וסוף סוף לא התענה.
הוצרך לאכול מחמת סכנה וחלפה הסכנהעריכה
דעת הבני ציון והערוך לנר ששוב מותר לו לאכול, כיון דביו"כ כתיב 'תענו את נפשותיכם' וכיון שנתבטל העינוי בהיתר שוב אין כאן איסור, אמנם בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ד סוס"י) דחה דבריהם. ועיין שו"ת חסד יהושע (ח"א סימן י"ח) שציין לדברי הפרדס יוסף בזה, והוסיף להביא ראיה לנידון זה מדברי הטור והרמב"ם.
מסכת "יומא"עריכה
שמה הנפוץ של המסכת הוא "יומא", דהיינו "יום", כי עיקר המסכת עוסקת ב"יום הכפורים".
תקיעה במוצאי יום הכפוריםעריכה
עיין שו"ת מן השמים (סימן פד) שהביא טעם לדבר זכר ליובל שנאמר בו תעבירו שופר בכל ארצכם, והעיר שא"כ היה ראוי לתקוע ביום ולא בלילה. עי"ש בטעם הדבר ואם צריך לתוקע ואם הוא מנהג או חובה.
הוראת הגרי"ס לאכול ביום כיפור ה'תר"ט מחמת מגפת ה'חולי-רע', ועצתו לנדור מערב יום כיפור ואאחע"א ופחות מכשיעור לא חזי לאיצטרופיעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (קידושין עז).
טבילת יום הכפוריםעריכה
ע"ע *טבילה פרק "טבילת יום הכפורים".